אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ת 47243-10-11

החלטה בתיק מ"ת 47243-10-11

תאריך פרסום : 24/11/2011 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
47243-10-11
16/11/2011
בפני השופט:
רון שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. חסן חסארמה (עציר)
2. יוסף ירוני (עציר)

החלטה

בפני בקשה למעצר עד תום ההליכים בהתאם לסעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) התשנ"ו- 1996.

כנגד הנאשמים חסן חסארמה ויוסף ירוני (להלן: " המשיב 1" ו" המשיב 2" בהתאמה,ויחדיו " המשיבים"), הוגש כתב אישום המייחס להם מספר עבירות. במסגרת האישום הראשון יוחס למשיב 1 בלבד, מספר של עבירות שעניינם סחיטה באיומים, בהתאם לסעיף 428 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: " החוק"). במסגרת האישום השני יוחס למשיב 1, עבירה של ניסיון שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 403 סיפא לחוק, וכן עבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק; בעוד שכנגד המשיב 2 יוחסה עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 380+ 382 (א) לחוק.

נטען באישום הראשון כי הזאר פאעור (להלן: " המתלונן") הינו הבעלים של חברת כספומט, ומפקיד כסף במכשירי כספומט באזור הצפון לצורך משיכתם על ידי הציבור, וכן ניהל עסק לניכיון צ'קים. מאמצע שנת 2010 ועד למועד מעצרו של המשיב 1, נהג המשיב 1 לפנות למתלונן בדרישות כספיות. בפגישות הראשונות דרש המשיב 1 מהמתלונן לנכות עבורו צ'קים שונים, אם כי המתלונן סירב לבקשת המשיב. בהמשך, פנה המשיב למתלונן בדרישות שילווה סכומי כסף שונים, אולם המתלונן סירב ובתגובה החל המשיב לאיים על המתלונן באומרו "אני אבוא אליך, תשמור על הבן שלך", זאת כדי להניע המתלונן להלוות לו כסף. בהמשך, פנה המשיב למתלונן בדרישה שישלם לו סך של 3,000 ש"ח בחודש, ובתמורה ישמש המשיב כ "גב" למתלונן וישמור עליו, המשיב 1 איים בנוסף שסירובו של המתלונן יביא לפגיעה במתלונן ובבנו. בהזדמנות נוספת, פנה המשיב למתלונן ודרש להיות שותף בעסק לנכיון צ'קים, כאשר המתלונן יעבוד בעסק והמשיב "ישמור עליו", משסירב המתלונן להצעה, איים עליו המשיב 1 באומרו "אני אראה לך מה יהיה איתך, אני אזיין אותך" וביטויים נוספים. המשיב שב ופנה אל המתלונן בדרישה להכניסו כשותף בעסק מספר פעמים ומשנענה בשלילה, שב ואיים שלא כדין לפגוע במתלונן או במי מבני משפחתו. בהזדמנות נוספת, פנה המשיב למתלונן בדרישה שילווה לו סך של 5,000 ש"ח, המתלונן התחמק ממתן ההלוואה בתירוצים שונים, ומשהבין המשיב כי לא יקבל הכסף, נהג לפגוש המתלונן, לקללו ולאיים שלא כדין בפגיעה בגופו של המתלונן ובגופו של בנו, וזאת על מנת להניע המתלונן להלוות לו הכסף.

ב אישום השני נטען כי ביום 21.10.11 סמוך לשעה 14:00, הגיע המתלונן לסופרמרקט דבאח במעיליא (להלן: " החנות") במטרה להפקיד כסף במכשיר הכספומט המוצב ביציאה מהחנות. בזמן שהמתלונן עמד ליד הכספומט ובעודו מחזיק חבילת כסף לצורך הפקדתה, הגיעו לעברו המשיבים. המשיב 1 פנה למתלונן בשאלה מדוע המתלונן מסתכל עליו, ולאחר שהמתלונן השיב לו כי אינו מסתכל עליו, נעמד המשיב 1 בסמיכות למתלונן כשפניו מופנים למתלונן והורה לו לצאת החוצה. המתלונן סירב, לדרישת המשיב 1, והמשיב 1 איים להשפילו מול כל הקהל בחנות אם לא ייצא החוצה, המתלונן סרב לצאת החוצה ואז המשיב 1 נגח בראשו של המתלונן. בהמשך ועל מנת לגנוב מהמתלונן את חבילת הכסף, תפס המשיב 1 את המתלונן בצווארו והחל להכות בו בפניו, כתוצאה מהמכות שהמתלונן קיבל מהמשיב 1, הוא נפל על הארץ. בהמשך, ועת שהמתלונן שרוע על הארץ, הצטרף המשיב 2 למשיב 1 וביחד הכו במתלונן בבעיטות בראשו ובאגרופים בכל חלקי גופו של המתלונן. תוך כדי הכאת המתלונן, ניסה המשיב 1 למשוך מידי המתלונן את חבילת הכסף בכוונה לגנובה.

