בפני 2 ערעורים על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ, אושרית הובר היימן, אשר קבעה כי חברת אלי ברזני לעבודות וכבישים עפר ופיתוח בע"מ ואלי ברזאני באופן אישי (
שניהם יקראו להלן: "ברזאני") חייבים לשלם לאבי משתלות אסי בע"מ
(להלן: "משתלות") סך של 275,000 ש"ח בצירוף מע"מ ובשיערוך לפי תנאי סעיף 3.11 להסכם (הכוונה להסכם בין הצדדים שקיבל תוקף של פסק בורר כפי שמובהר בהמשך) בצירוף הפרשי ריבית עפ"י חוק פסיקת ריבית והצמדה מיום 30.6.09 ועד מועד התשלום בפועל כאשר מסכום זה ינוכו תשלומים שבוצעו כבר.
ברזאני טוענים בתיק 33175-02-12 שיש לבטל את ההחלטה ולהורות על סגירת תיק ההוצל"פ שכן הוא נפתח קודם לזמנו ולפני שחל עליהם חיוב כלשהו. לחילופין יש לחייבם בסכום של 275,000 ש"ח צמוד למדד המחירים לצרכן על בסיס חודש 7/08 ובצירוף ריבית כדין מיום 26.5.11 ועד פרעונו ובניכוי תשלומים שבוצעו כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית.
משתלות טוענת בערעור שהגישה בתיק 22317-03-12 שיש לקבוע כי לא היה מקום לקיים בירור בטענת ברזאני בענין סגירת התיק שכן ברזאני קיבלו למעלה מ- 1.9 מליון ש"ח כפיצוי בזמן קיום הדיונים. משתלות טוענת עוד כי שיטת השיערוך של החוב שנקבעה על ידי כב' הרשמת אינה נכונה והיה על הרשמת לבצע את השיערוך החל מתקופה קודמת יותר על פי הוראות ההסכם. משתלות טוענת כי ביום פסק הבורר התגבש החוב ומיום זה ואילך יש לשערך את החוב בריבית משפטית.
משתלות ביצעה עבודות גננות עבור ברזאני בפרוייקט בעיר אילת. מסיבות שאינן תלויות במי מהצדדים היתה תקלה בפרויקט שנבנה על אתר פסולת וכתוצאה מכך העבודות לא הצליחו. לאחר דין ודברים בין הצדדים הועבר הסכסוך לבוררות ובבוררות הגיעו הצדדים להסכמה שקיבלה תוקף של פסק בורר, שאף אושר לאחר מכן בבית המשפט המחוזי.
על פי הוראות ההסכם ברזאני היה אמור להגיש תביעה נגד מזמיני העבודה כולל משרד השיכון בגין הנזקים שנגרמו בפרוייקט. סוכם כי התביעה תנוהל על ידי ב"כ של ברזאני ובהתאם לשיקול דעתו. משתלות תקבל מתוך הסכום שיתקבל בתביעה כזו 15% אך לא פחות מ- 275,000 ש"ח בצירוף מע"מ צמוד למדד המחירים לצרכן על בסיס חודש 8/07. כמו"כ סוכם כי התביעה שיגיש ברזאני תוגש עד יום 31.3.08. אם היא תוגש לאחר מכן, או לא תוגש, הסכום שישלמו ברזאני למשתלות יהיה צמוד למדד הבניה בהתאם להוראות החוזה שבין הצדדים.
בסופו של דבר כתב תביעה של ברזאני נגד צדדי ג' כולל משרד השיכון היה מוכן רק בחודש יולי 2009 ולבסוף הוא לא הוגש משום שבאותו מועד החל מו"מ בין ברזאני למשרד השיכון לבדיקת אפשרות של חיסול התביעה בהסדר פשרה. הסדר הפשרה הסתיים והתגבש סופית ביום 26.5.11. לפי הוראות הסדר הפשרה שילם משרד השיכון לברזאני סכום של 2,231,452 ש"ח כולל מע"מ.
תיק ההוצל"פ נפתח ביום 4.11.09. התיק נפתח לגביית הסך של 275,000 ש"ח + מע"מ ובצירוף הצמדה למדד לפי הוראות ההסכם שבין הצדדים. מיד לאחר פתיחת התיק הגישו ברזאני בקשה לסגירתו עקב כך שהוא נפתח לטענתם לפני המועד שנקבע בהסכם, שכן, לפי ההסכם משתלות אמורה לקבל את המגיע לה מתוך כספים שיקבלו ברזאני מתביעה שתוגש נגד צדדי ג', ואירוע זה טרם ארע. ברזאני טענו שאי הגשת התביעה במועד נבעה ממחדלי משתלות ומכל מקום היתה הסכמה בין הצדדים לדחות את מועד הגשת התביעה נגד צדדי ג' לצרכי מו"מ, לכן פתיחת תיק ההוצל"פ מהווה התנהגות חסרת תום לב.
