אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ת 54718-01-12

החלטה בתיק מ"ת 54718-01-12

תאריך פרסום : 02/10/2012 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
54718-01-12
15/02/2012
בפני השופט:
רון שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
אשרף גסאר (עציר)
החלטה

בפני בקשה למעצר עד תום ההליכים בהתאם לסעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) התשנ"ו- 1996 ( להלן: " חוק המעצרים").

כנגד הנאשם אשרף ג'סאר (להלן: " המשיב"), הוגש כתב אישום המייחס לו חמישה אישומים שונים שעניינם בעבירות זיוף ומרמה, גניבה בידי מורשה והלבנת הון. מכתב האישום עולה כי המשיב עבד בזמנים הרלבנטיים לכתב האישום כעורך דין ומשרדו היה ממוקם בבאקה אלגרביה.

בהתאם לאישום הראשון, החל המשיב בשנת 2006 לייצג את בנק אלעקארי (בנק שמקום מושבו במצרים, ובבעלות ממשלת מצרים), כנגד חייבים של הבנק. בשלב מסוים במהלך שנת 2007, התקשר בנק אלעקארי עם המשיב בחוזה לייצוג משפטי, בו יבחן המשיב את זכויותיו של הבנק על פי שטרות של חב' מלונות ארץ ישראל בע"מ. בהתאם לכתב האישום המשיב החליט להונות את בנק אלעקארי ולקבל ממנו כספים במרמה, משכך הציג המשיב בפני הבנק מצג שווא לפיו ברצונו להגיש תביעה בשם הבנק על סך של 78,000,000 דולר, ובשל כך הוא דרש סך של 8,255,000 ש"ח לצורכי אגרה. בהמשך העביר בנק אלעקארי למשיב המחאה המשוכה לפקודת המשיב על סך של 8,255,000 ש"ח שתשמש כאגרה. בתאריך 19.6.07 הגיש המשיב בבית המשפט המחוזי תביעה בשם בנק אלעקארי למתן פס"ד הצהרתי ושילם סך של 954 ש"ח כאגרת משפט. ביום 21.6.07 משך המשיב סך של 7,000,000 ש"ח מהסכום שקיבל מבנק אלעקארי באמצעות רכישת ארבע המחאות בנקאיות, כל זאת במטרה להסתיר את מקור הכספים ולהסוות את קבלת הכספים במרמה. בהמשך לכך פנו אל המשיב נציגי בנק אלעקארי בבקשה לקבל אסמכתא לכך שהכספים אכן הופקדו כאגרה בבית המשפט לטובת התביעה שהוגשה על ידם. בתאריך 25.6.11 ועל מנת להמשיך ולהציג בפני בנק אלעקארי מצג שווא, הגיש המשיב לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה כספית בשם הבנק, עת שהנאשם או אחר מטעמו חתם בחתימה של עו"ד אמיר מואסי (שעבד כעורך דין אצל המשיב בשנת 2004), זאת ללא הסכמתו של עו"ד מואסי. באותו יום הפקיד המשיב בגזברות בית המשפט המחאה מחשבון הבנק של עו"ד מואסי על סך של 3,457,000 ש"ח וקיבל בעדה קבלה של בית המשפט. בהמשך לאותו יום ועקב פגם שנתגלה בהמחאה הוחזרה ההמחאה מגזברות בית המשפט למשיב והקבלה בוטלה. בחודש יוני 2007 ועל מנת לרמות את בנק אלעקארי, זייף המשיב את הקבלה כך ששינה בה, את הסכום מ-3,457,000 ש"ח לסכום של 8,255,000 ש"ח, את תאריך התשלום מ-25.6.07
ל-15.6.07, ואת שם המשלם מעו"ד מואסי לעו"ד אשרף ג'סאר. בהמשך לכך מסר המשיב את הקבלה המזויפת לנציג הבנק כאסמכתא לכך ששילם את אגרת בית המשפט בגין התביעה. בחודש דצמבר 2010, שלח המשיב בקשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב למחיקת התביעה וביקש את ביטול החיוב באגרת משפט. בתאריך 6.12.10 התקבלה בקשתו של המשיב והתביעה נמחקה. בגין מעשים אלו יוחס למשיב עבירה לפי איסור הלבנת הון, לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס- 2000 (להלן: "חוק הלבנת הון"); עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"); עבירה של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 418 סיפא + 420 לחוק העונשין. 

באישום השני נטען כי ביום 10.1.08 פנה המשיב לנציג בנק מצר (בנק הממוקם בקהיר שבמצרים ובבעלות ממשלת מצרים), בהצעה כי ייצג הבנק בהליכים למימוש זכויות הבנק בהתאם לשטרות מניות של חב' מלונות ארץ ישראל בע"מ. המשיב הציג לבנק מצג שווא לפיו יגיש בשם הבנק תביעה כספית על סך של 406,000,000 ש"ח וכי מאחר והמדובר בתביעה כספית נדרש תשלום אגרה על סך של 2.5% מסכום התביעה. בתאריך 25.2.08 הגיש המשיב תביעה בבית המשפט המחוזי בירושלים לפסק דין הצהרתי בשם הבנק ושילם סך של 975 ש"ח כאגרת משפט. בהמשך לכך בתאריך 26.2.08 טען המשיב בכזב בפני נציגי בנק מצר כי הגיש בשם הבנק תביעה כספית בסכום של 406,796,200 ש"ח ולשם כך נדרש סכום של 10,169,910 ש"ח לצורכי תשלום אגרה. בהמשך, ובהסתמך על מצג השווא שהציג המשיב, מסר בנק מצר באמצעות בנק אלעקארי המחאה בנקאית על סך של 10,169,910 ש"ח לפקודת "עו"ד אשרף ג'סאר עבור בית המשפט" וזאת עבור תשלום האגרה. המשיב ניסה להפקיד ההמחאה בחשבון הבנק שלו כדי לפדות הכספיםאם כי משלא הצליח החזיר ההמחאה לבנק אלעקארי וביקש כי יעבירו לו המחאה חדשה לפקודת בית המשפט. 

בתאריך 3.3.08 ובמטרה לגנוב את כספי הבנק, להסתיר את מקור הכסף ולהסוות את קבלתם במרמה, פתח המשיב תיק בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים (להלן: " לשכת ההוצל"פ"), ובה טען כי חאמד בהלול (להלן: " חאמד") חייב כ-16 מיליון ש"ח לבנק אלעקארי, זאת ללא ידיעתו של חאמד. המשיב זייף תצהיר של אחמד ערוסי, מנהל בבנק אלעקארי, לפיו חאמד חייב כספים לבנק אלעקארי, וזייף את חתימתו של אחמד ערוסי. בתאריך 5.3.08 הגיש המשיב ללשכת ההוצל"פ הודעה מוסכמת בין בנק אלעקארי לבין חאמד ובה טען המשיב בכזב כי חאמד רכש המחאה בנקאית על סך של 10,169,910 ש"ח לפקודת בית המשפט וכי הוסכם כי ההמחאה תופקד בקופת בית המשפט לכיסוי חובותיו של חאמד לבנק אלעקארי. בתאריך 7.3.08 ובהסתמך על מצג השווא אותו הציג המשיב לבנק מצר, מסר הבנק באמצעות בנק אלעקארי המחאה בנקאית חדשה על סך של 10,169,910 ש"ח לפקודת "בית משפט ירושלים" וזאת על מנת שתשמש המשיב לצורך תשלום האגרה. בתאריך 10.3.08 הפקיד המשיב את ההמחאה בלשכת ההוצל"פ במסגרת התיק שנוהל נגד חאמד, תוך שהוא טוען בכזב כי ההמחאה שייכת לחאמד. בתאריך 25.3.08 ולאחר שלשכת ההוצל"פ סברה בהסתמך על מצג השווא שהציג המשיב, כי הוא מייצג את בנק אלעקארי בהליכי ההוצל"פ כנגד חאמד, וכי מדובר בכספים שהעביר חאמד כדי לפרוע את חובו לבנק אלעקארי, העבירה לשכת ההוצל"פ לחשבון הבנק של המשיב בבנק הפועלים סך של 9,971,734 ש"ח. בעקבות כך, החל מתאריך 3.4.08 רכש המשיב ניירות ערך בסך של כ-3.6 מיליון ש"ח מכספי המרמה. בתאריכים 6.4.08
ו-10.4.08 משך המשיב כמיליון וחצי ש"ח בשלוש המחאות בנקאיות וכן משך במזומן 700 אלף ש"ח, כל זאת מהכספים שקיבל במרמה מהבנק, וזאת במטרה להסתיר את מקור הכסף. בנוסף עולה כי בתאריך 4.6.08 רכש המשיב רכב אאודי בשווי של 400,000 ש"ח, ורשם זאת על שם אשתו במטרה להסתיר את מקור הכספים. בנוסף ובתאריך 21.4.08 ביצע המשיב העברה בנקאית בסך של 3,000,000 ש"ח לחשבון בנק המשמש עסק בשם יורו צ'נג וקיבל בתמורה סך של 865,801 דולר במזומן. בגין מעשים אלו יוחס למשיב עבירה לפי איסור הלבנת הון, לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס- 2000 (להלן:"חוק הלבנת הון"); עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן:"חוק העונשין"); עבירה של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 418 סיפא + 420 לחוק העונשין. 