המשיבים המשיכו בהכאת המתלונן עד שהורחקו על ידי אנשים מהחנות. בהמשך קם המתלונן על רגליו, ואז המשיב 1 שוב התקרב אליו, תפס אותו מאחור והפילו ארצה. שני המשיבים חזרו והכו המתלונן באגרופים ובבעיטות, עד שעובדי החנות לקחו המתלונן לתוך החנות. תוך כדי הכאת המתלונן, איים המשיב 1 על המתלונן באמירו "זה לא הסוף, זה עוד כלום, אני עוד אזיין אותך". כתוצאה מהמכות, נגרמו למתלונן שריטות על צווארו, שפשופים בחזה עליון ותחתון ובזרוע ימין.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים נגדם.

המבקשת, הפנתה לטיעון בכתב בו היא מפרטת בפירוט את הראיות לכאורה הקושרות המשיבים למיוחס להם, מהן: הודעת המתלונן והעימות בינו לבין המשיבים; הודעותיהם של עדים ניטראליים שהיו בזירה, המלמדים על תקיפת המתלונן בצורה אכזרית עת שהמתלונן הינו חסר אונים; תעודה רפואית המתעדת פציעות המתלונן; המשיבים עצמם אשר קושרים עצמם לאירוע המתואר באישום השני; המשיב 1 קושר עצמו לאחד האירועים המתוארים באישום הראשון, בצד זאת הובהר מדוע לגישת המבקשת יש לדחות את גרסת המשיבים בדבר הדרך להשתלשלות העניינים.

לגישת המבקשת, המעשים המיוחסים למשיבים מקימים עילת מעצר של מסוכנות, בהתחשב במעשי האלימות, וכן במתן הדעת למסכת הסחיטה באיומים שהופעלה על ידי המשיב 1. על זאת, מצטרף עברם הפלילי של המשיבים: עת שלחובת המשיב 1 הרשעות קודמות בעבירות של אלימות ואיומים, וכן אלימות שהופעלה כנגד שוטרים, המבקשת אף הפנתה כי לאחרונה הורשע המשיב 1 בעבירות תקיפה, איומים ושיבוש הליכי חקירה בבית המשפט השלום בעכו בת.פ 41330-07-11, אם כי טרם נגזר דינו. כמו כן כי לחובת המשיב 2 חמש הרשעות קודמות, בעבירות אלימות, איומים, מרמה, מסירת ידיעה כוזבת וסמים. בנוסף לכך, כי קיים חשש לשיבוש הליכי משפט, זאת לנוכח החשש שהעלה המתלונן מהמשיב 1, וכן בהתחשב בהימצאותם של עדים ניטראליים בסביבת האירוע, שהמשיבים יכולים להשפיע עליהם. חשש זה מתעצם בהתחשב בתיאום הגרסאות בין המשיבים. לנוכח כל האמור, ובהתחשב בכלל נסיבות האירוע, שללה המבקשת הימצאותה של חלופת מעצר ראויה בנסיבות העניין, וביקשה להורות על מעצר המשיבים עד תום ההליכים נגדם.

