החלטה בתיק עפ 1171/06

1.         ביום 21/5/06 עתר המערער בהודעת ערעור בפנינו.

התיק נקבע לשמיעה ליום 6/6/06.

ביום זה, חזרנו וקבענו את התיק לשמיעה ליום 13/6/06 בהעדר אישור מסירה (ספק למעשה באישור) והמזכירות התבקשה לזמן הן את המערער במענו הפרטי והן את בא כוחו, עו"ד פוקרא.

ביום 13/6/06, טען עו"ד פוקרא, בניגוד להודעת הממונה על עבודות השרות (בבימ"ש קמא) כי המערער התייצב בפעם השניה בפניו, מדובר בטעות לטענתו, וביקש לתת למערער הזדמנות נוספת וכן הצהיר כי אם חוות הדעת תהיה שלילית, יחזור בו מהערעור.

למרות שב"כ המשיבה התנגד לבקשה (שכן, כעובדה דובר באי התייצבות שניה), ראינו לקבוע בהחלטתינו ולפנים משורת הדין , לתת למערער הזדמנות נוספת, תוך שאנו קובעים את התיק ליום 11/7/06.

ביום 11/7/06 לא טרח המערער להתייצב, ב"כ המערער ציין כי אינו יודע מדוע לא התייצב המערער וכעולה מפסק הדין מיום זה, ושעה שהמערער עשה דין לעצמו, הורינו על דחיית הערעור.

2.         עוד יצוין כי מדובר בהודעת ערעור המופנית כנגד חומרת העונש כאשר המערער לא מילא אחר החלטת בית משפט קמא, לא התייצב בפני הממונה וטען לריצוי המאסר כפי שנגזר עליו בדרך של עבודות שרות כפי הסדר הטיעון בבית משפט קמא.

עוד יצוין כי מדובר בעבירות חמורות על פקודת הסמים המסוכנים כאשר מדובר בצירוף של שלושה תיקים נוספים שעניינם עבירות על פקודת הסמים המסוכנים ובנוסף לכך, פציעה בנסיבות מחמירות והחזקת סכין.

3.         ב"כ המערער עותר היום בפנינו לביטול פסק הדין כאשר לנימוקיו טען כי המערער: "הוא ישן ולא התעורר וכי התעורר באיחור" (סעיף 10 לבקשה).

ב"כ המערער - מבקש גם בפנינו וגם בהודעה, טרח להסכים כי יש אכן בד"כ למחוק ערעורים בהעדר התייצבות, לטעמו לא מדובר בזלזול ומבקש לקבל את הבקשה.

המשיבה, הן בתגובתה והן בפנינו בדיון היום, מבקשת לדחות את הבקשה, מציינת כי בתי המשפט הן קמא והן כאן, הלכו כברת דרך ארוכה לטובת המערער אשר בחר לישון ולא להגיע לבית המשפט.

לא למותר על רקע זה לציין, כי כפי העולה מחוות דעת הממונה עובר לקביעה בבית משפט קמא, קבע זה כי המערער אינו מתאים לעבודות שרות עקב שימוש בסמים, אך למרות זאת, כאן נעשה עמו חסד והמערער, במקום לקבל בשתי ידיים את ההזדמנויות החוזרות שניתנו לו, גילה זלזול משווע בבית המשפט.

עוד נוסיף ונציין, זאת גם לאור הצהרת ב"כ המערער בפנינו, כי חוות הדעת הממונה בפנינו מיום 10/7/06 הנה בלשון מסוייגת וקבלתו בפניו הייתה בהסתייגות ועם אזהרה כלשון הממונה.

מערער אשר בפניו הסתייגות ואזהרה כפי הממונה והיד כפי שהושטה לעברו, צריך היה לכלכל מעשיו ולא לזלזל בבית המשפט.

4.         בדרך כלל שערי בית המשפט פתוחים וצריכים להיות פתוחים שעה שמערער מלין על קביעות בית משפט קמא, הנוהג בהרכב כאן הנו ליתן יד רחבה בבקשות מעין אלה ואנו ככלל, נוהגים להעתר.

כאן, ראינו בהתנהגות המערער את היוצא מן הכלל כדי דחיית הבקשה.

מול האינטרס הלגיטימי של המערער כפרט, עומד אינטרס חשוב לא פחות, האינטרס הציבורי.

מעבר לזמן ולבזבוז הזמן, מדובר ברמיסה גסה של המערער הן בבית משפט קמא והן כאן את הוראות בית המשפט, מדובר בזלזול בוטה של ממש, כאן, ניתנה למערער בפנינו הזדמנות "לפנים משורת הדין" וגם בכך לא היה לעזר, גם הממונה הזהיר וסייג וגם בכך לא הייתה תרופה למעשי המערער כאשר על כל אלה, אין להתעלם מהרשעת המערער ומחומרת מעשיו כפי הרשעתו בבית משפט קמא.

בע"פ 1017/06 בנסיבות אף קלות יותר, דחינו בקשה כגון דא שעה שמערער לא התייצב ובית המשפט העליון ברע"פ 6133/06 ראה לדחות את בקשת המערער שם תוך שבית המשפט העליון (כב' השופט ג'ובראן) רואה לציין: