החלטה בתיק מ"ת 48343-06-12 - פסקדין

נגד המשיב הוגש ביום 26.6.12 כתב אישום המייחס לו עבירות של איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, שבוצעו לכאורה ביום 20.6.12 כלפי אשתו. בהתאם לעובדות, איים המשיב על המתלוננת ותקף אותה "בשעה שהיא שוכבת על המיטה, רכן מעליה והכה בפניה באמצעות ידיו". כתוצאה מהתקיפה, נטען כי נגרמו למתלוננת חבלות מדממות באף ובפנים.

הדיון נדחה ליום המחרת - 27.6.12, על מנת לאפשר לבא כוח המשיב להציג חלופת מעצר שיהיה בה כדי לתת מענה למסוכנות הלכאורית, הנשקפת מהמשיב. ביום 27.6.12 התייצבה אחותו של המשיב והודיעה כי היא מוכנה לפקח עליו ובנסיבות אלה, הוריתי על שחרורו של המשיב למעצר בית מוחלט בפיקוחה. באותה החלטה, ציינתי כי מערכת היחסים בין המשיב למתלוננת היא סבוכה, ולא אחת הוגשו נגד המשיב כתבי אישום בעקבות תלונה שהגישה המתלוננת, שהיא חולה במחלה קשה ומוגבלת בתנועותיה. בנוסף, הפניתי לדברי כב' השופטת שריזלי בתיק אחר שהתנהל בגין אירועים דומים, שבו זוכה המשיב מהמיוחס לו (ת"פ 6094/02). עוד קבעתי באותה החלטה כי עניינו של המשיב יופנה לשירות המבחן ונקבע דיון בהתאם, לאחר קבלת תסקיר, ליום 5.8.12.

ביום 28.6.12 הודיעה באופן מפתיע המפקחת כי היא אמורה לטוב לארה"ב וקבע דיון נוסף בעניינו של המשיב על מנת לשקול אפשרות לשינוי החלופה.

בינתיים, הגישה המבקשת בקשה לעיון חוזר, הנשענת על כתב אישום חדש שהוגש נגד המשיב, שבמסגרתו מיוחסות לו שלוש הפרות הוראות חוקיות, בכך ששהה מחוץ למעצר הבית, כאשר שתיים מהן נשענות על עדות המתלוננת בלבד. באת כוח המשיב הסכימה היום בדיון לקיומן של ראיות לכאורה בנוגע להפרה אחת בלבד, שאינה מוזכרת בכתב האישום החדש, אשר נלמדת מהגעתם של השוטרים לבית המשיב ביום 4.7.12 והעובדה שאלה נאלצו להמתין לו למעלה משעה, עד שיחזור מקניות עם המפקחת.

בא כוח המשיב טענה כי המשיב סבר שאין המדובר במעצר בית מוחלט וזאת לאור תנאי ד' להחלטת השחרור, האוסר על המשיב ליצור קשר ישיר או עקיף עם המתלוננת, או להתקרב אליה. אין בידי לקבל טענה זו. לא ברור איך המשיב קרא את תנאי ד', מבלי שקרא קודם לכן את תנאי א' שקובע שהוא ישהה במעצר בית מוחלט.

בדיון היום, שבה וטענה באת כוח המשיב לחולשתן של הראיות שנאספו נגד המשיב בנוגע לתיק העיקרי וטענתה, גרסתה של המתלוננת אינה הגיונית והיא הפנתה בהקשר לכך גם לעדות הבן שבה ציין בין היתר כי המתלוננת נקמנית וכי הוא כל הזמן בבית ולא ראה את המשיב "מרים יד".

אמנם, הראיה המרכזית היא עדותה של המתלוננת, אולם יש לזכור כי גם עדותה של הגיסה של המתלוננת, דורית הוליבר, תומכת בגרסת המתלוננת ומצביעה על כך שהמתלוננת מחזיקה שני מכשירי טלפון, שהאחד מהם הוא סודי והוא נועד להזעיק עזרה בעת הצורך. עוד ציינה העדה, כי המשיב לא ידע עד ליום האירוע על קיומו של טלפון זה וכי ביום האירוע, חייגה אליה המשיב מהטלפון והיא חזרה אליה על לבדוק שלא מדובר בטעות ואז המתלוננת לא ענתה יותר. עדות זו, תומכת בגרסת המתלוננת.

בא כוח המשיב ביקשה להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר אחרת, בפיקוחו של גיסו. סבורני, כי ההשתלשלות שתוארה לעיל אינה מאפשרת את שחרורו של המשיב מבלי שעניינו ייבדק קודם לכן על ידי שירות המבחן, שייתן דעתו גם לחלופה המוצעת.

נדחה לקבלת תסקיר ליום 30.7.12 שעה 09:00, כאשר המשיב יישאר במעצר עד להחלטה אחרת ויובא למועד הדיון באמצעות שב"ס. באותו מועד, יתקיים דיון גם בבקשת המבקשת להורות על חילוט הערבויות.

שירות המבחן מתבקש להכין תסקיר ביחס למשיב, אשר יבחן את מידת מסוכנותו, את החלופות הרלוונטיות ואת התאמתו אליהן.

מאפשר למשיב 3 שיחות טלפון על חשבון המדינה, לרבות לטלפונים סלולאריים.

ההגנה והמזכירות ישלחו עותק ההחלטה לשירות המבחן, אשר יערוך תסקיר מעצר שיוגש לכל המאוחר עד יום לפני מועד הדיון בשעה 12:00.

לדיונים הקבועים ליום א', ישלח התסקיר עד שעה 12:00 ביום ה' שלפניו.

מזכירות בית המשט תזמן את המפקחת לדיון שנקבע ליום 30.7.12 ותבטל ביומן את הדיון שנקבע ליום 5.8.12.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"א תמוז תשע"ב, 11/07/2012 במעמד הנוכחים.