החלטה בתיק עמ"נ 19855-04-13

בפניי בקשה לפטור מאגרה ומהפקדת ערבון.

המבקש טוען שהנו אדם חולה ומושתל, שמתקיים מקצבת נכות של הבטוח הלאומי נשוי ואב לחמישה ילדים. לטענתו, במכתבו לוועדת הערר ציין שהוא לא היה בכלא ובמעצר ולא פעל פעילות ציונית, וכי החוק לא איפשר להכניסו לכלא בגלל שהיה קטין, אולם, עבר עינויים קשים ונוראיים. המבקש התייחס בתצהירו לכך שמקבל קצבת נכות כללית בסך 5,651 ש"ח וכי הוא ואשתו אינם עובדים. כמו כן, ציין בתצהיר שאין בידו כל רכוש, לרבות מקרקעין או רכב.

לטענת המשיבה, המבקש לא הוכיח העדר יכולת כלכלית, שכן מתקיים פער בין יתרת הזכות המופיעה בתדפיסי הבנק שצירף המבקש בחודש אוקטובר 2012 לבין יתרת החובה המופיעה בחודש אפריל 2013, וזאת לאור פיקדונות שונים שהועברו בהוראת קבע ובאינטרנט. לדבריה, המבקש לא התייחס ליכולתו להסתייע בבני משפחתו ובחבריו לצורך גיוס הערבון. לעניין סיכויי הערעור, המשיבה טוענת כי על אף הקשיים המרובים שעבר המבקש, לא מתקיימות בעניינו דרישות החוק בדבר מעצר או מאסר והן בדבר פעילות ציונית שהובילה למעצר או מאסר, והמבקש אף ציין זאת בעצמו. לטענתה, המבקש גם לא טען לפגם כלשהו בהתנהלות הוועדה המצדיקה את התערבותו של ביהמ"ש בהחלטה.

לעניין הפטור מתשלום מאגרה

תקנה 14 (ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז- 2007 (להלן: "התקנות") קובעת כי זכאות לפטור מאגרה מותנית בהוכחת שני תנאים מצטברים: האחד, הוכחת העדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה, השני, עילת התביעה נשוא בקשת הפטור מאגרה בעלת סיכוי. ההלכה הפסוקה מורה כי על הטוען שהוא נעדר יכולת, לפרוש בפני בית המשפט תמונה שלמה ומלאה באשר למצבו הכלכלי, על מנת לשכנעו בטענתו שאינו יכול לעמוד בתשלום האגרה (ע"א 229/89 חיים מצא נ' ציפורה מצא ואח' (פורסם במאגרים, 31.12.89).

בקשה לפטור מאגרה חייבת להיות מפורטת ועליה לפרוש את מלואה התשתית הכלכלית. פרישת תשתית כלכלית חלקית או לא נכונה, כפי שנעשה בענייננו, תוך אי המצאת מלוא העובדות, יש בה כדי להשליך על מתן הפטור.

מעיון בחומר שהונח בפניי, עולה כי בניגוד לאמור בתצהירו של המבקש מיום 10.4.13 עולה כי המבקש לא ציין את העובדה שמקבל קצבת ילדים על סך 1,123 ש"ח וכן לא ציין את העובדה שאשתו זכתה להכנסה בגין עבודתה במשך תקופה של שנה וחצי, וכן לדמי לידה. כמו כן, המבקש לא פירט בבקשתו את סך הוצאותיו השונות, לרבות אודות מקום מגוריו והוצאות החזקתו השוטפות. אשר על כן, משלא פרש המבקש תמונה מלאה אודות מצבו הכלכלי, די בכך כדי לדחות את בקשתו. יחד עם זאת, מעיון במסמכים הרפואיים שצירף המבקש, עולה כי הנו אדם חולה מאוד הסובל ממחלת סכרת בלתי מאוזנת עם סיבוכים רבים, וכן סובל מאי ספיקת כליות ודיאליזה כרונית, עד כדי כך שנדרש להשתלה, וזאת בנוסף למחלת לב שבעקבותיה נדרש המבקש לבדיקות וצנתורים. בנסיבות אלו, בהתחשב במצבו הבריאותי של המבקש ובעובדה שמצבו הכלכלי אינו מן המשופרים, נחה דעתי כי יש להעמיד את גובה האגרה סך של 700 ש"ח בלבד.

לעניין הפטור מהפקדת ערבון

מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראה בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי , 17.10.2007 (להלן- " עניין ורנר ")). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.

בעניין זה נקבע, כי קיים שוני בין תכלית האגרה לבין תכלית הערבון, כך שפטור מאגרה אינו גורר באופן אוטומטי פטור מערבון ותיתכנה תוצאות שונות לשתי בקשות הפטור ( בש"א 6411/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב 3.10.2011; עניין ורנר , שם). לכן, בשונה מהבקשה לפטור מתשלום אגרה, אין די בהוכחת העדר יכולת כלכלית אישית של מבקש הפטור, ועליו להוכיח בנוסף, כי אין באפשרותו להיעזר בסביבתו הקרובה לשם גיוס כספי ערבון.

במקרה דנן, המבקש לא התייחס לניסיונותיו לגייס כספים ממעגל קרוביו ולא הניח תשתית מלאה ומפורטת לביסוס טענתו בדבר העדר יכולת כלכלית, הגם שאין חולק כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו מן המשופרים. אציין כי מעיון במכתבי המבקש ובהחלטות

ועדת הרשות וועדת הערר, נראה שסיכוייו של המבקש לזכות בערעור הנם נמוכים.

לפיכך, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, מיהות המבקש, שיעור ההוצאות הצפויות וסיכויי הערעור, נחה דעתי, בשים לב למצבו הכלכלי, כי יש להעמיד את הערבון על סכום של 2,500 ש"ח בלבד.

האגרה והערבון יופקדו, אפוא, תוך 21 יום מהיום, שאם לא כן הערעור יידחה ללא הודעה נוספת.

ניתנה היום, י"ד סיון תשע"ג, 23 מאי 2013, בהעדר הצדדים.