בא כוח המשיב 1, חלק על קיומן של ראיות לכאורה ביחס לשני האישומים המתוארים בכתב האישום. בהתייחסותו לאישום הראשון, הסכים בא כוח המשיב 1 לקיומו של אירוע תקיפה, אם כי הפנה בא כוח המשיב 1 לגרסת המשיבים הנתמכת בגרסת אשת המשיב 2, לפיה העימות התפתח עקב מעשי האלימות מצדו של המתלונן. ככל שהדברים עניינם בעבירת השוד, נטען כי הראיה היחידה הקושרת המשיב 1 לניסיון השוד, הינה הודעתו של המתלונן אשר מסר שראה המשיב 1 מנסה למשוך חבילת הכסף שהחזיק בה אם כי גרסה זו של המתלונן נסדקה במסגרת העימות שנערך עם המשיב 1. אף מעבר לכך, הרי ששאר העדים הניטראליים לא מסרו כי ראו את המשיב 1 מנסה למשוך כסף מהמתלונן, ושנשאלו על כך הם שללו זאת. ככל שהדברים עניינם בעבירות הסחיטה, הרי שלא קיימות ראיות לכאורה שיש בהן לתמוך בהודעת המתלונן, כגון ראיות חפציות או תמיכה על ידי עדים היכולים לאשר שראו או שמעו על מעשה הסחיטה, כגון משפחת המתלונן. נטען כי גרסת המתלונן איננה קונקרטית ומוחשית, כך אין ציון לתאריכים והדברים נטענים בעלמא. מעבר לכך, המתלונן הכחיש טענת המשיב 1 לפיה הם היו בקשרי ידידות, אם כי בעימות, המתלונן מסר כי הם התחיל הקשר כידידים, מכאן כי המדובר בסתירה לדברי המתלונן ולהוויית הקשר בינו לבין המשיב. אף נטען כי המשיב 1, הציע להשקיע סך של 250,000 ש"ח, לצורך השותפות בעסק. לנוכח האמור לגישת בא כוח המשיב, אין ראיות לכאורה הקושרות המשיב למעשים המיוחסים לו, מלבד מעשה התקיפה, בהתאם כי יש להורות על שחרור המשיב 1 לחלופת מעצר.

בא כוח המשיב 2, הבהיר כי המעורבות המיוחסת למשיב 2, הינה פחותה בהרבה מזו המיוחסת למשיב 1, שכן רק מעשה התקיפה מיוחסים למשיב 2, בהתאם כי המדובר בעבירה פחותה בהרבה, ומקומה היה להידיין בבית המשפט השלום. מעבר לכך הפנה בא כוח המשיב לגרסת המשיב 2, לפיה הגיע למקום מאחר ואשתו עובדת בסופרמרקט הסמוך, ומעורבותו באירוע הייתה מקרית ביותר, אף מעבר לכך, כי מעורבותו באירוע הייתה נעוצה ברצונו להפריד בין הניצים, ואשר לשם כך הוא השתמש בבעיטות לצורך הפרדה בין המשיב 1 למתלונן, אם כי בשום שלב הוא לא רצה לפגוע במתלונן. גרסה זו גם נתמכה בהודעת אשת המשיב 2 וכן בהודעת המשיב 1 אשר אישר כי המשיב 2 ניסה להפריד. בא כוח המשיב הפנה בנוסף להודעת העדים הניטראליים, אשר מסרו כי ראו רק שניים הרבים ביניהם, וכן הודעת אחר המוסר כי ראה אחר המנסה להפריד בין שני האנשים שרבו. מעבר לכך, צוין כי המשיב 2, הינו בחור נשוי, אב לשני ילדים והעובד באורח קבע למחייתו. על כן בהתחשב בכלל נסיבות האירוע, הימצאותו המקרית של המשיב 2 במקום, והגרסה לפיה הוא ניסה להפריד בין הניצים, מצדיקה שחרור המשיב 2 לחלופת מעצר בתנאים, אשר תאפשר לו להמשיך ולעבוד במקום עבודתו, וכן תחת פיקוחם של 5 מפקחות בנות המשפחה.

דיון והכרעה

ראיות לכאורה

לאחר שעיינתי בחומר הראיות שהונח בפני, הגעתי לידי מסקנה כי קיימות ראיות לכאורה לייחוס המעשים למשיבים.

אין מחלוקת כי באותו יום המתלונן אכן הותקף ונגרמו לו פציעות שונות [ראו בדיקה רפואית מסומן ל']. בנוסף גם המשיבים מאשרים את הימצאותם באירוע, אם כי מתארים את התפתחות האירוע בדרך שונה. בתמצית, נאמר כי המשיב 1, טען כי האירוע התפתח לאחר שהמתלונן תקף אותו, ומשכך בתגובה הוא הכה את המתלונן. בעוד שהמשיב 2 טען כי הוא הפריד בין הניצים. כך המשיב 2 מסר: "אני החזקתי את שניהם ודחפתי את שניהם אחד מהשני ובעטתי בשניהם ע"מ שיתרחקו אחד מהשני. אחרי זה אני אפילו הבאתי מים להזאר." [הודעת המשיב 2 מיום 21.10.11 מסומן 4 ש' 22- 24] ובהמשך הדברים מסר "שניהם היו בעמידה לפני שנפלו וכאשר החזקתי את חסן, אני קיבלתי מכה על היד ולא יכולתי עוד להפריד..." [שם, ש' 45] בתמיכה לגרסת המשיב 2, אשת המשיב 2 מסרה " אני ובעלי יצאנו מהחנות ועמדנו בחוץ ואז פתאום הסתכלתי לאחורה וראיתי שחסן והזאר רבים ביניהם, הולכים מכות, נותנים מכות אחד לשני. אז בעלי יוסף נכנס בחזרה לחנות כדי להפריד ביניהם" [הודעת אחלאם מיום 21.11 מסומן 5].

