החלטה בתיק ס"ע 2059/00 - פסקדין

1.         המבקשת הגישה "בקשה חוזרת" לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט,          ובקשה למתן צוים בהתאם לבקשה.

            הבקשה החוזרת הוגשה לאחר שבקשה קודמת לפי פקודת ביזיון בית המשפט             (להלן:"הבקשה הראשונה")    - נמחקה, והבקשה לביטול החלטת המחיקה        נדחתה בהחלטה מנומקת מיום 11/09/12 (להלן:" החלטת הדחייה").

            עובר למתן החלטת הדחייה התקיימו דיונים בפני בית הדין, חלקם כאשר        המבקשת היתה מיוצגת וחלקם כאשר טענה לעצמה, הוגשו הודעות מפורטות       שכללו טיעונים רבים, והכל לגופו של עניין, ולגופן של טענות המבקשת בבקשה      לביזיון, הבקשה הראשונה כהגדרתה לעיל.

2.         הבקשה למתן צווים מכוח הבקשה החוזרת, הושתתה על הטענה לפיה המשיבים לא הגיבו לבקשה בתוך המועדים שנקבעו על ידי בית הדין.

            מאחר ומצד המשיבים, כמו גם מצד המדינה, הוגשו תגובות לבקשה, דין          הבקשה למתן הצוים (מכוח העדר התגובה) - להידחות.

            למען הסדר, ומאחר והמבקשת טענה לאורך כל הדרך כי המשיבים לא המציאו            לה דרך קבע הודעות, תגובות ובקשות שהגישו - הנני מורה למזכירות להמציא         למבקשת עותקים מתגובת המדינה ומתגובת המשיבים ובקשתם לדחייה על    הסף של הבקשה לביזיון, אשר הוגשה ביום 01/01/13.

3.         כמו כן, ומאחר והמבקשת נוטה לטעון בעקביות כי לא ניתן לה יומה בפני בית הדין, חרף העובדה שהליכים רבים ננקטו עלידיה, דיונים רבים התקיימו      בעניינה, ושעות שיפוט רבות באופן חריג הוקדשו לשמיעתה וליבון טענותיה,   ניתנת בזאת למבקשת ארכה בת 30 יום ממועד קבלת תגובות המשיבים אשר             יומצאו לה, כאמור לעיל, ע"י המזכירות, להתייחס לבקשת המשיבים לדחות    על הסף את בקשתה החוזרת לפי פקודת בזיון בית המשפט, תוך שיובהר לה    כדלקמן -

            א.        בית הדין סבור שהטענות שנטענו בבקשה לדחיה על הסף כבדות משקל                         הן, וראויות להתייחסות עניינית.

            ב.         בבקשתה החוזרת התעלמה המבקשת מהנימוקים לגופו של עניין                                   שפורטו בהחלטת הדחייה כהגדרתה לעיל, לאורם אין מקום לבקשתה                לביזיון.

                        ניתנת בזאת למבקשת ההזדמנות להתייחס לנימוקים אלה ולהבהיר                 מדוע אין לראותם כהשתק פלוגתא או כיוצרים מניעות בעדה מלהגיש                       בקשה נוספת באותה המתכונת ומאותם הנימוקים עליהם הושתתה              הבקשה הראשונה, ולחילופין מדוע לא תידחה הבקשה החוזרת מאותם                         נימוקים ממש.

            ג.         מדוע אין מקום לחייבה, בגין הבקשה החוזרת, בהוצאות משפט כבדות                        משקל לזכות המשיבים, ומדוע לא תחוייב בהוצאות לטובת אוצר                      המדינה בגין התנהלותה, בין בכלל, ובין בהגשת הבקשה החוזרת,                 בהתעלם מנימוקי החלטת הדחייה - בפרט.

4.         כפי שנאמר בהחלטת הדחיה - בית הדין מבין כי המבקשת חשה כי נעשו לה    עוולות, וסובלת ממצוקה כלכלית, ובצר לה מגישה בקשות חוזרות.

            יחד עם זאת, מצוקותיה של המבקשת, ככל שתהיינה נוגעות ללב, אינן מקנות לה את הזכות להתעלם מהסברים מפורטים שניתנים לה, מטענות של הצדדים    האחרים, ומהחלטות מפורשות של בית הדין, כמו גם משורה של פסקי דין שניתנו בעניינה, לרבות פסק דינו של בית הדין הארצי שנתן תוקף להסכמתה   שלה, ולחזור ולהגיש בקשות חוזרות והליכים נוספים, שאינם נובעים משינוי            בנסיבות אלא רק מהעובדה שטענותיה לא נתקבלו.

5.         לעיון תגובת המבקשת, בהתאם לאמור לעיל, ביום 20/02/13.

ניתנה היום, א' שבט תשע"ג, ( 12 ינואר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: