החלטה בתיק ע"א 7788-11-13

בפניי בקשה לפטור מאגרה וערבון.

במסגרת התצהיר ציין המבקש כי הוא אינו עובד וכי בת זוגו הנה עקרת בית, חולה אונקולוגית. כמו כן, צוין כי המשפחה מקבלת סך של 7,000 ש"ח בחודש בגין קצבת הנכות של בת זוגו ושל בנו. בנוסף, צוין כי בבעלות בה זוגו רכב פורד שנת 2006 המשמש להסעת נכים וילדים. עוד צוין בתצהיר, כי יש לו תיקי הוצל"פ בגין הוצאות רפואיות וטיפולי שיניים. עפ"י ספח תעודת הזהות שצורף, עולה כי לבני הזוג 12 ילדים, מתוכם 4 קטינים. עפ"י אישור לשכת הרווחה, עולה כי למבקש ומשפחתו, נקבעה דרגת זכאות א'. עפ"י אישור מטעם בנק הפועלים, עולה כי לבני הזוג יתרת חובת בסך של כ-372 אלף ש"ח נכון ליום 31.12.12. בנוסף, צירף המבקש תעודות נכה של בנו ושל בת זוגו. מכתב מטעם העובדת הסוציאלית מיום 14.2.13 מלמד על כך שבת זוגו של המבקש עברה השתלת מח עצם, וכי היא חולה אונקולוגית ונכה ב-100%. עוד צוין כי היא זקוקה לטיפולי פיזיותרפיה וטיפולי שיניים בסל של 17 אלף ש"ח, וכן צוין כי המבקש מטפל וסועד את בת זוגו בבית החולים ובבית.

לעניין הפטור מאגרה

תקנה 14 לתקנות בית המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: " התקנות") קובעת כי במניין שיקוליו ליתן פטור מתשלום אגרה ישקול בית המשפט שני מבחנים עיקריים: (א) האם אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה; (ב) האם ההליך מגלה עליה. (בשג"ץ 7997/05 דניאלי נ' פרקליטות המדינה, 15.1.06).

הלכה הפסוקה היא, כי על הטוען שהוא נעדר יכולת, לפרוש בפני בית המשפט תמונה שלמה ומלאה באשר למצבו הכלכלי, על מנת לשכנעו בטענתו שאינו יכול לעמוד בתשלום האגרה (ראה ע"א 229/89 חיים מצא נ' ציפורה מצא ואח', 31.12.89).

בענייננו, המבקש לא הציג אישורים בדבר הכנסות המשפחה לרבות מטעם המל"ל וכן לא צירף אישור המעיד על כך שהוא אינו עובד. כמו כן, המבקש לא צירף תדפיסי חשבון בנק מהתקופה האחרונה ולא ציין היכן משפחתו מתגוררת, ומהו היקף הוצאותיהם. יחד עם זאת, בהתחשב בכך שהמבקש צירף אישור מטעם לשכת הרווחה המעיד על דרגת הזכאות שנקבעה למשפחה, בהתחשב בעובדה שבת זוגו של המבקש ובנו נכים, ומשנראה כי ההליך מגלה עילה, נחה דעתי, כי יש לפטור את המבקש מאגרה.

לעניין הפטור מערבון

מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, 17.10.2007 (להלן: " עניין ורנר")). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.

בעניין זה נקבע, כי קיים שוני בין תכלית האגרה לבין תכלית הערבון, כך שפטור מאגרה אינו גורר באופן אוטומטי פטור מערבון ותיתכנה תוצאות שונות לשתי בקשות הפטור (בש"א 6411/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב 3.10.2011; עניין ורנר , שם).

על המבקש פטור מהפקדת עירבון לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית עדכנית ומלאה בדבר מצבו הכלכלי ויכולתו לגייס את הסכום (ראה: בש"א 3849/11 פלג נ' SOFASA LLC , 22.5.2011).

במקרה דנן, המבקש לא פירט אם ניסה להיעזר בחוג קרוביו ומכריו לשם גיוס הערבון, לרבות ילדיו הבגירים והוא לא פירט אודות גובה חובותיו בתיקי ההוצאה לפועל. כמו כן, המבקש לא ציין מהו שווי ערך נכס מגוריהם ואם יש לו אפשרות לקבל הלוואה בנוסף למשכנתא הרובצת על הנכס. בנסיבות אלה, נראה שהמבקש לא פרש בפני בית המשפט את מלוא התשתית העובדתית אודות מצבו הכלכלי, ודי בכך כדי לדחות את בקשתו. יתר על כן, המבקש לא פירט בבקשה אודות סיכויי הערעור שהגיש להתקבל.

יחד עם זאת, לאחר ששקלתי את מהות ההליך, מידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפוי, מיהות הצדדים וסיכויי הערעור להתקבל, ובשים לב לכך שמצבו הכלכלי של המבקש אינו מן המשופרים, נחה דעתי, כי יש להפחית את גובה הערבון בהליך זה, ולהעמידו על סך של 5,500 ש"ח בלבד.

הערבון יופקד, אפוא, בתוך 21 יום מהיום, שאם לא כן, הערעור יימחק, ללא התראה נוספת.

ניתנה היום, ג' טבת תשע"ד, 06 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.