בפני בקשה להארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
המשיב נעצר ביום 29.12.12 בשעת לילה, לאחר שהרכב בו נהג התנגש בעמוד ובבדיקה שנערכה לו נמצא אצלו ריכוז אלכוהול ברמה של 595 מגאללא"נ, עוד מיוחסות למשיב עבירות של אי ציות לאות עצור של שוטר ונהיגה ברכב לגביו ניתנה החלטה בדבר איסור שימוש.
כידוע, המסגרת לדיון בבקשה מעין זו נקבעה בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו 1996 (להלן: "חוק המעצרים"). לפי הוראות הסעיף ניתן להורות על מעצרו של נאשם, עד תום ההליך המשפטי נגדו מכמה עילות, אשר הרלוונטית לענייננו היא קיום חשש שהנאשם יסכן את בטחון הציבור אם לא ייעצר. עוד קובע הסעיף מספר סייגים והם קיום ראיות לכאורה לאשמתו של המשיב, והיעדר אפשרות "להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור, שפגיעתם בחירותו של הנאשם, פחותה".
במקרה דנן לא חלק הסנגור על קיומן של ראיות לכאורה והמחלוקת היא על קיום עילת מעצר ועל תנאי השחרור.
אין חולק כי ככל שמדובר בעבירות תעבורה, אין למהר ולהורות על מעצר של נאשם עד תום ההליכים נגדו, אולם העבירה המיוחסת לנאשם אינה עבירת תעבורה גרידא. למשיב כאן מיוחסת
גרימת תאונת דרכים בעת נהיגה בשכרות, אי ציות להוראות שוטר, ונהיגה ברכב לגביו ניתנה הודעת איסור שימוש בידי קצין משטרה, עבירה שדינה הינו כדין נהיגה בזמן פסילה.
כמו כן מתברר כי בימים אלה מתנהל כנגד המשיב תיק נוסף שם מיוחסת לו נהיגה בשכרות ברמה גבוהה. מעבר לכך, עברו התעברותי של המשיב אינו רב, לחובתו 8 עבירות קודמות מסוג ברירת משפט, בתקופת נהיגה של כ - 15 שנים אולם לחובתו אף עבירות פליליות כגון איומים והפרעה לשוטר (עבירה משנת 2010) תקיפת עובד ציבור (עבירה משנת 2009), תקיפת שוטר (משנת 2005) ועבירות סמים משנת 2005.
בנסיבות דומות אמר בית המשפט העליון:
"אכן, עבירות תעבורה כשלעצמן אינן מקימות ברגיל עילת מעצר של מסוכנות. אולם מסכים אני עם כבור השופט קמא, כי נסיבותיו של העניין דנן חריגות ודורשות התיחסות שונה. נהיגת רכב בשכרות, סכנה גלומה בה לציבור. נהיגת רכב בשכרות על ידי אדם שזמן קצר לפני כן הורשע בעבירה דומה ורשיונו נפסל עקב כך, מגדילה ומעצימה את עוצמת הסיכון הנודעת ממנו. העובדה שלא נרתע מביצוע המעשים, המוכחים לכאורה, שעה שמאסר על תנאי של ששה חודשים תלוי ועומד כנגדו ויהיה בר הפעלה אם יורשע בדינו - מטילה אמנם ספק משמעותי בדבר האמון שניתן לתת בעורר כי יקיים תנאי שחרור בערובה בגידרה של חלופת מעצר".
בש"פ 7031/07
מיכאל חבורוסטנקו נ' מדינת ישראל.
כמו כן, דומה כי בתקופה האחרונה קיימת מגמה של החמרת הגישה כלפי עברייני תעבורה והמעצר נקבע כ"דרך התמודדות חיונית והכרחית למלחמה בנגע הנהיגה הפרועה והמסוכנת". ראו לעניין זה לדוגמא בש"פ 9701/96
אלטסד נ' מדינת ישראל, בש"פ 20309/07
מוסא כרישאת נ' מדינת ישראל.
לאור חומרת העבירות במקרה דנן, נהיגה חוזרת בשכרות, גרימת תאונת דרכים, אי ציות לשוטר והפרת הוראת קצין משטרה, ועל רקע עברו הפלילי, סבורני כי מדובר באדם מסוכן שקמה לגביו עילת מעצר.
