אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ת 44077-12-12

החלטה בתיק מ"ת 44077-12-12

תאריך פרסום : 24/02/2013 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט השלום באר שבע
44077-12-12
24/02/2013
בפני השופט:
דניאל בן טולילה

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד רומן זילברמן והמתמחה אברהים אלקורעאן
הנתבע:
1. ירמיה עומרי (עציר)
2. ויאצ'סלב בורוכוב (עציר)

עו"ד ויקטור אוזן
עו"ד אסתר בר ציון
עו"ד אייל אביטל
החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם, וזאת על רקע כתב אישום המייחס להם תקיפה הגורמת חבלה של ממש על-ידי שניים או יותר. במהלך הדיון שנערך בפניי ביום 26.12.12 חלק ב"כ המשיב 2 על קיומן של ראיות לכאורה.

לדבריו, חרף כך שחלק מהתקיפה מתועדת במצלמת אבטחה אין כל ראיה בתיק לפיה ניתן ללמוד שהמשיב מזוהה על-ידי מאן דהו. נהפוך הוא, הקצין וולטר קוגן מציין כי לאחר שצפה בסרטון מזהה את המשיב 1 ולא את המשיב 2. גם אם לכאורה הדמות שנצפית במצלמות המועדון ה"פול באר" לובשת פרטי לבוש הדומים לאותה דמות שתוקפת את המתלוננים, לא ניתן רק על סמך כך לקבוע שזהו המשיב. אחד מן המתלוננים לא מזהה את המשיב 2 אלא מצביע על אחר בשם מני פרש שלא נחקר. בהמשך לכך גם לא ניתן לו כב"כ המשיב לחקור את אותו מתלונן במהלך מסדר הזיהוי. ביחס למתלונן האחר שזיהה את המשיב 2 הרי שזה הונחה שלא לענות לשאלת ב"כ המשיב באיזו רמת ודאות הוא מזהה אותו מ-0 עד 100, לא נעשו עימותים, וכך גם המשטרה לא ניסתה לדלות פרטים ביחס לאחד מן המתלוננים אשר מוסר הודעה קצרה ביותר.

בשים לב לחולשה הראייתית ובכלל, ב"כ המשיב 2 סבור כי יש מקום להורות על שחרורו לחלופה. המדובר בחלופה שהוכיחה עצמה בעבר ואושרה אף על-ידי בית-משפט זה. מבלי להקל בחומרת מעשי המשיב, לא מדובר באלימות שנעשתה אגב שימוש בנשק קר או חם.

באת-כוח המשיב 1 הסכימה לקיומן של ראיות לכאורה, אם כי טענה שישנו כרסום קל הנובע מכך שהמתלונן סרגיי מסר עדות לאקונית ביותר כאשר ממילא טוען שאינו מכיר או זוכר את מי שתקף אותו. כך גם ביחס לעדותו של המתלונן קונסטנטין - ישנה חוסר התאמה בין עדותו לבין מה שנצפה בפועל בסרטון מצלמות האבטחה. מעבר לכך, מבלי להקל ראש בחומרת המעשים, הרי שלסרגיי כלל לא נגרמו חבלות ושפשופים, למעט מכות יבשות. גם ביחס לקונסטנטין החבלות אינן חמורות כלל ועיקר.

המשטרה השתהתה במעצרו של המשיב 1 מספר ימים, ויש בכך כדי ללמד על האופן בו המבקשת ראתה את המסוכנות הנשקפת ממנו. המשיב אמנם שמר על זכות השתיקה, אולם הדבר נובע מ"בעיה כללית" בעיר ערד הנוגעת לאלימות מוגזמת שמופעלת מצד השוטרים כלפי תושבי העיר, ומכאן זה שתק.

אשר לנסיבותיו האישיות, ציינה כי מדובר במשפחה נורמטיבית, אמו של המשיב גידלה אותו כאם חד-הורית. המדובר באם שעובדת במשך שנים בהסתדרות, אין למשיב הרשעות למעט רישומים מבית-המשפט לנוער. המשיב, עובר למעצרו, עבד בחברת פ.ל.ה לשביעות רצון מעסיקו. זהו מעצרו הראשון הממושך של המשיב, כאשר אין למשיב בעיית אלכוהול.

באת-כוח המשיב עתרה להורות על שחרורו בחלופה אשר יש בה כדי להרחיקו מן העיר ערד, ובכך להרחיקו מן המתלוננים. המדובר ביחידת דיור מושכרת ביישוב נווה זוהר, בפיקוח אמו ושתי חברות ילדות של האם אשר התייצבו בפני בית-המשפט ונחקרו על-ידי הצדדים.

ב"כ המבקשת מתנגד לשחרורם של שני המשיבים. ביחס למשיב 2 ציין כי יש די ראיות לכאורה הנלמדות מזיהויו של המשיב 2 על-ידי העד קונסטנטין במסדר זיהוי תמונות, לעדותו של סרגיי שמציין כי התוקפים היו נמוכים בגיל 22-20.