ב אישום השלישי נטען כי בשנת 2010 פנה המשיב לפרופסור אשר מעוז מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב וביקש כי יסייע בליווי אקדמי של התביעות של בנק מצר ובנק אלעקארי. פרופסור מעוז, אשר לא היה מודע למעשי המרמה, הסכים לסייע. בתאריך 2.2.10, ביקש המשיב מהבנקים, סך של מיליון דולר לצורך תשלום שכר טרחתו של פרופ' מעוז ואחרים, על מנת שיסייעו בידו בתביעות אותן הגיש. בנק אלעקארי העביר למשיב ובהתאם לבקשתו סך של 940,000$ לצורך תשלום שכר מומחים. המשיב גנב הכספים שהופקדו אצלו לאחר שטען בפני פרופ' מעוז כי הבנקים לא מעוניינים בשירותיו. בגין מעשה זה יוחסה למשיב עבירה של גניבה בידי מורשה, עבירה לפי סעיף 393(2) לחוק העונשין.

באישום הרביעי, נטען כי במסגרת עיסוקו של המשיב כעורך-דין עצמאי, ייצג המשיב את בנק אלעקארי בעניינים שונים. במסגרת עיסוקו הפקיד בנק אלעקארי כספים בידיו הנאמנות של המשיב. מתוך כספי הנאמנות שהופקדו אצל המשיב לשנת 2007, שלשל המשיב לכיסו ללא ידיעת הבנק וללא אישורו, סך של 8,255,000 ש"ח, שהפכו להכנסתו של המשיב לשנת המס 2007. במטרה להימנע מתשלום מס, רשם המשיב בכזב את הסכום שקיבל במעילה כפיקדון, ולא כלל את כספי המעילה במסגרת דו"ח רווח והפסד לשנת 2007 וגם לא בדין וחשבון על הכנסותיו. בגין מעשה זה יוחסה למשיב עבירה של מרמה, עבירה לפי סעיף 220 (1)+(2)+(4)+(5) לפקודת מס הכנסה.

