החלטה בתיק ס"ע 128-12-11 - פסקדין

1.         בדיון שהתקיים ביום 29.11.2012 , העלתה הנתבעת לראשונה, בין היתר, טענות בדבר  תוקפה של שלשלת  הרשאת השליחות  מכוחה הוגשה התביעה בתיק  דנן, ולכך השיב ב"כ הנתבעת באותו מועד.  בהחלטתי מאותו יום  קבעתי כי החלטה לענין זה תנתן במועד נפרד , ולהלן החלטתי.

2.         אלה המסמכים כנגד תוקף ההרשאה הנשאב מהם  יוצא ב"כ הנתבעת:

א.      התובע צרף  שני יפויי כח, האחד- יפוי כח בעברית, והשני- מה שנחזה להיות יפוי כח בתאילנדית,   שניהם נחזים להיות חתומים על ידי התובע בתאריך שהינו  ה.9.2.10 או 2.9.10. לא צורף למי מהם אישור תרגום .

ע"ג שני המסמכים מופיעה חתימה של הנוטריון התאילנדי  מר bayon klinhom (להלן: "הנוטריון ביון") .

          כמו כן  מופיעה ע"ג שני יפויי הכח חתימת אישור של עו"ד ישראלי  (עו"ד דמיטרי יונוב) .

ב.       יפויי הכח  בשפה התאילנדית  (בלבד) הינו נספח A  לאישור נוטריוני שאישר הנוטריון ביון.

על גבי  נספח A- האישור הנוטריוני, מופיעה חותמת של נציג משרד החוץ התאילנדי  (מר PUNIVARI KULCHIRAVARNA) המאמתת את  חתימת הנוטריון ביון.

ג.       כן מצוי מסמך "אימות תעודה ציבורית"  שבו מאמת קונסול ישראל בבנגקוק את  חתימתו של  נציג משרד החוץ התאילנדי.

3.       טענותיה של הנתבעת כנגד שלשלת ההרשאה  העולה מן המסמכים האמורים התמקדה בשתים:

              א.      אישור הקונסול הישראלי אינו לחתימת הנוטריון ביון אלא לחתימת מר PUNIVARI KULCHIRAVARNA (הנתבעת טענה, בטעות, כי המדובר ב"נוטריון אחר"),  וזאת, לטענתה, בניגוד לדרישת סעיף 30(2) לפקודת הראיות , לפיה  האישור הקונסולרי צריך להתיחס לחתימת הנוטריון המקבל את יפוי הכח.

              ב.      ישנו גם הפרש של שנה בין זמן חתימת יפויי הכח לבין אימות החתימה על ידי הנוטריון  ביון  שנעשה  רק  בחודש 8/2011.

              לאור זאת ביקש ב"כ הנתבעת להורות  לעו"ד יוניוב אשר אישר בחתימתו את יפויי הכח להגיש תצהיר שבו יבהיר את נסיבות חתימת יפיי הכח ובכלל זה את פער הזמנים, וכן לקבל אישור קונסולרי המתיחס לחתימתו של הנוטריון ביון-כפי הנדרש לסברתו.

4.         ב"כ התובע השיב, כי מעבר לכך שהמדובר  בטענות חדשות שהיה מקום להעלאתן בכתב ההגנה, הרי , לעניין יפויי הכח: הללו נערכו כדין ויכולים להתקבל כתעודת חוץ מכח הוראות סעיף 30(2) לפקודת הראיות (נוסח חדש) התשל"א-1971. לדבריו שני יפויי הכח אינם אלא תרגומים אחד של השני. העו"ד הישראלי יוניוב נכח בעת החתימה והדבר אף הוסרט בוידאו. ואולם הרלבנטי לעניינו אינו אישור עוה"ד הישראלי  את חתימת התובע  על יפוי הכח וגם לא הנוסח הישראלי של יפוי הכח , אלא אישורו של הנוטריון ביון על חתימת יפוי הכח בשפה התאילנדית. ב"כ התובע הבהיר כי האישור הקונסולרי  אכן אינו מתיחס לחתימת הנוטריון ביון אלא לחתימת נציג משרד החוץ התאילנדי  המאשרת חתימת הנוטריון ביון ולטענתו  נעשה הדבר כדין.

            לפיכך,  קבלת תצהיר מטעם עוה"ד הישראלי , מיותרת,שכן כאמור לא אישורו את חתימת התובע רלבנטי.אף אישור נוסף של הקונסול מיותר.

            ב"כ הנתבעת הוסיף כי  הפער של כשנה בין החתימה על יפוי הכח לבין האישורים שצורפו לה נובע  מביורוקרטיה ומקצב המערכת בתאילנד.

5.         ביום 3.12.12 הגיש התובע "הודעת עדכון"  (בקשה מס' 4) ובה העלה טענה חדשה  שלא הועלתה בדיון האמור, לפיה על הנתבעת לצרף תרגום יפוי הכח בשפה התאילנדית. אסמכתא לדבר הציג בדמות החלטתו של חברי, כב' השופט גולדברג מאתו היום, בסוגיה דומה בתיק סע"ש49320-06-12. בתגובתו ל"הודעת העדכון" התנגד ב"כ התובע לעצם קבלתה באשר  מעלה טענה חדשה וטען כי יש להכריע אך  ורק בטענות שהועלו בדיון.

6          לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום  לצירוף תצהיר של עו"ד יוניוב ולא  אימות חתימת הנוטריון ביון על  ידי הקונסול הישראלי וכי לאור האיחור בהעלאת הטענה לענין  התרגום, אין מקום להדרש לה. עם זאת מצאתי כי יש מקום למתן הבהרה מטעם הנתבעת כפי שיפורט להלן. להלן נימוקי:

7.         סעיף 30(2)  לפקודת הראיות (להלן: " סעיף 30(2)") קובע:

" יפוי-כח או כל מסמך אחר שבכתב שנערכו או שהוצאו במקום שמחוץ לשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל, מותר בכל משפט או ענין אזרחיים, ובכפוף לכל סייג מוצדק, להוכיחם באישורם של הצדדים שהוציאום, או בהצהרה שבכתב של אחד מעדי האימות, שנמסרו כנחזה בפני אחד מאלה: