החלטה בתיק עמ"ת 47997-12-10

1.         בפניי בקשה לעיון מחדש בהחלטת בית משפט מיום 8.8.11 במסגרתה ציווה בית המשפט על שחרורו של המשיב בתנאים כדלהלן: מעצר בית מלא בביתו של ג'מיל חיסאם בשכונת עיסוויה; הפקדת 15,000 ש"ח במזומן; חתימה על התחייבות עצמית בסכום של 25,000 ש"ח וערבויות לקיום תנאי השחרור בסכום של 25,000 ש"ח שייחתמו על ידי ארבעה ערבים. תנאים אלה שונו בהחלטה מיום 15.2.12 בה נקבע בהסכמה כי מעצר הבית יתקיים בביתו של המשיב בא'-טור בעוד שיתר התנאים יוותרו בעינם.

2.         ביום 17.5.12, לאחר מתן הכרעת הדין, נקבעה הקלה נוספת בתנאי מעצר הבית, לפיה הותר למשיב לצאת בין השעות 09:00 לשעה 16:00. 

3.         בבקשתה הנוכחית של המבקשת מצוין כי בשני אירועים נפרדים הפר המשיב את תנאי מעצר הבית: ראשית, ביום 21.4.12,  ושנית, ביום 16.6.12, כאשר בשניהם נתפס המשיב כשנמצא מחוץ למקום חלופת המעצר. מדברי המשיב עולה כי במקרה הראשון מדובר בהשתתפותו בהלוויה של דודו, בעוד שהמבקשת מציינת בבקשה, וכך גם מאשר המשיב, כי במקרה השני מדובר בהשתתפותו של המשיב במסיבת חתונה. יצוין כי בשני המקרים לא התבקש ולא ניתן למשיב כל היתר לחרוג מתנאי מעצר בית בו נמצא.

4.         ברקע לכל האמור יש לציין כי המשיב כבר הורשע בגין העבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן מיום 15.2.12, כולל ביצוע עבירת חבלה בנסיבות מחמירות, נשיאת נשק, ירי באזור מגורים, איומים ו-7 עבירות של חבלה במזיד לרכב.  הצדדים אמורים לסיים את הטיעונים לעונש בפני כב' השופט רפי כרמל בשבוע הבא, ויש לצפות, אפוא, כי גזר הדין יינן בתקופה הקרובה.

5.         ב"כ המשיב אינו חולק בעובדה כי המשיב אכן הפר את תנאי מעצר הבית. ברם, לטענתו, מדובר בהפרות יחסית תמימות, כשבשתיהן מדובר באירועים משפחתיים חשובים, האחד - הלוויה של דוד והשני חתונה של בן משפחה רחוק. כמו כן נטען כי המדובר ביציאה קרובה למקום מעצר הבית ולא יציאה למרחקים.

6.         ב"כ המבקשת טוען כי אין לבית המשפט להתחשב בנסיבות ההפרות החמורות, וכי כאשר מתקיימים התנאים הנקובים בסעיף 21א(א) לחסד"פ, קמה עילת מעצר ודינו של המשיב להיעצר, והעובדה שבית המשפט החליט על חלופת מעצר אינה מוחקת או מאיינת את קיומה של עילת המעצר אשר נשארת ברקע כברירת המחדל. במקרים שניתנת למשיב ההזדמנות ליהנות מחלופת מעצר, הנטל עליו לדאוג לקיום קפדני של מלוא התנאים שעל פיהם שוחרר, ואין לבית המשפט לתת כל "הנחות" למשיב במקרים בהם הפר את התנאים האלה. בנוסף מציין ב"כ המבקשת כי המשיב כבר הורשע בעבירות חמורות, ובנוסף, המשיב מלומד מעצרים מאחר ובילה זמן רב בעבר מאחורי סורג ובריח, כך שאמור היה להכיר יותר לעומק את המשמעות של שחרורו לחלופת מעצר, ובכל זאת בחר להתעלם מההטבה שניתנה לו עת הפר את התנאים האלה ללא אישור של בית המשפט.

7.         אכן, בכל מקרה שבו קובע בית המשפט תנאים לחלופת מעצר, אין זה אלא לאחר שבית משפט הסיק כי ניתן לתת אמון מסוים בהתחייבותו של המשיב לקיים את התנאים שעל פיהם שוחרר. אמון זה, כמובן, אינו מלא, ואכן נקבעים בדרך כלל תנאים לשחרורו של המשיב לחלופת מעצר, כולל הפקדת פיקדון והחתמת ערבים. תנאים אלה אמורים להרתיע את המשיב לבל יפר את תנאי החלופה שנקבעו לו. במקרים בהם מוכיח המשיב בהתנהגותו כי התנאים שהוטלו עליו אינם מונעים ממנו מלהפר את מעצר הבית, כי אז נשמט הבסיס שעל פיו הכריע בית המשפט לשחרר את המשיב מחלופת מעצרו.

8.         בהתחשב בכל האמור, וכמו כן בעובדה כי גזר הדין בתיק העיקרי צפוי להינתן יחסית בקרוב, אני מקבל את בקשת המבקשת ומבטל בזאת את תנאי חלופת המעצר. אינני מקבל את טענתו של המשיב כי ההפרות של תנאי המעצר היו תמימות, וניתן היה בקלות להגיש בקשות מתאימות לבית המשפט בעוד מועד כדי שניתן לקבל החרגה מתנאי מעצר הבית לצורך השתתפות בהלוויה ובחתונה. העובדה שלא עשה כן מצביעה על כך שאין לתת אמון במשיב שימשיך לשמור את תנאי חלופת המעצר, ועל כן הגעתי לכלל מסקנה כי חלופת המעצר הגיעה לסיומה.

9.         אי לכך, אני מורה בזאת על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים, והמשיב יישאר במעצר עד למתן החלטה אחרת.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ז סיון תשע"ב, 17/06/2012 במעמד הנוכחים.