החלטה בתיק ע"א 8646-08-13

בפניי בקשה למתן פטור מהפקדת ערבון.

לטענת ב"כ המבקש, סכום המחלוקת בענייננו אינו גבוה ועומד על סך של 35 א"ש בלבד. כמו כן, נושאי הערעור הם משפטיים ואין מחלוקת בשאלות העובדתיות המרכזיות. לאור האמור, סבור ב"כ המבקש שסיכויי הערעור טובים, וכי מכל מקום, סכום ההוצאות בערעור צפוי להיות זניח. לטענתו, לזכות המבקש סכומים העולים על סכום החוב בתיק הערעור, המוחזקים בידי המשיב, ושמגיעים למבקש ממנו. לפיכך, מוצדק לפטור את המבקש מהפקדת ערבון להוצאות המשיב בערעור, שכן ממילא כספי המבקש נמצאים בידי המשיב.

לטענת ב"כ המשיב, המבקש הגיש ערעור על פסק דין כספי בסך של 35 אלף ש"ח בתוספת ריבית והצמדה משנת 2009 ועד התשלום בפועל, וחיוב באגרת משפט ובהוצאות בסך של 5,500 ש"ח. בניגוד לטענת הסרק של המבקש, אין כספיו מצויים בידי המשיב ואלו לא התקבלו אצל המשיב. המבקש אף לא טרח לשלם את הסכום הפסוק בפסק הדין או את ההוצאות שנפסקו ובו, ובעקבות זאת, החלו הליכי גבייה בהוצאה לפועל. לא רק שהמבקש בחר שלא לשלם את חובו אלא שהוא מגיש הליכי סרק במטרה למנוע מהמשיב את מימוש זכותו הפסוקה להיפרע מהמבקש. לדבריו, לבקשה לא צורף תצהיר ודי בכך כדי לדחות את הבקשה על הסף. ב"כ המשיב מציין, כי לא רק שהמבקש לא הניח תשתית המלמדת על העדר יכולת כלכלית להפקיד אלא שהמבקש הצהיר במסגרת שמיעת העדויות בבית משפט קמא כי הוא אדם אמיד. לטענתו, טענותיו של המבקש נדחו בפסק הדין אחת לאחת ובית משפט קמא קבע כי לא ניתן ליתן אמון בעדותו. פסק הדין עסק בשאלות שבעובדה, ודי בכך כדי להביא לדחיית הערעור. לדידו, סיכויי הערעור של המבקש קלושים.

לטענת ב"כ המבקש, נושאי הערעור הנם משפטיים, ועיקרן השגות על מסקנותיו המשפטיות שטריות של בית המשפט קמא. לדידו, סיכויי הערעור טובים מאוד, וכי מכל מקום, סכום ההוצאות, אף אם יקבעו, יהיה נמוך. לדבריו, הבקשה לפטור מערבון הוגשה ביחד עם בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, כשבבסיס שתי הבקשות אותן העובדות והמסמכים. התצהיר הוכן ונחתם לשתי הבקשות, ככל שזה לא צורף לבקשה דנן, הוא מצורף כעת בשנית.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל חלקית.

מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראה בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, 17.10.2007 (להלן- "עניין ורנר")). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.

בענייננו, המבקש לא פרס תשתית עובדתית המצביעה על העדר יכולת כלכלית לשלם את הערבון, לרבות על ידי פירוט הכנסותיו, הוצאותיו ורכושו. המבקש אף לא צירף מסמך כלשהו המצביע על העדר יכולת כלכלית שכזו. המבקש לא הסביר כיצד ידו משגת לשלם את שכר טרחת עורך דינו, ולא פירט אם ניסה לגייס את סכום הערבון באמצעות חוג קרוביו ומכריו, כנדרש בפסיקה. אוסיף, כי המבקש אף לא סתר את טענת המשיב לפיה הוא טען בעדויותיו כי הנו אדם אמיד. בנסיבות אלה, ברי כי לא התקיים אחד התנאים המצטברים לצורך מתן הפטור, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

מבלי לפגוע באמור, עיון בתצהיר שהוגש עם תשובת המשיב, מלמד על כך שהוא אינו מתייחס כלל לבקשה לפטור מערבון, ואין בו טיעון כלשהו המצדיק מתן פטור שכזה. יתר על כן, העובדה שהמשיב נדרש לנקוט בהליכי הוצאה לפועל על מנת לגבות את הסכום שנפסק לזכותו, לרבות סכום ההוצאות, מדגיש את החשיבות שבהפקדת ערבון בענייננו.

יחד עם זאת, נראה לביהמ"ש שלאור מכלול המרכיבים בתיק זה יש מקום להתערב בהחלטת המזכירה הראשית ולהתאים סכום העירבון לעניננו  ולפיכך, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפויות, וסיכויי הערעור, נחה דעתי, בשים לב לסכום שנפסק בבית משפט קמא, שיש להעמידו על שיעור מתון בסך של 8500 ש"ח בלבד.

ניתנה היום, ו' תשרי תשע"ד, 10 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.