החלטה בתיק עפ 1061/06

המבקש הורשע, על פי הודאתו, בבית משפט השלום בבית שאן, בעבירות על חוק התכנון והבניה התשכ"ה - 1965 (להלן: " החוק"),  ובהפרת צווים שיפוטיים לביצוע הריסת גדר ומבנים שהוקמו על חוף לבנין, בכנרת.

המבקש הגיש ערעור על גזר הדין שהוטל עליו על ידי בית המשפט קמא, ומנגד הוגש ערעור מטעם המשיבה.

במסגרת הדיון בערעורים, הסכימו הצדדים כי ערעורו של המבקש יתקבל במובן זה שעונש המאסר שהוטל עליו ירוצה בדרך של עבודות שירות. בנוסף, ניתנה למבקש ארכה של שנה להריסת המבנים, כדי לאפשר לו בתוך תקופה זו להשיג היתרים ואישורים הנדרשים להכשרת הבנייה על החוף (למעט הגדרות לגביהם הוסכם על מועד להריסתם).

הסכמה זו הושגה ביום 30/05/06, וניתן לה תוקף על ידי בית המשפט.

בנוסף, הצהירה המשיבה כי היא מודעת לזכותו החוקית של המערער, על פי סעיף 207 לחוק, להגיש בקשה לעיכוב נוסף של צו ההריסה.

ביום 14/05/07 פנה המבקש לבית משפט זה בבקשה להארכת המועד לקבלת ההיתרים הנדרשים למבנים הקיימים בחוף לבנון, בנימוק כי פעל כמתחייב, ועשה את כל הפעולות הנדרשות לקבלת ההיתרים, אך חרף מאמציו הבלתי נלאים לא עלה בידו לקבל את ההיתרים במועד.

המבקש טען בבקשתו, כי הגיש בקשה לועדה המקומית לתכנון ולבניה לשימוש חורג במבנים ב- 09/04/06, ובקשתו נדחתה, לאור עמדת מנהל מקרקעי ישראל. ערר שהגיש בתאריך 19/04/07 קבוע לדיון ביום 12/06/07 והדיון בו עלול להארך זמן רב.

המבקש הוסיף וטען כי לאחר הגשת הבקשה נחתם בינו ובין המועצה האזורית גולן נספח להסכם הפעלת החוף, ותוקף ההסכם הוארך עד ליום 17/10/07.

המשיבה הגישה תגובה מפורטת, בה נימקה את התנגדותה להארכת המועד.

על פי התגובה, הוגשה הבקשה בחוסר תום לב תוך הסתרת עובדות מבית המשפט, כדלקמן:

בקשה לשימוש חורג במבנים נדחתה עוד ב - 01/12/04, ולא הוגש ערר על החלטה זו.

בקשה חוזרת שהגיש המבקש לועדה נדחתה ביום 24/04/06.

ביום 12/02/07, סמוך למועד ההריסה, פנה המבקש בבקשה שלישית לדון בבקשתו למתן היתר למבנים הקיימים, בקשתו נדחתה ועל החלטה זו הוגש ערר.

המבקש הגיש מצידו תגובה על תגובת המשיבה, והתייחס לתוכן ההסכמה שהובאה בפני בית המשפט במסגרת הערעור, אך לא סתר ולא התייחס לנטען באשר לכך שהערר הינו על החלטה מפברואר 2007. להיפך, מתוך כתב הערר שצירף המבקש {נספח ב' לתגובה} עולה בבירור כי הערר הוגש על החלטת הועדה לתכנון ולבניה מיום 21/02/07.

על פי החלטת כב' הנשיא הועברה ההכרעה בבקשה להארכת המועד למותב זה.

לאחר שעיינו בבקשה ובתגובות הצדדים, לא מצאנו טעם המצדיק הענות לה.

בית המשפט הדן בבקשה להארכת מועד לביצוע צו הריסה נדרש לערוך "איזון לשעה" בין הצורך לעמוד על קיומו של החוק ובין צרכיו של הפרט (ראה רע"פ 3146/07 - חוסין ג'דיר נ' מדינת ישראל - הועדה המחוזית לתכנון ובניה, תק-על 2007(2), 395 , 396 (2007), רע"פ 5086/97 בן חור נגד עיריית ת"א-יפו, פ"ד נא(4) 625, 645). מול האינטרס הציבורי המחייב אכיפה  מיידית של צו ההריסה, רשאי הפרט להצביע בפני בית המשפט על טעמים שבגינם ראוי לעכב את ביצוע הצו.

המועד להריסת המבנים שנבנו על החוף הוארך, בעקבות הסכמת הצדדים, ב - 12 חודשים נוספים, כאשר כל העובדות הרלבנטיות היו מצויות בידיעתם, וכל זאת לאחר שגזר הדין של בית משפט קמא ניתן עוד ביום 18/01/06 והורה על הריסת המבנים עד ליום 01/06/06.

מתוך התגובה עולה, כי לאחר ההסכמה שהושגה בפני ההרכב הקודם, הגיש המבקש בקשה שלישית, למתן היתר למבנים, לאחר ששתי בקשות קודמות שהגיש נדחו על ידי ועדת התכנון המקומית עוד לפני הדיון בערעור.