החלטה בתיק ס"ע 21309-05-11 - פסקדין

1.      בפני בקשת המבקשת (להלן: הנתבעת) לתיקון כתב ההגנה (להלן: הבקשה).

הרקע לבקשה

2.      ביום 12.5.2011 הגישה המשיבה (להלן: התובעת) כתב תביעה כנגד הנתבעת בגין אי תשלום זכויות שונות בגין תקופת עבודתה אצל הנתבעת וסיומה.

3.      ביום 20.6.2011 הגישה הנתבעת כתב הגנה במסגרתו נטען כי לא רק שאין התובעת זכאית לתשלום כלשהו אלא שהאחרונה אף חייבת לשלם לנתבעת סכום של כ-30,000 ש"ח בגין ייצוג משפטי של בני משפחת התובעת.

4.      ביום 23.1.2012 התקיים דיון מוקדם בפני. במהלך הדיון המוקדם הודיעה הנתבעת כי בכוונתה להגיש בקשה לתיקון כתב ההגנה שכן התגלו לה עובדות חדשות לאחר הגשת כתב ההגנה המקורי.

5.      ביום 26.2.2012 הגישה התובעת את הבקשה. הבקשה נתמכה בתצהיר הנתבעת והוגשה בצירוף טיוטת כתב הגנה מתוקן.

התובעת הגיבה לבקשה והנתבעת הגישה תשובה לתגובה. לא זו בלבד, אלא שהתובעת אף הגישה תגובה לתשובה.

טענות הצדדים

6.      הנתבעת טענה בבקשה כי לאחר הגשת כתב ההגנה נתגלו לה עובדות חדשות שלא פורטו בכתב ההגנה. הנתבעת טענה כי התגלה לה שהתובעת התרשלה בעבודתה באופן שהוביל לביטול צו לכינוס נכסיו של לקוח הנתבעת, נזק המוערך בסכום של כ-30,000 ש"ח.

עוד נטען כי התגלה לנתבעת שהתובעת סיפרה ללקוחות הראשונה שבכוונתה לפתוח משרד עצמאי וכי הציעה להם לקבל טיפול משפטי במשרדה החדש. בנוסף נטען כי התובעת גזלה מהנתבעת עסקת תמ"א 38, אשר לקוח הנתבעת עמל על הבאת עסקה זו למשרד הנתבעת.

יצוין כי הנתבעת לא נקבה בסכום הנזקים שלכאורה שנגרמו לה בגין שתי הטענות האחרונות.

במסגרת התשובה לתגובת התובעת טענה הנתבעת כי לבית הדין סמכות לדון בכל הטענות שנטענו בטיוטת כתב ההגנה המתוקן מן הטעם שבהתאם לתקנה 34 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 רשאי נתבע להעלות טענות קיזוז אף אם אין הן מצויות בסמכותו העניינית של בית הדין. עוד נטען כי טענות הנתבעת לא נטענו בעלמא אלא מדובר בטענות שכומתו במסגרת טיוטת כתב ההגנה המתוקן וכי לבית הדין הסמכות לקזזן מסכום התביעה.

7.      התובעת טענה בתגובה לבקשה כי יש לדחות את הבקשה לתיקון כתב ההגנה, שכן הטענות אותן מבקשת הנתבעת להוסיף לכתב ההגנה הן טענות בדבר רשלנות לכאורה מצד הנתבעת, עילות שכלל אינן מצויות בסמכותו של בית הדין בהתאם לסעיף 24 לחוק בתי הדין לעבודה, התשכ"ט-1969.

עוד נטען כי בטיוטת כתב ההגנה המתוקן הנתבעת כלל לא ביקשה לקזז את נזקים שלכאורה נגרמו לה. אי לכך נטען כי כתב ההגנה המתוקן כלל אינו מעמיד לדיון את הפלוגתא שבין הצדדים.

במסגרת התגובה לתשובה חזרה התובעת על הטענה לפיה הנתבעת כלל לא העלתה טענת קיזוז בטיוטת כתב ההגנה המתוקן בגין אותם סעיפים שהוספתם מתבקשת וכי על טענה כזו להיות מפורשת.

הכרעה  

8.      לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות השונות מצאתי כי דין הבקשה להידחות ואין להתיר את תיקון כתב ההגנה, מהנימוקים שיפורטו להלן.

9.      תחילה אציין כי לבית הדין סמכות רחבה מזו של בית המשפט להתיר תיקון כתבי טענות וזאת נוכח השוני בין תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 לבין תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי-דין), התשנ"ב-1991.

הלכה היא כי בבוא בית הדין להחליט בבקשה לתיקון כתבי טענות "ניצבות שתי שאלות נפרדות זו מזו לשיקול דעתו של בית הדין. הראשונה, האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון. השניה, האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. אם התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית, כי אז הגישה במסגרת השאלה השניה היא מאוד ליברלית, כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר" .