אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ס"ע 11583-08-10

החלטה בתיק ס"ע 11583-08-10

תאריך פרסום : 04/06/2012 | גרסת הדפסה
ס"ע
בית דין אזורי לעבודה חיפה
11583-08-10
11/10/2011
בפני השופט:
אילת שומרוני-ברנשטיין

- נגד -
התובע:
שמעון אברגל
הנתבע:
ש. שסטוביץ בע"מ
החלטה
  1. בתיק זה הוגשו על ידי הצדדים תביעה ותביעה שכנגד, כאשר בין היתר חלוקים הצדדים בשאלה האם הנתבעת הייתה רשאי לפטר את התובע לאלתר תוך שלילת פיצויי פיטורים והודעה המוקדמת.
  2. לתצהיר העדות הראשית שהוגש מטעם הנתבעת צורף תקליטור ובו צילומים ממצלמה שהוצבה במקום העבודה, ואשר לטענת הנתבעת מצביעה על כך שהתובע גנב ממנה ציוד. התקליטור צורף לתצהירו של מר אהרן שקד - מנהל היחידה לאיכות, בטיחות, ביטחון ואחזקת רכב בנתבעת.
  3. עקב זאת, הגיש התובע בתאריך 21/8/11 "הודעה על הגשת תצהיר משלים והתנגדות להגשת ראיה". במסגרת ההודעה התנגד התובע לצרוף התקליטור לתיק בית הדין מאחר ולטענתו צפייה בתקליטור מלמדת כי קיימות בו "קפיצות" בזמן, כלומר שההקלטה אינה רצופה. לטענת התובע, קפיצות אלו פוגמות בשלמות ההקלטה ויש בהן כדי ללמד על התערבות או עריכה של ההקלטה ומכאן שיש לפסול את התקליטור כראיה, ובייחוד עת מדובר בהליך בו מועלות טענות מהסוג הפלילי כלפי עובד ועל המעסיק מוטל נטל מוגבר להוכיח את עצם הגניבה. כן טען התובע כי מתצהירו של שקד לא ברור כיצד בוצעה ההקלטה, על ידי מי והיכן המקור. לעניין המשקל טען התובע כי הוא שומר על זכותו להעלות טענות בעניין זה לנוכח האיכות הירודה של הצילומים.
  4. בתגובתה מיום 25/9/11 התנגדה  הנתבעת לבקשה להוציא את התקליטור מתיק בית הדין וטענה כי התקליטור הנדון הוא הראיה הטובה ביותר. לטענתה, לתובע עומדת הזכות לחקור את שקד אודות התקליטור ולהעלות טענות בנושא בסיכומיו ואין מקום לפסול את הגשת התקליטור כראיה לנוכח המגמה בפסיקה העוברת מכללים של קבילות לכללים של משקל. על אחת כמה וכמה עת המדובר בבית הדין לעבודה.
  5. לתגובת הנתבעת צורף תצהיר נוסף של מר שקד בו הסביר כיצד ועל ידי מי נערכה ההקלטה וניתן הסבר לקיומן של 'הקפיצות בזמן' (על פי הסברו - עקב הפסקת עבודת המצלמה בהעדר תנועה). 
  6. בספרו "על הראיות" מפרט קדמי את האופן בו יש לבחון ראיה מסוג צילום:

""ככל ראיה אחרת - ובמיוחד אלו "המדברות בעד עצמן" - יש להבחין גם כאן, הבחנה ברורה, בין 'קבילות' לבין 'משקל'. קבילותו של צילום מותנית בעיקרה בעמידה במבחן טכני של 'אמינות' הצילום; בעוד שמשקלו מותנה בעיקרו בעמידה במבחן ענייני של 'איכות' הצילום, לאמור: יכולתו לשקף נכונה את המציאות בנקודה השנויה במחלוקת...

קבילות

שניים הם התנאים לקבילותו של צילום: ראשית - והוא עיקר - כי המדובר בצילום 'אמין' מן ההיבט הטכני, לאמור: צילום 'אמיתי' להבדיל מצילום 'מבושל' בלשון המקצוענים; ושנית - כי לכאורה על פניו מציג הצילום 'בצורה אובייקטיבית את הנושא או המצב השנויים במחלוקת'... כיום שוב אין קבילותו של צילום מותנית בעדותו של עד ראיה המתאר את 'תוכנו'; ודי בעדות 'טכנית' - לאו דווקא של הצלם- המזהה את הצילום, מציגה אותו כצילום של אירוע רלוונטי לדיון ומעמידה אותו בחזקת כשרות, לאמור: שהוא צילום אמיתי של האירוע המצולם בו".

