החלטה בתיק ע"א 43894-02-12

1.      בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה בסך 1,353 ש"ח ומהפקדת עירבון בסך 20,000 ש"ח. עסקינן בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום אשר דחה התנגדות של המבקשת לביצוע תביעה קצובה שהגיש נגדה המשיב.

2.      על פי תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז 2007 (להלן: "התקנות") על המבקש פטור מאגרה לעמוד בשני תנאים בסיסיים: ראשית, עליו להוכיח כי אין ביכולתו הכלכלית לעמוד בתשלום האגרה, ושנית, כי קיימת עילה להליך בגינו מבוקש הפטור מתשלום האגרה. גם המבקש פטור מהפקדת עירבון נדרש להוכיח חוסר יכולת כלכלית להפקיד עירבון, תוך פריסת תשתית עובדתית בדבר העדר יכולת לגייס את סכומו ובנוסף עליו להראות קיומם של סיכויי הצלחה טובים לערעור.

3.      המבקשת טוענת כי מצבה הכלכלי דחוק וכי אין באפשרותה לעמוד בתשלום האגרה והפקדת העירבון. לטענתה, החל מחודש אוגוסט 2011 היא אינה עובדת ומתקיימת מדמי מזונות חודשיים בסך 3,200 ש"ח ומקצבת ילדים חודשית מהביטוח הלאומי בסך 160 ש"ח. המבקשת מציינת כי היא מתגוררת בדירת מגורים אשר השיתוף בה בינה לבין בעלה לשעבר פורק במהלך תביעת פירוק השיתוף שנדונה בבית המשפט קמא והיא עתידה לפנותה בקרוב. לבקשה צורפו תדפיסי חשבונות מבנק הפועלים בו המבקשת מצויה ביתרת חובה של 4,527 ש"ח ומבנק לאומי בו לא נרשמו תנועות בחשבונה מלבד תשלום דמי ניהול קבועים והמבקשת מצויה בו ביתרת חובה של 65 ש"ח. כמו כן, צורפו לבקשה אישורים לגבי חובות שוטפים בגין הלוואות שנטלה המבקשת אשר החזרם החודשי המצטבר מסתכם בכ- 885 ש"ח. בנוסף, צירפה המבקשת לבקשתה תדפיסי חשבונות חודשיים של מים, חשמל, טלפון, גז וארנונה בסך חודשי ממוצע כולל של 1,600 ש"ח ותדפיס חיוב כרטיס אשראי מסוג ישראכרט. המבקשת מציינת כי בעבר הסתייעה באימה המתגוררת ברוסיה לצורך תשלום שכ"ט המשיב אך אין ביכולתה הכלכלית של האם לסייע לו עוד. לטענת המבקשת, מעגל מכריה מצומצם ביותר ואין באפשרותם או באפשרות אחיה לסייע בידה בגיוס הכספים הנדרשים.

4.      המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי חלקה של המבקשת במכירת דירתה, כחלק מפירוק השיתוף בינה ובין בעלה לשעבר הועבר כבר על ידי כונס הכנסים ללשכת ההוצל"פ ועומד על סך של 200,000 ש"ח. לטענת המשיב, המבקשת יכולה להשתמש בסכום זה לצורך תשלום האגרה והפקדת העירבון.

5.      פרקליטות המדינה, בתגובתה לעניין האגרה, אינה מביעה עמדה לגופו של עניין.

6.      בתשובתה, המבקשת טוענת כי אינה יכולה להשתמש בחלקה בכספים שהתקבלו ממכירת הדירה, שכן אלה יועברו לידה אך ורק לאחר פינויה של הדירה בה היא מתגוררת כיום יחד עם שתי בנותיה וגם אז הם אמורים לשמש אותה לתשלום עבור מדור חלופי.

7.      מן הנתונים שהוצגו בפניי שוכנעתי כי מצבה הכלכלי של המבקשת אכן בכי רע וכי קיים קושי אמיתי מצידה לעמוד בהפקדת העירבון ותשלום האגרה.  המשיב אף לא סתר בתגובתו את טענתה של המבקשת לחוסר יכולת כלכלית ולא ניתן לקבל את טענתו באשר לכספים שעתידה המבקשת לקבל עבור הדירה, שכן יש לבחון את מצבה הכלכלי נכון ליום הגשת הבקשה.

8.      באשר לסיכויי הערעור, הגם שלא התרשמתי כי סיכוייה טובים במידה המצדיקה מתן פטור מהפקדת עירבון, נראה כי ההליך מגלה עילה . על פי פסק דינו של בית המשפט קמא, גרסתה של המבקשת לא היתה אחידה וטענתה של המבקשת לתנאי מתלה לפיו תשלום שכ"ט המשיב הותלה בהצלחת בקשת רשות הערעור שהגיש לא הופיעה בתצהיר המבקשת ולא נטענה אף במסגרת חקירתה. יחד עם זאת, ראוי לברר עד תום את טענת המבקשת לפיה עורך דינה הסתיר מידע בקשר לנסיבות שהובילו להחלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 24.3.2011 ולא הציג לה נכוחה את סיכויי בקשת רשות הערעור שבגין הגשתה חויבה בהוצאות בסך 5,000 ש"ח.

9.      לאור כל זאת, לנוכח מצבה הכלכלי הרעוע של המבקשת ובהתחשב בכך שהמדינה המהווה את בעלת הדין העיקרית לעניין האגרה בחרה שלא להביע עמדה לגופו של עניין, ניתן למבקשת פטור מתשלום האגרה. סכום העירבון יופחת לסך של 2,500 ש"ח על מנת למנוע מצב בו יינעלו דלתות בית המשפט בפני המבקשת אך מחמת חיסרון כיס.

10. ככל שהמבקשת לא תפקיד את הערבון המופחת עד ליום 19.7.2012 ולחלופין, לא תנמק עד לאותו מועד מדוע אין לדחות את הערעור עקב אי הפקדת הערבון, יידחה הערעור בלא הודעה נוספת.

11. המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, 24 יוני 2012, בהעדר הצדדים.