משני המשיבים נשקפת מסוכנות גבוהה, באופן קונקרטי למשיב 1 רישום פלילי בתיק מב"ד בו הורשע המשיב בעבירות דומות. ביחס למשיב 1 סבור כי החלופה המוצעת אין בה כדי לצמצם את המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו נוכח חומרת המעשים המיוחסים הלכאוריים המיוחסים לו.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועברתי על חומר החקירה, אקדים ואציין כי מצאתי קיומן של ראיות לכאורה גם ביחס למשיב 2. ראיות אלו נלמדות בעיקרן  מזיהויו של המשיב 2 על ידי המתלונן קונסטנטין במסדר זיהוי תמונות שנערך לו בנוכחות ב"כ המשיב 2. כידוע בשלב המעצר אין בית המשפט נכנס לשיקולי משקל ומהימנות והמשקל שיש ליתן לזיהוי זה מטבע הדברים יתברר במסגרת התיק העיקרי. מכל מקום לא מצאתי בהסתייגויות אותן העלה ב"כ המשיב 2 ככאלה שיש בהן לפגוע בעוצמתן הלכאורית של מסדר הזיהוי.

עוד לציין כי בשעה שאין מחלוקת כי המשיב היה בתאריך ובשעה האמורה בקרבת מקום (ב"פול בר") כאשר עסקינן בשעה 3:00 לפנות בוקר וכאשר אין היכרות מוקדמת בין המשיב למתלונן יש בכך כדי ליתן חיזוק מסוים לזיהויו של המשיב 2 על ידי המתלונן. לשון אחר, אין מדובר במי שעל פי הטענה היה באותה עת בכלל ישן במקום ומרוחק בעיר אחרת בארץ.
בנוסף לכך, הרי שפרטי הלבוש שאותם לבש התוקף דומים לאלו ותם לבש המשיב באותה העת כפי שתועדו במצלמת הפול בר.

אסיים התייחסותו לראיות לכאורה ביחס למשיב 2, ואציין כי צפיתי בסרטון מצלמות האבטחה המתעד חלק מן התקיפה, וגם אם לא ניתן לומר, באופן חד משמעי, כי הדמות המצולמת זה המשיב 2, בוודאי שניתן להבחין בדימיון בולט בין הדמות המצולמת שם לבין דמותו של המשיב 2.

משקבעתי קיומן של ראיות לכאורה קמה עילת מעצר ברורה ומוחשית ביחס לשני המשיבים. המדובר במעשה אלימות חמור שנעשה ללא כל סיבה וללא כל התגרות, וגם אם לא נעשה שימוש בנשק קר או חם, העובדה כי המשיבים בצוותא חדא בועטים בסרגיי, בראשו ובפניו, וממשיכים לעשות כן גם בשעה ששוכב על הרצפה, מעידה על חוסר יכולת ריסון עצמי, אלימות מתפרצת וחוסר תובנה לתוצאות הקשות שיכולות להיגרם ממעשיהם. בעיטה בראשו של אדם בשעה ששכוב על הרצפה יכולה להביא לתוצאות קשות ואף למוות, וראה בין היתר  (ת.פ 4033/06 מ"י נ' יוסי חזן (מחוזי ת"א וכן ע"פ 10477/08 טימור פיזולאייב  נ' מדינת ישראל).

המשיבים אינם חדלים ממעשיהם גם לאחר שקונסטנטין פונה אליהם ומבקש מהם שיפסיקו לתקוף את חברו אשר מעוצמת המכות איבד את הכרתו. זה בתגובה זכה להתקפה אלימה מצידם של המשיבים בדמות אגרופים ובעיטות אשר הביאו לתזוזת שיניו הקידמיות, המטומות וחבלות, כפי שמתועד בצילומים מחומר החקירה.

בצד חומרת המעשים המיוחסים למשיבים, וכמצוות המחוקק, על בית-המשפט לבדוק אפשרות שחרורם לחלופה שיהיה בה כדי לתת מענה למטרות המעצר.

לאחר ששמעתי החלופות, ובשים לב לפירוט הקונקרטי הנוגע לכל אחד ואחד מן המשיבים, לא מצאתי לנכון להורות על שחרורם ואנמק.

ככל שהדבר נוגע למשיב 2, הרי לכאורה מדובר בחלופה שהוכיחה עצמה, וזאת במסגרת מ"ת 7812-05-12, שם הוריתי על שחרורו של המשיב בפיקוחם של שני הערבים. חרף כך לא מצאתי כי ניתן להורות על שחרורו של המשיב, וזאת נוכח המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו, באופן שאין בחלופה המוצעת כדי לצמצמה. בעניינו של משיב זה מצאתי להוסיף כי חלופת מעצר בדמות "מעצר בית" אין בה כדי לצמצם המסוכנות הנשקפת ממנו.

מוצא אני לנכון לפרט את השתלשלות העניינים הנוגעים למשיב שבפניי 2 במסגרת מ"ת 7812-05-12 שנדון בפניי לפני כשישה חודשים בלבד. כתב-האישום נשוא בקשה זו מייחס למשיב 3 יחד עם שניים נוספים כי תקפו מתלונן במרכז המסחרי בערד, וזאת על רקע כך שאותו מתלונן סירב ללחוץ את ידו של המעורב הנוסף בתיק. על-פי כתב-האישום המתוקן שבו כבר הורשע המשיב השלושה בעטו במתלונן, המשיב 3 נתן לו מכות אגרוף, כתוצאה מכך נגרמו למתלונן חבלות בירכיים ובראש. את המעשים ביצע תחת השפעת אלכוהול.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