באישום החמישי, נטען כי במסגרת עיסוקו של המשיב כעורך-דין עצמאי, ייצג המשיב את בנק מצר בעניינים שונים. במסגרת עיסוקו הפקיד בנק מצר כספים בידיו הנאמנות של המשיב. מתוך כספי הנאמנות שהופקדו אצל המשיב לשנת 2008, שלשל המשיב לכיסו ללא ידיעת הבנק וללא אישורו, לכל הפחות סך של 9,971,734 ש"ח, שהפכו להכנסתו של המשיב לשנת המס 2008. במטרה להימנע מתשלום מס, רשם המשיב בכזב סך של 9,000,000 ש"ח מכספי המעילה כסכום שהתקבל כפיקדון, ולא כלל את כספי המעילה במסגרת דו"ח רווח והפסד לשנת 2008 וגם לא בדין וחשבון על הכנסותיו. בגין מעשה זה יוחסה למשיב עבירה של מרמה, עבירה לפי סעיף 220 (1)+(2)+(4)+(5) לפקודת מס הכנסה.

 בד בבד עם הגשת כתב אישום, הוגשה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו. במסגרת הדיון שהתקיים בפני הסכימה באת כוח המשיב לקיומן של ראיות לכאורה לייחוס המעשים למרשה, כך גם לקיומה של עילת מעצר, אם כי ביקשה לשחרור מרשה לחלופת מעצר.

לגישת המבקשת, נסיבות ביצוע העבירות מלמדות על מסוכנותו הרבה של המשיב כלפי הציבור, עת שהמשיב ששימש כעורך דין, לא בחל בהונאת לקוחותיו בהיקף גדול, ואף זייף מסמכים משפטיים, לצורך פעולותיו. כמו כן כי המדובר בדפוס התנהגות קבוע בהתחשב בריבוי המעשים, דבר שיש בו להקים סיכון להישנותם, זאת בהתחשב בתחכום שליווה המעשים והעדר מורא מפני שלטון החוק. בנוסף, קיים יסוד סביר לחשש ששחרור המשיב ממעצרו יביא לשיבוש הליכי משפט בכך שהמשיב ישפיע על עדותם של עדים, כך לדוגמא בידיעתו של המשיב על החקירה שנפתחה נגדו הוא קיים שיחה עם צלאח אלקאדי, אחד ממנהלי בנק אלעקארי, בנוסף כי ביום מעצרו של המשיב ניסה המשיב ליצור קשר עם עו"ד אמיר מואסי. כך גם, לגישת המבקשת קיים חשש שבשחרורו של המשיב יפעל המשיב להעלמת ראיות, שעניינן כספי המרמה שלא אותרו עד כה בחקירת המשטרה והעולים לכדי הסך של 20 מיליון ש"ח, ובעניין זה צוין כי המשיב סירב למסור היכן נמצאים הכספים שקיבל. בנוסף לכך הדגישה המבקשת, כי קיים חשש כי המשיב יתחמק מהליכי שפיטה ולא יתייצב לדיונים, זאת בהתחשב בהיקף הסכומים שקיבל במרמה, ביכולתו הכלכלית של המשיב לעשות כן, בהתחשב בעבירות המיוחסות לו, שעניינן זיוף והפרת אמונים, וכן לנוכח מנהגו של המשיב לצאת מהארץ. בעניין זה הודגש בנוסף, כי המשיב נעצר יום לאחר חשיפת החקירה הסמויה שהתנהלה נגדו, כך שהמשטרה לא התמהמה בפעילות נגדו, ומכל מקום היום המשיב מבין הסיכון העומד נגדו, בהתחשב בהגשת כתב האישום והימצאותן של ראיות לכאורה.

לנוכח כלל האמור, לגישת המבקשת אין לבחון בנסיבות העניין אפשרות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, כך גם אין לקבל ההצעה להפקדת מיליון ש"ח כערבות בנקאית, שכן בהתאם להצהרת המשיב עצמו הוא מחזיק כמיליון דולר, וככל הנראה אף יותר מכך, שכן הוא גנב כ- 20 מיליון ש"ח.

