החלטה בתיק ס"ע 2512-01-13 - פסקדין

1.         בפני בקשה לפטור את המבקשת מתשלום אגרה בסך 748 ש"ח.

2.         מושכלות ראשונים הם, כי על בעל דין היוזם הליך שיפוטי חלה חובה ראשונית לשלם בעדו אגרת משפט. הטעם לעקרון זה כפול: ראשית - בעל דין הפונה לערכאת שיפוט נדרש לשלם עבור השרות שהוא מקבל מרשויות השיפוט של המדינה ושנית - תשלום אגרה מעיד על רצינות ההליך במתכונת שהוא מוגש ומונע נקיטת הלכי סרק או ניצול לרעה של ההליך השיפוטי (ראו לדוגמא: רע"א 11644/04 מרכז ע"ש ורה סלומונס נ' הנהלת בתי המשפט (ניתן ביום 9.1.2005)).

3.         יחד עם זאת, תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות)התשס"ח - 2008 (להלן - "התקנות") קובעת כי בית הדין יפטור תובע מתשלום אגרה אם יוכיח התובע כי הוא מחוסר יכולת כלכלית לשלם את האגרה וכי ההליך בו נקט מגלה עילה. תכליתה של תקנה 12 לתקנות ליצור שיוויון בין הבאים בשערי בית הדין, בין העני והחלש לבין העשיר והחזק. שיוויון זה מעניק זכות יסוד לעובד והיא חופש הגישה לבית הדין לשם הגשת תביעתו.

            בהקשר זה, יפים דבריו של כב' השופט חשין שקבע, כי: "דלתותיהם של בתי - המשפט פתוחות לרווחה לפני המבקשים סעד, ויכולת הפניה לבתי - המשפט היא מזכויות היסוד של האדם" (ע"א 597/90 רוזין נגד בן נון פ"ד מו' (3) 742,738).

4.         כבר נקבע כי "תקנה 12 לתקנות האגרות קובעת כי הזכאות לפטור מאגרה מותנית בחוסר יכולת כלכלית המוכחת על פי הקריטריונים שנקבעו בהן, והיותו של ההליך מגלה עילה. תנאים אלה שנקבעו בתקנות הם תנאים מצטברים והנטל להוכחתם מוטל במלואו על מבקש הפטור מאגרה" (בש"א 675/09 אברהם פלקסר - נשיץ, ברנדס ושות' עו"ד, מיום 14.2.10; ערעור על ההחלטה נדחה - עא"ח 8/10 אברהם פלקסר - נשיץ ברנדס ואח', מיום 10.6.10).

5.         היינו, על הגורם השיפוטי הבוחן בקשה לפטור מאגרה לבדוק קיומם של שני תנאים מצטברים - ראשית, "היותו של ההליך מגלה עילה", ושנית, העדר יכולת כלכלית, כאשר הגשת בקשה לפטור מאגרה מחייבת את בעל הדין "להתפשט" ולמסור תמונת מצב מלאה על מצבו הכלכלי, שכן המבקש פטור "מחמת עוניו..." להתכבד וליתן לבית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי" (רע"א 3297/90רביבו נגד בנק הפועלים, דינים עליון, כרך כח', 824; בבה"נ 6857/00רוטה נגד נצבטייב והיועץ המשפטי לממשלה, פ"ד של כב' השופט בועז אוקון). שני התנאים הנזכרים כרוכים זה בזה כך שככל שהעילה מוצקה יותר, כך ניתן יהא להקל במבחן הכלכלי, ולהיפך. עם זאת חייב להתקיים רף מינימאלי של כל אחד מהתנאים, וככל שהתובענה אינה מגלה עילה - כמו גם ככל שהמבקש אינו מוכיח העדר יכולת כלכלית - די בכך כדי לדחות את הבקשה. ככל שהתנאים מתקיימים אך לא בעוצמה מספקת על מנת ליתן פטור, מאפשר סעיף 12(ו) לתקנות האגרות מתן החלטה מרוככת יותר בהתרת תשלום האגרה  " לשיעורין, ובתוך הזמן שייקבע".

            מן הכלל אל הפרט

6.         בענייננו, לאחר שעיינתי בכלל החומר שבתיק החלטתי כי יש מקום לפטור את המבקשת מתשלום חלק מתשלום האגרה וכן לאפשר לה לשלם את החלק שלא פטור בשני תשלומים, זאת מהנימוקים, כדלקמן:

באשר להעדר יכולת כלכלית יאמר מייד, כי בקשת המבקשת אינה עומדת בתנאים הקבועים בתקנות, שכן המבקשת לא "התפשטה" ולא מסרה תמונת מצב מלאה אודות מצבה. כך למשל, לבקשה לא צורפו תדפיסי חשבונות בנק של המבקשת, לא צורפו תדפיסי אשראי, לא פורטו הניסיונות לגייס את הכספים מצדדים שלישיים וכו'. די בכך היה כדי לדחות את הבקשה.

יחד עם זאת, בנסיבות העניין אני מוכן לקבל כהנחת מוצא כי למבקשת קושי מסויים בתשלום האגרה (אך, כאמור, לא העדר יכולת באופן מוחלט) זאת בין היתר בשים לב לכך שהמבקשת מקבלת מהמל"ל הבטחת הכנסה.

7.        יצויין, כי מאחר שהמבקשת לא הוכיחה העדר יכולת כלכלית באופן מוחלט בתשלום האגרה אין אני נדרש לדון בתנאי השני למתן הפטור (קיומה של עילת תביעה), אך למעלה מהצריך לעניין אציין, כי לא ניתן לומר כבר בשלב זה כי ההליך אינו מגלה עילה, הגם  שרכיבי התביעה הלא ממוניים נתבעו, על פני הדברים, בכפילות. דהיינו: משנתבע סעד לפיצויי לא ממוני מכח חוק עבודת נשים אין מקום לתבוע, לכאורה, סעד מקביל בגין חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה.

8.        בסיכומו של דבר, מאחר שהתנאים בגין המבקשת למתן פטור מתשלום אגרה אינם עומדים לה בעוצמה מספקת, הנני בוחר להפעיל את סעיף 12 (ו) לתקנות האגרות וליתן החלטה מרוככת יותר בהתרת תשלום האגרה  " לשיעורין, ובתוך הזמן שייקבע".

9.         לפיכך, הריני מפחית את סכום האגרה שעל המבקשת לשלם לסך של 500 ש"ח ומתיר לה לשלם את הסכום ב- 2 תשלומיםשווים ורצופים. בכך הנני מאזן בית הדין בין זכות המדינה לקבלת תשלום המופנה לקופת המדינה תמורת שירות משפטי בערכאותיה מחד גיסא, לבין זכות הגישה של המבקשת לבית המשפט ואי נעילת דלתות בית המשפט בפניה מאידך גיסא. מעבר לכך, בית הדין סבור כי תשלום אגרת משפט על-ידי בעל דין מצביע על הרצינות שבו בעל הדין מתייחס לתביעתו והדבר נכון מכח חל וחומר שעה שעילת התביעה מתייחסת לטענות התובעת על הפרת חוק עבודת נשים וחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה.371

5129371

5467831354678313

10.        סוף דבר - הנני מפחית את סכום האגרה שעל התובעת לשלם לסך של 500 ש"ח. לפיכך, המזכירות תשלח למבקשת שני שוברים לצורך תשלום האגרה בסך 250 ש"ח כל תשלום. כמו כן המזכירות תעקוב אחר תשלום האגרה ע"י התובע ת

ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"ג, ( 10 ינואר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: