החלטה בתיק ערעור 18/14

1.      המערערת, רב"ט א' ב', חשודה בעבירות שעניינן זיוף אישורי מחלה ושימוש בהם, מסירת ידיעות כוזבות והיעדר מן השירות למשך כמאה ועשרים ימים (שלא ברצף). המערערת נעצרה לפני שמונה ימים, שבמהלכם נחקרה כמה פעמים, נחקרו מעורבים נוספים בפרשה ונערכו פעולות חקירה שונות. פרסום פרטיה המזהים נאסר, תחילה מכוח הדין (סעיף 325(ה1) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955), ולאחר מכן הורה בית הדין קמא על איסור פרסום פרטיה המזהים של המערערת, בהסכמת הצדדים, עד שנדון העניין גופו. ביום 26.1.2014 בקשה ההגנה בבית הדין קמא להמשיך ולהורות על איסור פרסום פרטיה של המערערת. בית הדין קמא נדרש לשאלת איסור הפרסום בהרחבה, קבע כי המערערת לא הצליחה להצביע על נזק חמור שייגרם אם פרטיה יותרו לפרסום, ודחה את בקשת ההגנה. מכאן הערעור.

2.      בדיון בערעור הלין הסנגור על כך שטרם הועבר אליו חומר חקירה כלשהו. הוא סבור כי תמונת הדברים שמציגה התביעה כעת היא, למצער, מופרזת ולהערכתו יצליח לשכנע את רשויות התביעה, לאחר שיעיין בחומר הראיות, שלא להגיש כתב אישום. עוד מסר הסנגור כי המערערת היא דמות מוכרת בציבור, ועל כן הפרשה עשויה למשוך התעניינות רבה של התקשורת (ולמעשה כבר ניכרים סימנים לכך). הדבר עשוי לגרום למערערת נזק במישור הנפשי, בצד נזק כלכלי, שכן המערערת התקשרה עם סוכנות אשר מייצגת אותה ולפי הסכם ההתקשרות יכולה הסוכנות להפסיק את הייצוג, אם תעבור המערערת עבירות. בשלב זה, כשטרם גובש חומר הראיות, טרם הוחלט האם יוגש כתב אישום וממילא - מה יהיה תוכנו, ומשלא הועבר כל חומר חקירה לבאי כוחה ואין בידיהם, על כן, מידע שיאפשר להם לטעון לגופם של דברים, גם בהיבט שאלת איסור פרסום הפרטים - יש, לפי שעה, להוסיף ולאסור את הפרסום, לכל הפחות עד לתום פרשת התביעה (אם אכן יוגש כתב אישום כנגד המערערת), שאחרת הנזק שיגרם לה יהיה בלתי הפיך.

3.      התובע מסר כי היום יועבר חלק מחומר החקירה בעניינה של המערערת לידי ההגנה, לקראת הדיון בבקשת התביעה להאריך את מעצרה של המערערת, אשר צפוי להיערך בהמשך היום בבית הדין קמא. עוד מסר התובע כי החקירה מצויה בשלבים מתקדמים, לקראת סיומה ובכוונת התביעה, עם סיום החקירה, להגיש כתב אישום כנגד המערערת ולבקש כי תיעצר עד תום ההליכים המשפטיים.

4.      אין חולק כי "הפרסום - הוא הכלל, בעוד שמניעת הפרסום היא החריג" (עלב"ש 12/12 רס"ר מ' מ' נ' התובע הצבאי הראשי (2012)). עם זאת, בהצבר הנסיבות הקונקרטיות כאן- בשים לב לטיבן של העבירות המיוחסות, שאינן מסוג העבירות אשר מעלות אפשרות כי ישנם קורבנות של העבריין, שפרסום עשוי לעודדם להתלונן; העובדה כי החקירה, על אף שהיא מתנהלת כבר ימים לא מעטים, עדיין לא הסתיימה וחומר הראיות טרם התגבש עד תום; נוכח העובדה כי טרם הועבר לעיון הסנגור ולו מקצת מחומר החקירה, כך שנמנע ממנו להציג עמדה מנומקת בנוגע לטיב הראיות ועוצמתן, שעשויה להשפיע, לגישתו, גם על היבטי הפרסום (השוו עלב"ש/94/12 התובע הצבאי הראשי נ' סמ"ר א' א' (2012)); משהצביע הסנגור על נזק קונקרטי ובלתי הפיך שיכול להיגרם למערערת, אם יפורסמו פרטיה כעת (כשלהשקפתו - לאחר שיכיר את חומר הראיות, יוכל לנסות ולשכנע את הרשויות שלא לנקוט הליכים או לנקוט הליכים מתונים); משהמועד להגשת כתב האישום, כפי משמסר התובע, קרוב - דומה כי טעמי צדק והגינות מצדיקים להוסיף ולאסור את פרסום פרטיה המזהים של המערערת, בשלב זה, עד שיוגש כתב האישום, תלובן תמונת הראיות לכאורה, ובין היתר, לאור תמונה זו, תידון שאלת ההצדקה לפרסום הפרטים או לאיסור על פרסומם (על האפשרות "לקצוב" תקופה של איסור פרסום פרטים מזהים, מטעמים קונקרטיים ר' עלב"ש/124/13 סמל ק' ש' נ' התובע הצבאי הראשי (2013); עלב"ש/161/13 התובע הצבאי הראשי נ' סמל ג' ח' (2013)).

5.      הערעור מתקבל, אפוא. פרטיה המזהים של המערערת יאסרו לפרסום בשלב זה, עד למועד שבו יוגש (אם יוגש) כתב אישום. אז, אם יתבקש לעשות כך, ידון בית הדין קמא בשאלת איסור הפרסום.

6.      במהלך הדיון הלינה המערערת על אזיקתה ב"אזיקה כפולה", והציגה צלקות שנגרמו, לטענתה, עקב כך. שימת ליבו של מפקד בסיס הכליאה שבו מוחזקת המערערת מופנית לעניין.

ניתנה היום, ‏‏כ"ט בשבט התשע"ד, 30 בינואר 2014, בלשכה, ותועבר לצדדים בידי קצינת בית הדין.

חתימת המגיה: _________________             העתק           נאמן             למקור
                                                                                 סגן               סבטלנה     סוברנקו         
תאריך: ______________________              קצינת           בית                 הדין