באת כוח המשיבביקשה להורות על שחרור המשיב לחלופת מעצר. כאמור, באת כוח המשיב אישרה קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, אם כי לגישתה בנסיבות העניין יש לבחון חלופת מעצר, שיהיה בה להסיר הצידוקים שבבסיס עילות המעצר. המבקשת הפנתה לכך שהעבירות המיוחסות למשיב הינן עבירות ישנות משנת 2007-2010, חרף זאת וחרף ידיעת הבנקים על הזיופים הנטענים, לא נעשה דבר לצורך פנייה למשיב או לרשויות החוק. בנוסף לכך כי המשיב היה מודע לכוונה להגיש נגדו תלונה משטרתית וככל הנראה גם לפתוח נגדו בהליכים, הן ממכר והן מהודעה שנשלחה למשיב בטעות מטעם בית המשפט על כך שמתנהלת נגדו חקירה סמויה, אם כי המשיב לא עשה דבר לשיבוש הליכי משפט, הן אם על דרך השפעה על עדים או הימלטות מהארץ, זאת חרף יכולתו לעשות כן. אלא שהמשיב יצר קשר, באותם זמנים, עם החוקר הממונה על החקירה והודיע לו כי הוא מוכן להיחקר. בעניין זה הוסיף כי גם בהתאם להודעתה של עורכת הדין הלא חמדאן, העובדת מטעם הבנק, עלו חשדות כנגד המשיב והוגשה תלונה כבר בנובמבר 2011, והדברים היו ידועים לרשויות החוק, אם כי לא נעשה דבר בעניינו של המשיב, מכאן שאין מקום להורות על מעצרו של המשיב מאחורי סורג ובריח. כך גם נטען כי לא היה כל ניסיון לשיבוש הליכי משפט או השפעה על עדים, שכן טיב השיחה שנוהלה בין המשיב לאותו מנהל בנק בשם סאלח אלקאדי, עניינה ניסיון בוררות בין המשיב לבין הבנק, עת שאותו מנהל ישמש כבורר ביניהם. בעניין זה הובהר, כי הן לגישת המשיב והן לגישת הבנק, המדובר הוא בסכסוך אזרחי ולא מעשי מרמה, עת שלגישת המשיב כלל הכספים שקיבל מהבנק אינם סכומים שיועדו לתשלום אגרה אלא סכומים ששולמו לו כשכר טרחה. מה גם שהבנק עצמו, חרף העברת התיק המשפטי בו טיפל המשיב לידיו של עורך דין אחר, המשיך לקיים מגעים עם המשיב לצורך פתרון הסכסוך. עוד הוסף שגם בשחרורו של המשיב לחלופה, אין לו היכולת להביא לשיבוש הליכים שכן ככל שהמשיב ישוחרר, תמנע ממנו היכולת הפיזית להגיע לבנק במצרים ולנסות להשפיע על העדים, כך גם אין טעם של ממש בדבר יכולתו של המשיב ליצור התקשרות טלפונית עם העובדים בבנק, בהתחשב ביכולת לעשות כן גם עת הוא נמצא במעצר. זאת ועוד, הפנתה המבקשת לטיב התנהלות המשיב בעבירות המיוחסות לו, שאין בהן להקים הנחה כי המדובר בעבירות מתוחכמות או כאלה הנתמכות במנגנוניו של ארגון פשיעה, שכן כלל המסמכים מלמדים על מעורבותו של המשיב. מכאן כי לא היה כל ניסיון לפעולות הסוואה מטעמו של המשיב או הרחקתו מהמעורבות במעשים.

