אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק עב 5/06

החלטה בתיק עב 5/06

תאריך פרסום : 26/07/2009 | גרסת הדפסה
ע"ב
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
5-06
15/06/2006
בפני השופט:
1. הנשיא סטיב אדלר
2. עמירם רבינוביץ
3. יגאל פליטמן


- נגד -
התובע:
"היכל אדם" בע"מ
עו"ד אמיר איבצן
עו"ד רונית דיסטניק
הנתבע:
משרד התעשייה המסחר והתעסוקה- הממונה על יחידת הסמך לעובדים זרים במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה
עו"ד יעל בר-לב
החלטה

הנשיא סטיב אדלר

פתח דבר

     האם בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, או בית דין זה כערכאה ראשונה, הוא המוסמך לדון בערעורה של העותרת (להלן - גם "היכל אדם") כנגד החלטת המשיב (להלן - הממונה) מיום 15.1.2006. זו השאלה המקדמית לה נדרשים אנו בהחלטה זו.

בהחלטתו ביטל הממונה את האישור שניתן ל"היכל אדם" להביא ארצה שלושים ושבעה עובדים זרים (להלן: מהגרי עבודה) חדשים מחו"ל - חלקה במכסת  1200 העובדים בענף הבניין שהתירה ממשלת ישראל להביא ארצה בשנת 2006. זאת, לאחר שנוכח כי "היכל אדם" מפרה תנאים ברישיון ובהיתר המיוחד שניתן לה לעסוק כקבלן כוח אדם הנותן שירותי כוח אדם של מהגרי עבודה.

נציין כבר עתה, כי לבקשת "היכל אדם" עיין הממונה שנית בהחלטתו מיום 15.01.06, ולא מצא לשנותה, תוך שבהחלטתו מיום 12.02.06, ציין הממונה מפורשות, כי "בתוקף סמכותי לפי סעיף 10 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם, התשנ"ו 1996 (להלן: חוק קבלני כח אדם) ולאחר שעיינתי שוב בראיות שהובאו בפני ובמכתביכם שבסימוכין, הנני להודיעכם כלהלן:... לאור האמור, ולאחר ששוכנעתי כי התאגיד הפר את תנאי הנוהל והנחיית מנהל האגף ובכך הפר תנאי ברשיון ובהיתר שניתנו לו להעסיק עובדים זרים כקבלן כח אדם לפי סעיף 10 לחוק קבלני כוח אדם, ולאור מגמת האכיפה המוגברת שראינו לעיל בדו"ח הוועדה ובפסיקה, מן הראוי היה לשלול את רשיונו של התאגיד בגין הפרה זו. ואולם, לפנים משורת הדין ובהתחשב במכלול נסיבות המקרה ובעובדה כי מדובר במקרה ראשוני של שימוש בסמכותי זו, החלטתי לנקוט בסנקציות קלות יותר לפי סעיף 10 (ב) לחוק קבלני כח אדם, בכך שאני מתנה את ההיתר בתנאים נוספים כלהלן: תנאי לפיו לא יוכל התאגיד להביא עובדים חדשים מחו"ל במסגרת מיכסת 1200 העובדים שהוקצתה לאחרונה לתאגידים השונים...". הממונה עצמו אף דק בשאלת מקור הסמכות למתן החלטתו, והוסיף, בסעיף שכותרתו "בסיס הסמכות", כי החלטתו ניתנת מכח   " סעיף 10 (ב) לחוק קבלני כח אדם המחיל את הוראות סעיף 6 (א) לחוק הקובע כי: השר רשאי, לאחר שנתן לבעל הרשיון להשמיע טענותיו, לסייג את הרישיון או לבטלו אם התקיים בקבלן כח האדם אחד מאלה:... הוא הפר תנאי שברשיון". לבסוף, סיים הממונה וציין, כי "על החלטתי זו ניתן לערער תוך 45 יום לבית הדין הארצי לעבודה".