הבקשה הועברה לתגובת משתלות שטענה כי ברזאני לא עמדו בתאריך היעד להגשת תביעה ולפיכך יש לחייבה בסכום המינימום של 275,000 ש"ח בהתאם לתנאי ההצמדה שנקבעו בהסכם. משתלות טענה שמדובר באיחור משמעותי של מספר שנים שבהם לא הוגשה התביעה לכן התיק נפתח כדין ובהתאם להוראות ההסכם. תגובה זו ניתנה ללא תצהיר.
ברזאני טוענת כי מאחר ומשתלות לא הגישה תצהיר יש לקבל ממילא את בקשתה, כמו"כ לטענתם יש לקבל את הבקשה גם מהנימוקים הנוספים המפורטים לעיל.
במהלך הדיון בבקשת ברזאני, קיבלה ברזאני סכומי כסף ממשרד השיכון כמפורט לעיל והצדדים הסכימו שברזאני ישלמו למשתלות 12 שיקים של 30,000 ש"ח.
כב' הרשמת קבעה בהחלטתה כי אין באי הגשת תצהיר של משתלות להביא לקבלת בקשת ברזאני לסגירת התיק, שכן, הנטל בבקשה בטענת פרעתי נופל על החייב (ברזאני) לפיכך עליהם להגיש תצהיר ולא על משתלות. לגופו של ענין קבעה כב' הרשמת, לפי מסמכים ועובדות שהתגלו בחקירות, שהיתה הסכמה של משתלות לדחיית הגשת התביעה של ברזאני נגד צדדי ג' וזאת עד ליום 30.6.09. מסקנה זו נבעה, כאמור, מחילופי מכתבים שהוצגו בפני כב' הרשמת ומהם עולה כי עד אותו מועד הסכים ב"כ משתלות שלא תוגש תביעה. ביום 30.6.09 ביקש ב"כ משתלות במכתב שנשלח לבא כוחם של ברזאני לקבל את הנוסח הסופי של התביעה לפניי הגשתה. אמנם נציגי משתלות השתתפו לאחר מכך, בחודש יולי 2009, בפגישה שהיתה במשרד השיכון בקשר למו"מ להגיע להסכם, אך כב' הרשמת לא ראתה בהשתתפות זו כהסכמה שלה להארכה נוספת של המועד להגשת תביעה.
לאור מסקנה זו של כב' הרשמת קבעה היא כי אין לקבל את טענת ברזאני לפיה תיק ההוצל"פ נפתח קודם המועד הקבוע בהסכם. שכן, אי הגשת תביעה במועד מביאה, אף היא, לפי ההסכם לזכות של משתלות לקבל את הסכום המינימלי.
באשר לאופן השיערוך של הסכום של 275,000 ש"ח קבעה הרשמת כך:
הוראות ההסכם שקיבל תוקף של פסק בורר מביאות בחשבון 3 אפשרויות:
1. הגשת תביעה במועד וקבלת כספים לפיה. במקרה כזה זכאית משתלות ל- 15% אך לא פחות מ- 275,000 ש"ח בצירוף הצמדה למדד המחירים לצרכן על בסיס חודש 8/07.
2. הגשת תביעה לאחר המועד (31.9.08) ישולם הסכום הנ"ל כשהוא צמוד למדד הבניה לפי הוראות החוזה שבין הצדדים.
3. לא הוגשה תביעה כלל ישולם הסכום של 275,000 ש"ח צמוד למדד הבניה לפי הוראות החוזה שבין הצדדים.
ברור שאפשרות 1 ו- 2 לא עומדות על הפרק שכן לא הוגשה תביעה. לפיכך קבעה כב' הרשמת כי האפשרות השלישית היא התקיפה. התביעה הוגשה משיקולי תועלת של ב"כ ברזאני אשר סבר שנכון יותר לנהל מו"מ ולנהל תביעה ולפיכך התקיימה האפשרות השלישית ולכן יש להצמיד את הסך של 275,000 ש"ח + מע"מ למדד הבניה לפי הוראות הסכם.
בנוסף קבעה כב' הרשמת כי המועד לתשלום מברזאני למשתלות הוא המועד שעד אליו הסכים ב"כ משתלות להאריך את המועד להגשת התביעה (30.6.09). לפיכך קבעה כב' הרשמת, כי ממועד זה יחולו הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק פסיקת ריבית. בענין זה לא קיבלה כב' הרשמת את טענת ב"כ משתלות לפיה יש לפסוק הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית מיום מתן פסק הבורר, שכן, פסק הבורר לא קבע תשלום מיידי אלא תשלום שיבוצע בהתמלא תנאים מסויימים שהתמלאו ביום 30.6.09.