מעבר לאלו, הפנתה באת כוח המשיב לחווייתו הקשה של המשיב בתא המעצר, עת הוא נחשף לעבריינים שלחובתם עבירות קשות. דבר שיקשה על המשיב לנהל את הוכחתו בצורה ראויה, זאת בנוסף לצפי בהתארכות ההליכים, בהתחשב במורכבות העובדתית והמשפטית העולה מהתיק. בעניין זה גם קיבלתי מכתב שכתב המשיב בכתב ידו, ומעלה בו את קשייו וחששותיו. בנוסף לכך, הפנתה המבקשת למספר לא מבוטל של החלטות שיפוטיות מערכאות שונות, שעניינן עבירות מהסוג הזה, אבחנה את מקרהו של מרשה היכן שמצאה לעשות כן, וחיזקה באחרות את טענתה בדבר הצורך לשחרר מרשה לחלופת מעצר. לנוכח זאת הוצע לשחרר המשיב לחלופת מעצר בפיקוחם של שבעה מפקחים שונים ללא עבר פלילי, בנוסף לערבות בנקאית של המשיב על סך של מיליון ש"ח, ובהידוק של איזוק אלקטרוני. זאת עת שחלופות הפיקוח יכולות להיות בביתו בכפר באקה אלג'רבייה, בכפר ג'ת, בקיסריה במלון הגולף "נאות קיסריה" או ברח' שנלר בנצרת. 

דיון ומסקנות

כאמור הצדדים אינם חולקים על קיומן של ראיות לכאורה לייחוס המעשים למשיב. כך גם אני סבור ולאחר עיון בחומר הראיות שהונח בפני, כי קיימות ראיות לכאורה לייחוס המעשים למשיב.

כמתואר בכתב האישום, המשיב רימה לכאורה את שני הבנקים, בנק אלעקארי ובנק מצר, השיג הסכומים המתוארים באישומים הראשון והשני, ובהמשך לא שילם בגין הכנסות אלו, שהושגו לכאורה באופן לא חוקי, תשלומי מס, זאת כמתואר באישומים הרביעי והחמישי. חומר הראיות לכאורה כולל את הודעותיהם של עובדי הבנק, אשר תיארו את ההתקשרויות עם המשיב ונסיבות מינויו כעורך דין מטעמם; קבלות וחשבוניות המתעדות הסכומים שלכאורה הושגו במרמה, וכן הודאת המשיב במשטרה כי קיבל את הכספים, אם כי המשיב טען כי קיבל את הכספים כשכר טרחה [ראו לדוגמא הודעת המשיב מיום 23.1.12 שעה 14:30]. כך גם המשיב מסר כי הוא קיבל הכספים המתוארים באישום השלישי לצורך תשלומם לעד המומחה (פרופ' מעוז), אם כי הוא עיכבם אצלו עד שפרופ' מעוז יתקדם בעבודתו [ראו לדוגמא הודעת המשיב מיום 23.1.11 מסומן 28]. 

בשלב זה יש לדחות טענת המשיב בדבר קבלת הכספים בדרך כשרה וכשכר טרחה. כך מהודעות עובדי הבנק עולה כי התשלומים הללו יועדו לתשלום אגרות משפט, בגין הליכים אזרחיים בהם פתחו הבנקים כנגד האפוטרופוס לנכסי נפקדים, בגין זכויותיהם של אותם בנקים על פי שטרי מניות בחב' מלונות ארץ ישראל בע"מ. הדבר אף מקבל ביטוי בחוזה שנערך בין הצדדים [ראו לדוגמא חוזה מיום 13.6.07 שהוצג לחשוד בהודעתו מיום 23.1.12]. וכן קיבלו ביטוי בבקשתו של המשיב עצמו לקבל דמי אגרה למשפט מבנק אלעקארי, והצהרת המשיב לפיה קיבל סך של 8,255,555 ש"ח לצרכי תשלום אגרה למשפט [ראו לדוגמא מסמכים מיום 29.5.07 ומיום 13.9.07 שהוגשו במסגרת הודעתו של עובד הבנק, מר ח'אלד שאזלי מיום 22.1.12 ובמסגרת הודעתו של מר מוחמד סלימאן מיום 15.1.12]. התכתבויות נוספות שעניינן הבנק המצרי ניתן לראות בהודעת עאמר יאסין מיום 20.1.12 והנספחים המצורפים לכך, בנוסף הודעתו של המשיב מיום 20.1.12 מסומן 22 והמסמכים המצורפים לכך.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