אפשר שבאמור היה כדי לסיים את הילך דיוננו בשאלת סמכותנו להידרש לעתירת "היכל אדם" כנגד החלטת הממונה. אלא ש"היכל אדם", אף כי הגישה ההליך לבית הדין דנא, איוותה לטעון כי הסמכות להעביר את החלטת הממונה תחת שבט הביקורת השיפוטית, נתונה דווקא לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. לפיכך, אין לנו אלא להיזקק ללוז המחלוקת בין הצדדים, הנוגעת בין השאר למקור הסמכות הנכון למתן החלטת הממונה, לטיב עילת התובענה של "היכל אדם", למיון הנכון של פעולת המשיב בהקשר אליה, ולמשמעו של תיקון 15 ל חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התשס"ה - 2005 (להלן : תיקון 15) בו נקבע, כי הסמכות לבחינת " החלטה של רשות לפי חוק עובדים זרים.... " תהא נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים.

[2] סדר הילוכו של דיוננו יהיה זה: נפתח בדברי רקע קצרים על המסגרת החקיקתית להעסקתם של מהגרי עבודה ועל תכלית השינוי שחל במתכונת העסקתם לאחרונה. לאחר מכן נעבור ל פרק הראשון, בו נפרט את השינויים שחלו  במתכונת העסקתם של מהגרי עבודה בענף הבניין, שהוא הענף הנוגע לענייננו.  בפרק השני, נתאר את השתלשלות העניינים הנוגעת למקרה דנא. בפרק השלישי, נבחן את המצע המשפטי ונסקור את דברי החקיקה הרלבנטיים, ולאחריו נערוך סיכום ביניים של הדברים. בפרק הרביעי, נביא את טענות הצדדים ונעמוד על גדר הערעור. בפרק האחרון, נביא את עמדתנו באשר לשאלת הסמכות והטעמים לה.

רקע כללי

[3] לאחר שהתבררו ההשלכות החברתיות, הכלכליות והמוסריות הנובעות ממציאות העסקתם של מהגרי עבודה בישראל, פעל המחוקק לשם הסדרת מערכת היחסים בין מהגרי העבודה לבין המעסיק בפועל, ומתווכי כוח האדם במדינות המוצא ובישראל. כמו כן, פעלה המדינה לשם צמצום מספר מהגרי העבודה בישראל ומניעת ניצולם בכלל, וצמצום תופעת מהגרי העבודה הבלתי חוקיים בפרט. בתוך כך, התפתחה מערכת חקיקה ופיקוח אשר אמורה היתה להבטיח את זכויות מהגרי העבודה ובה במידה להגן על האינטרסים של המדינה. החוקים העיקריים הנוגעים להעסקת מהגרי עבודה הם: חוק עובדים זרים, תשנ"א - 1991  (להלן: חוק עובדים זרים) והתקנות שהוצאו מכוחו ו חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו - 1996 (להלן: חוק קבלני כוח אדם).

    במהלך שנת 2005 חל שינוי, עליו נעמוד בהמשך הדברים, בשיטת העסקתם של מהגרי העבודה בענף הבניין, ובאופן הפיקוח על העסקתם. לצורך כך תוקנו גם החוקים הנוגעים לעניין. מטרת השינוי היתה לבחון האם מודל ההעסקה החדש של העובדים בענף הבניין מוביל לתוצאות המקוות ובהן: ייקור עלות העסקתם של מהגרי העבודה; חיזוק הפיקוח של המדינה על הבאת מהגרי העבודה לארץ; הבטחת  זכויות העובדים וניתוק קשר החובה בינם לבין המעסיק בפועל, כך שיוכלו לעבור ממעסיק למעסיק. יוטעם, כי תכלית השינוי במודל העסקת העובדים בענף הבניין לא כללה, להבנתנו, את הרצון לשנות ממעמדו של בית הדין לעבודה כבעל הסמכות ובעל המומחיות, לברר תביעות של מהגרי עבודה כנגד מעסיקיהם בפועל או כנגד קבלני כוח אדם בכל הנוגע לשמירה או הפרה של מתכונת העסקתם החדשה.

שינוי השיטה על ידי תיקונים לחקיקה ולנהלים

[4] על פי המדיניות שנהגה בישראל עד לחודש מאי, 2005 כל ההיתרים להעסקת מהגרי עבודה ניתנו על ידי הממונה למעסיקים על בסיס פרטני, ובהתאם לקריטריונים שנקבעו עבור כל ענף כלכלי בנפרד. לקבלני כוח אדם לא הותר להעסיק מהגרי עבודה כלל. שיטת העסקה זו התגלתה כבעייתית מהיבטים שונים, ובם " הסדר הכבילה".   

