החלטה בתיק מ"ת 4292-03-12 - פסקדין

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע וסחר בסם מסוכן.

על פי האמור בכתב האישום ביום 03.10.11 ביקשה הסוכנת במהלך שיחה טלפונית עם יונס אלעמרן (להלן: "יונס") לרכוש ממנו פלטה של סם מסוכן מסוג חשיש.

בהמשך למתואר לעיל, קשר המשיב קשר יחד עם יונס ועם אחר בשם גאבר עמראן  (להלן: "גאבר") למכור לסוכנת סם מסוג חשיש. על פי הנטען, שוחח גאבר עם הסוכנת וסיכם עמה שהסם יסופק לה בסמוך לביתה בבאר שבע עבור 1,900 ש"ח.

בתאריך הנ"ל הגיע גאבר למקום המפגש נפגש עם הסוכנת, קיבל ממנה 1,900 ש"ח והובילה אל מתחת לבניין סמוך שם המתין לה המשיב. לאחר שגאבר סימן למשיב עם ראשו, הוציא זה פלטה של סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 94 גרם ומסר אותה לסוכנת.

בדיון שנערך בפני, חלק בא כוח המשיב על קיומן של ראיות לכאורה ולדבריו יש לכל היותר חשד סביר.

זה התחיל וציין כי המשיב לא היה אחד מיעדיי המבצע כאשר ממילא עסקינן במשיב ללא עבר פלילי או מב"דים  כך גם בכל השיחות של הסוכנת עם יונס או גאבר שמו של המשיב לא מוזכר. אשר לזיהויו של המשיב כמי שמסר את פלטת החשיש, זה מפנה לכך שבמפגש הראשון שנערך בין הסוכנת ובין גאבר לא מצוין שהחניה הייתה מוארת או נמסר כל תיאור ביחס למשיב או למספר הרכב שעמו הגיע גאבר.

כך זה גם מעלה ספקות ביחס לתנאי התאורה במפגש השני בין גאבר ובין הסוכנת ולהבדל בתיאור של פרטי הלבוש של המשיב כפי שרואים מדברי הסוכנת אל מול התיאור אותו מוסר הקצין הרצל מויאל.

הזיהוי אותו מוסרת הסוכנת לא נעשה בהסתמך על מסדר זיהוי תמונות 8 אלא על כך שמציגים לסוכנת תמונה אחת וזו מצביעה עליו כמי שמסר את הסם. התמונה שהוצגה לסוכנת הנה משנת 2008 ואינה עדכנית. מאידך, להרצל מויאל שגם צפה באירוע לא נערך כלל מסדר זיהוי תמונות.

המשיב מסר אליבי כללי שלא נבדק חרף כך שניתן היה לגשת לחדר הכושר ולהוציא את צילומי מצלמות האבטחה.

בא כוח המבקשת מנגד מציין כי המשיב היה עוד בטרם ביצוע העסקה אחד מן היעדים ומפנה לדו"ח הפעולה של המפעיל אייל גושן שבו זה מציין כי בפני הסוכנת הוצגו שתי תמונות ובכללן תמונתו של המשיב עליה חתמה. בנסיבות המתוארות משהוצגה כבר לסוכנת תמונת המשיב אין מקום לערוך מסדר זיהוי 8. אשר לתנאי התאורה במקום זה מפנה להודעת הסוכנת המציינת כי מקום קבלת הסמים היה מואר תוך שהיא מציינת בבטחון כי המשיב הוא זה שהעביר לה את הסמים.

אשר לרכב שהגיע למקום העסקה, זה רשום על שם אמו של המשיב והמשיב עצמו מציין כי משתמש בו על בסיס יומי.

ראיות לכאורה

לאחר שבחנתי את חומר החקירה, הנני קובע כי המבקשת הניחה תשתית ראייתית לכאורית לחובת המשיב בנוגע לעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, המתבססת בעיקרה על:

עדות הסוכנת מיום 03.10.11- במסגרתה מוסרת הסוכנת כי לאחר דין ודברים עם האחים יונס ועומר אלעמרני בנוגע לקניית פלטת חשיש, יצר עימה קשר ג'אבר אלעמרני- בן דודם של האחים וסיכם עימה שיגיע לביתה על מנת להביא לה את הסמים. הסוכנת הגיעה למקום המפגש (חניית ביתה ברח' יהודי סוריה 44) כשעל גופה מותקן מכשיר הקלטה ושם הבחינה בג'אבר אלעמרני ובמשיב - אותו זיהתה על פי תמונה שהוצגה בפניה טרם העסקה ע"י מפעיל הסוכנים.

הסוכנת מציינת בעדותה כי השניים ישבו על החומה בחנייה והיא ניגשה אליהם ולחצה את ידיהם.

בהמשך, מסר לה ג'אבר כי לא הביא עימו את הסמים מאחר וחשש והשניים נסעו להביא את הסמים בעוד הסוכנת ממתינה להם במקום המפגש.

בשעה 22:30 לערך, חזר ג'אבר למקום המפגש, הסוכנת עלתה לרכבו ומסרה לו 1900 ש"ח עבור הסם- "ואז ג'אבר אמר לי בואי נרד מהרכב ואמר לי שמשהו מחכה לי מתחת לבניין... ואז מתחת לבלוק עמד איברהים אלסנע זה אותו הבחור שאתה הראתה לי את התמונה שלו ואותו הבחור שהגיע עם ג'אבר בפעם הראשונה היום ... ג'אבר סימן לאיברהים עם הראש ... ואז איברהים הוציא מהמכנס למטה מאיזור הגרביים פלטה של חשיש ומסר לי אותה"

הסוכנת מסרה בעדותה בנוסף כי היא כלל לא מכירה את המשיב וכי ראתה אותו בפעם הראשונה ביום ביצוע העסקה.