משקל

משקלו הראיתי של צילום ייקבע, מטבע הדברים, על פי שניים אלה: ראשית - על פי איכותו 'הטכנית', דהיינו: שלמות הצילום, חדותו, היכולת ללמוד ממנו את פרטי האירוע המצולם וכיוצ"ב; ושנית - והוא עיקר - על פי איכותו ה'עניינית' דהיינו: על פי היכולת לסמוך על כך שהצילום אינו 'מגמתי' - במכוון או שלא מדעת - במובן זה שאין בו כדי לעוות את המציאות כפי שהייתה נקלטת בעיניו של עד ראייה אובייקטיבי, שהיה נקלע למקום האירוע...

עם זאת, לא למותר יהיה להוסיף כי כאשר מדובר בצילום - הן צילום בודד, והן סרט צילום והן סרט הקלטה - שנפגע ב"חלקו", אין כל מניעה ליתן לחלקיו האחרים את מלוא המשקל הראיתי, הכל לפי הענין; ובלבד שאותם חלקים 'אחרים' אינם לוקים במשקלם מחמת הפגם שבגינו איבד החלק ה'פגום' את כוחו שלו. לשון אחר: כל עוד מהווים החלקים ה'אחרים' יחידות עצמאיות ובלתי תלויות בחלק הפגום - ניתן להעניק להם מלוא המשקל הראייתי" (קדמי, 'על הראיות' חלק שלישי ע' 1306).  

  1. מהאמור לעיל עולה כי ניתן יהיה להכריע בשאלת הקבילות רק לאחר שמיעת עדותו של מר שקד כאשר ככל שלתובע תהיינה השגות לגבי קבילות ומשקל התקליטור הוא יוכל לחקור את שקד בעניין, בין היתר על האמור בתצהירו השני שצורף לתגובת הנתבעת בדבר ההיבטים הטכניים  של פעולת המצלמה ועריכת התקליטור.
  2. בשלב זה של ההליך, משהתקליטור הוגש באמצעות עד המעיד על כך שמדובר בתצלום אמיתי ולא 'מבושל' של אירוע רלוונטי ומצביע על 'חזקת כשרות' של התקליטור ולאור זאת שבתצהירו השני של שקד ניתן הסבר לאותן 'קפיצות'  בהקלטה- אין מקום לקבוע שיש להוציא את התקליטור מתיק בית הדין. ככל שיעלו נתונים חדשים בעניין לאחר חקירתו הנגדית של שקד הרי שהתובע יוכל להעלות טענה זו פעם נוספת והיא תיבחן מחדש.
  3. בהקשר זה יוזכר כי בפסיקה קיימת מגמה לעבור מכללים של קבילות לכללים של משקל וכי מטרת התנאים לקבלת ראיות נועדה לשרת את המטרה של חשיפת האמת, וכפי שנקבע בעניין י.קל - לי תעשיות בע"מ :

"האמור לעיל הנו דרך המלך, אך ייתכנו לה חריגים בתלות בסוג ההליך המתנהל ובכלל נסיבות העניין. הערכאה הדיונית היא שתיתן דעתה לכלל השיקולים ותחליט אם יש הצדקה לקבל הקלטה - או תמליל - כראיה גם אם הוגשו שלא במסגרת "דרך המלך" שפורטה לעיל, הכל תוך שמירה על העקרונות הבסיסיים של דיני הראיות בהתאמה לסוג ההליכים המתנהלים בבתי הדין לעבודה, ולשם השגת התכלית של חשיפת האמת ועשיית צדק. במסגרת זו יש לקחת בחשבון, בין היתר, את מידת הרלוונטיות של ההקלטה למחלוקת מושא ההליך. אין להקשות בדרישות פורמאליות כאשר יש קושי אמיתי ומוצדק לעמוד בהן, אלא ככל שאלה נדרשות על מנת לוודא את מהימנות ההקלטה והיותה משקפת באופן אמיתי את שנאמר על ידי המוקלט.

עוד יש לזכור כי גם אם הקלטה, או תמליל, התקבלו לתיק בית הדין כראיה - עדיין עומד לבית הדין האזורי שיקול הדעת איזה משקל להעניק להם, בהתחשב בכלל הנסיבות, כאשר מגמתה של הפסיקה בשנים האחרונות היא להעביר את מרכז הכובד לשאלת המשקל ולא לשאלת הקבילות ( ע"ע 423/99 מדינת ישראל - ישראל אגוזי, מיום 28.12.05)".

            מעיון בכתבי בית הדין ובפלוגתאות שנקבעו בתיק עולה כי לתקליטור הנדון חשיבות לשם חשיפת האמת והכרעה במחלוקות בתיק ואין מקום לפסול אותו על הסף מבלי שהוצגה לכך סיבה עניינית ומספקת ובטרם התבררו לאשורן העובדות אודות אופן עריכתו והנצפה בו.

  1. לאור האמור לעיל - הבקשה לפסילת התקליטור כראיה נדחית.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