     אשר על כן מינה שר האוצר, ביום 30.4.2002, צוות בינמשרדי בראשותה של הגב' יעל אנדורן, המשנה לממונה על התקציבים (דאז), לתכנון אופן מתן זיכיונות להבאתם לישראל ולהעסקתם הזמנית של עובדים זרים. הצוות הבינמשרדי הגיש את המלצותיו ביום 5.8.2004. לוז ההמלצות היה באלה: הנהגת מתכונת חדשה להעסקת מהגרי עבודה בישראל - שהומלץ כי תיושם ביחס לענפי הבניין והחקלאות בלבד - ולפיה היתרים להעסקת עובדים זרים לא יינתנו עוד למעסיקים על בסיסי פרטני. תחת זאת הוצע, כי מהגרי העבודה שיורשו לעבוד בישראל יועסקו בידי תאגידים המורשים להעסיק עובדים זרים בענף מסוים, והתאגיד הוא אשר יפנה את העובדים לעבודה אצל המעסיקים הפרטיים. כן הוצע, שמספרם של תאגידים אלה יהיה מוגבל, ושהם יורשו להעסיק מספר מוגדר של עובדים זרים, שינוע בין 500 ל - 2000. מתן הרישיון לתאגיד יותנה בתשלום דמי רישיון לאוצר המדינה, שגובהם ישקף את הפער שבין עלות העסקת מהגר עבודה לבין עלות העסקת עובד ישראלי. התאגידים המורשים הם אלה שישאו בחובה לשלם לעובדים את שכרם, ולהעניק להם את התנאים הסוציאליים להם הם זכאים על פי דין. על המטרות שביסוד המלצות הצוות הבינמשרדי ניתן ללמוד מתוך דברי הרקע לדו"ח כדלקמן:

"...מציאת הסדר... שיש בו כדי להבטיח פיקוח נאות על נושא העסקת העובדים הזרים בישראל, על מנת להגן על העובדים המועסקים בארץ זרה עבורם ולהבטיח בקרה נאותה על היקף העסקת העובדים הזרים בישראל, עקב ההשלכות השליליות של תופעה זו".

אף חברתי השופטת נילי ארד, ציינה באחרונה ביחס להסדר החדש, דברים היפים לענייננו, כדלקמן :

            "'משטר התאגידים' מושתת על מדיניות אכיפה קפדנית בתחום העסקת העובדים הזרים, שמטרתה ותכליתה הבטחת זכויותיהם של העובדים הזרים המבקשים להתפרנס בכבוד. תאגיד המעסיק עובדים זרים חייב להקפיד הקפדה יתרה על שמירת זכויותיו של העובד. בד בבד מחויב התאגיד למלא התחייבויותיו כלפי המדינה שהעניקה לו את רשיון העסקה ובתוך כך לוודא כי העובד יועסק על פי הרשיון וההיתר שניתנו לשם פעולת התאגיד ובמסגרתם בלבד".

המלצות הצוות הבינמשרדי ביחס לענף הבניין בלבד, אומצו בהחלטת הממשלה מספר 2446 מיום 15.8.2004.

     על מנת להוציא את החלטת הממשלה אל הפועל, נדרשו תיקוני חקיקה שמצאו ביטויים בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה - 2005 (להלן: חוק המדיניות הכלכלית), במסגרתו נערכו תיקונים עקיפים ב חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם וכן בחוק עובדים זרים. לא למותר לציין, כי אחד השינויים שהוכנס בחוק עובדים זרים הוא השינוי בשמו, כך שנמחקו המילים המודגשות להלן בשם הקודם של החוק - חוק עובדים זרים ( איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים ). כמו כן, הותקנו תקנות עובדים זרים (דמי היתר), תשס"ו - 2006 ותקנות עובדים זרים (מעבר של עובד זר בין מעבידים שהם קבלני כוח אדם בענף הבניין), תשס"ו - 2006

     בנוסף לשינויי החקיקה האמורים, פרסם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה " נוהל העסקת עובדים זרים בענף הבניין על ידי קבלני כוח אדם", בו פורטו הדרישות להגשת הבקשה לרישיון והיתר מיוחד לפי סעיפים 2 ו - 10 ל חוק קבלני כוח אדם. בתוך כך, נדרשו מבקשי הרישיון להקים לצורך פעילותם תאגידים חדשים אשר על פי תקנוניהם מטרתם היחידה תהא העסקת עובדים זרים בענף הבניין (sole purpose corporations - SPC).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