יחד עם זאת, יש לבחון האם לא ניתן לאיין מסוכנות זו בחלופה ראויה, אשר תבטיח מחד את בטחון הציבור ומאידך תביא לפגיעה פחותה במשיב.
גם בבש"פ 10118/04
נזמי ג'באלי נ. מדינת ישראל קבע בית משפט בעניינו של מי שנמצא נוהג כשהוא תחת פסילה מינהלית, ללא רשיון נהיגה תקף, ללא תעודת ביטוח, ללא מלווה כנדרש ממנו בהיותו נהג חדש, וכאשר לחובתו 11 הרשעות קודמות בתעבורה, כי:
"אף על פי כן , בנסיבות הענין, ראוי היה לבחון אם ניתן היה להשיג את תכלית המעצר בדרך של חלופה ויתכן שהדבר אפשרי. בית המשפט מצווה לבחון חלופה גם כאשר מתקיימת עילת מעצר וודאי שכך ראוי בעניינו של מי שלכאורה עבר עבירות תעבורה. אכן, בימים אלו, כשנגע תאונות הדרכים משתולל וגובה קורבנות רבים, חובה על בתי המשפט לסייע במאבק למניעת המסוכנות הנשקפת מנהגים עברייניים, בין השאר באמצעות הרחקתם מהכביש. יחד עם זאת, משקיימת בשלב זה של ההליכים, דרך שבה ניתן להרחיק את הנהג המסוכן מהכביש , מבלי שישהה בכלא, יש לעשות מאמץ להעדפת דרך זו".
במקרה דנן הציע הסנגור מעצר בית חלקי בשעות הלילה, בבית אחיו, כאשר אחיו ואשתו יפקחו על המשיב. ב"כ המבקשת התנגד למפקחים המוצעים וטען כי יש לפסול את האח נגדו מתנהל הליך פלילי.
הסנגור חלק על קיום הליך כנגד האח וטען כי האח נחקר, כמו כל בני המשפחה בפרשה אחרת, אולם לא הוגש נגדו אישום כלשהו. בסיום הדיון הגיש ב"כ המבקשת את מספר התיק הפלילי הרלוונטי המתנהל לכאורה כנגד האח, ומתברר כי טענת הסנגור נכונה, אחיו של המשיב אינו נאשם כלל בתיק שהוגש, אלא שהוא אחד העדים. עוד התברר כי כנגד האח התנהלו בעבר חקירות, אולם הוא מעולם לא הועמד לדין. סבורני כי אין די באמור לעיל כדי להביא לפסילת המפקח. אחיו של המשיב נשמע באולמי, הביע מחויבות למנוע מאחיו לחזור על מעשיו והסכמה לחתום על ערבות ולהודיע למשטרה על כוונת אחיו להפר את תנאי השחרור. האח בעל מסגרייה בבית מגוריו הוא נמצא רוב שעות היממה במתחם הבית, ובשעות היעדרותו תחליפו אשתו כמפקחת. סבורני כי מדובר בחלופה ראויה, שיש בה משום איון או הפחתה גדולה מאד של הסיכון מהמשיב. יחד עם זאת, אינני מקבל את הבקשה לשחרור בתנאי מעצר בית חלקי וסבורני כי יש צורך במעצר בית מלא.
כל שחרור של אדם בתנאים מקים סיכון להפרה, והשאלה היא איזון בין אותו סיכון להפרה, הסיכון לציבור מהמשיב והאמצעים שיש לנקוט בכדי להפחית את הסיכון.
עוד ראיתי להביא בחשבון כי במקרה דנן אמנם טרם נמסרה תשובה לכתב האישום, אולם מעיון בחומר עולה כי המשיב שיתף פעולה באופן מלא עם חוקריו, הודה בעבירות ונטל אחריות על מעשיו. המשיב אמנם מנהל תיק חמור נוסף, אולם עדיין עומדת לו חזרת החפות ואין לו עבירות תעבורה משמעותיות אחרות בתקופת נהיגה משמעותית של 15 שנים.
למשיב אמנם עבר פלילי לא קל, אולם טרם ריצה עונש של מאסר בפועל.
