ס"ע
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
3266-12-10
30/04/2012
|
בפני השופט:
אסנת רובוביץ - ברכש
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
מקסים אלפסי
|
| החלטה |
1. בפניי בקשתה של המדינה (להלן "
המבקשת ו/או הנתבעת") להוצאת ראיה חדשה שהוגשה על ידי המשיב, לאחר סיום הליך ההוכחות, ורק בשלב הסיכומים.
לבקשה, צורף תצהיר מאת עוה"ד רעות מרציאנו, מפקח מחלקת משמעת משטרת ישראל, לפיו, עובר להגשת התובענה דנן, לא הוצגה בפניה, מעולם, הראיה החדשה.
2. התובע מתנגד לבקשת הנתבעת ומבקש כי ביה"ד יחייב את המבקשת בהוצאות.
3. להלן עיקר טענות הצדדים (כפי שעולה מהבקשה, תגובת התובע לבקשה ותגובת הנתבעת לתגובת התובע):
4.
טענות המבקשת
א. המסמך שצורף להודעת התובע מיום 20/03/2012 הינו ראייה חדשה, שהתובע מבקש להציגו לביה"ד רק עתה, בשלב הסיכומים, ולאחר שהליך ההוכחות כבר הגיע אל קיצו. הלכה היא כי אין מקום להתיר הגשת ראיות חדשות בשלב כה מאוחר, לאחר שנסתיים שלב שמיעת הראיות, שכן הדבר מביא לפגיעה ביעילות ההליך. במקרים חריגים, יכול ביה"ד להתיר הגשת ראייה באיחור, אך הדבר לא יכול להועיל כאן, משפעל התובע במחדלו שלו.
ב. הראייה החדשה לא צורפה לכתב התביעה שנסרק למערכת נט-המשפט, ולא הומצא לידי הפרקליטות. מעולם לא הוצגה ראייה זו בפני הגורמים המשמעתיים השונים במשטרה, החל בהליך המשמעתי ובהליך השימוע, או במהלך פיטוריו, וכלה בהופעתו בוועדה לקביעת שיעור הפיצויים. עוד מדגישה הנתבעת כי לאחר בדיקה נוספת בתיקו האישי היחידתי של התובע לא נמצא כל עותק מן המסמך שכעת מבוקש להציגו.
ג. על עורך המסמך היה להגיש תצהיר, ולנתבעת היתה צריכה להינתן אפשרות לחקור אותו על תצהיר זה. משלא נחקר עורך המסמך, על ביה"ד לקבוע כי אין בו ערך ראייתי.
ד. עניינה של התובענה שלפנינו בתקיפת ההחלטה המינהלית כנגד התובע. יודגש כי המסמך שמוצג עתה לא היה חלק מהתשתית הראייתית שהוצגה בפני בעלי הסמכות המינהלית.
ה. התנהלותו התמוהה של התובע אשר התעכב זמן כה רב ונמנע מלהציג מסמך כה חשוב ומשמעותי, מעלה תמיהות באשר לתום ליבו.
ו. המסמך אינו דרוש כלל ועיקר לבירור הסוגיה שעל הפרק, שכן המחלוקת בענייננו נסובה על שאלת סבירותם של פיצויי הפיטורין של התובע - ועליה בלבד.
ז. על ביה"ד להורות על מחיקת סיכומי התובע הן בשל פגמים פרוצדורליים והן בשל פגמים מהותיים. הסיכומים הוגשו באיחור ובחריגה ניכרת מההיקף שהתיר ביה"ד. הסיכומים מהווים הרחבת חזית והעלאת עובדות חדשות אשר לא הועלו קודם לכן בכתבי הטענות של הצדדים.
ח. בתגובתה לתגובת התובע, חזרה הנתבעת על הטענות שהעלתה בפירוט בבקשתה המקורית. עוד הדגישה הנתבעת כי יש בהגשת המסמך שינוי מן היסוד של חזית המחלוקת, והבהירה כי טענות התובע חורגות מסמכותו העניינית של ביה"ד. טענות אלו הן למעשה ניסיון להפוך, שלא כדין, נטלי ראיה.
5.
טענות המשיב
א. ביה"ד אינו כבול לסדרי הדין. החוק והפסיקה העניפה מתירים הגשת ראיות בשלב הסיכומים.
ב. אין מדובר בהגשת ראיה בשלב הסיכומים; המסמך צורף לכתב התביעה ולתצהיר התובע. מוסיף התובע וטוען כי ביה"ד הוא שהתיר את הגשת הראיה, והנתבעת לא מצאה לנכון להתנגד לכך.
ג. אין להתיר מחיקת סיכומים. באפשרות הנתבעת במסגרת סיכומיה שלה להגיב על הטענות שעלו בסיכומי התובע. ביה"ד הוא שיכריע איזה משקל יש ליתן לטענות השונות בסיכומי הצדדים.
ד. הסתרת המסמך מצד הנתבעת גרמה לתובע נזקים אדירים, תוך הכפשת שמו. התובע מבקש לחייב את הנתבעת בהוצאות.
דיון והכרעה