נכון הוא שעל בית המשפט לקחת במכלול שיקוליו את כל המסכת הראייתית הנפרשת בפניו, ובכללן גם הראיות והטענות הנטענות על-ידי הנאשם. עם זאת בעיון בכלל הראיות לכאורה, יש לדחות, בשלב זה של ההליך, את טענות המשיבים בדבר גרסתם להתפתחות האירוע. שכן הראיות לכאורה מלמדות על תקיפת המתלונן בידי שני המשיבים, בעוד שהמתלונן מותקף בצורה קשה ואין לו כל יכולת להגן על עצמו.

המאבטח של החנות מסר: "לאחר כשתיים שלוש דקות שנ[מ]עתי צעקות... הגעתי לשם וראיתי התקהלות של אנשים ונכנסתי לתוך התקהלות וראיתי שבחור, האחראי על הכספומט היה שוכב על הרצפה ומעליו היה עומד בחור שאני לא מכיר והיה מרביץ לו עם האגרופים. הבחור ששכב על הרצפה היה סוגר את הראש שלו והיה מנסה להתגונן מהמכות." [הודעת סלים מיום 21.10.11 מסומן 3] בהמשך המאבטח מתאר האדם התוקף בתיאור הדומה למשיב 1.

כך גם מסרו קופאיות שעבדו במקום, אשר ראו את המשיב 1 תוקף המתלונן בבעיטות ואגרופים בכל חלקי גופו, בעוד המתלונן לא עושה כלום ומגן על חבילת הכסף שהייתה בידו [ראו הודעת חולה מסומן 6; הודעת קאטרין מסומן 7; הודעת יאסמין מסומן 8].

לקוח ששהה באותה עת בחנות מסר: " ...עומדים שני בחורים ומתווכחים ביניהם ואז פתאום ראיתי שבחור אחד קצת שמן ושחרחר התחיל להרים ידים על הבחור שלבש חולצה ירוקה הוא תפס את הבחור עם חולצה הירוקה בצוואר והשכיב אותו על הריצפה וניסה לדרוך על הצוואר שלו עם הרגל הבחור עם החולצה הירוקה ניסה לקום ואז הצטרף עוד בחור נוסף וביחד עם הבחור הראשון התחילו לתת לו מכות..." [הודעת זידאן מיום 23.10.11 מסומן 12 ע' 1 ש' 6- 12] העד לאירוע המשיך ומסר "רוצה להגיד לך שהבחור עם החולצה הירוקה כמעט ולא הגיב אפילו לא הגן על עצמו כנראה פחד" [שם, ע' 2 ש' 3-5]. לאחר זאת ומשנשאל העד האם הבחור השני בא להפריד בין המתלונן לאחר, העד מסר " זה לא נכון, הוא הצטרף לבחור הראשון וביחד איתו נתן מכות לבחור עם החולצה הירוקה. הוא נתן לו מכה בפנים בראש ואז כאשר הבחור עם החולצה הירוקה שכב על הריצפה אז גם בעט בו עם הרגליים. הוא לא הפריד" [שם, ע' 2 ש' 24- 28].

במסגרת העימות בין המתלונן למשיב 2, המתלונן בהתייחסותו למשיב 2 מסר "... ראיתי אותו מרביץ לי אגרופים ובעיטות. המכות הכי חזקות שקיבלתי זה ממנו. הייתי יכול למות מהמכות האלו. "[עימות מיום 24.10.11 מסומן רט ע' 2] ובהמשך ומתוך רצון להדוף את טענתו של המשיב 2 בדבר טענת ההפרדה, מסר המתלונן " לא. הוא לא היה מפריד בנינו... הוא טען שהוא בעט בי כדי להפריד. בועטים כאשר רואים שהכוח מאוזן. מעניין למה היד שלך שבורה עם [אם] רק נתת בעיטה? חוץ מזה אני ראיתי שהוא נתן לי מכות וזה היה צמוד אליי. עד היום הצלעות שלי כואבות מאוד..." [שם, שם].

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