מדובר בבקשה לעיון חוזר בתנאי חלופת מעצר שנקבעו למשיב ולחילוט ערבויות שהופקדו בעניינו, לאחר שהמשיב נתפס באילת ביום 1/2/13 תוך הפרת תנאי השחרור שנקבעו לו.
בקצירת האומר תפורטנה תמצית העובדות הרלוונטיות.
כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של פציעה כשהעבריין מזויין ואיומים.
המשיב הורשע ביום 7/1/13 בעבירות המיוחסות לו וזאת בתום הליך שמיעת ראיות.
במקביל לניהול ההליך בתיק העיקרי, הוגשה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים בעניינו.
לאחר דיונים ותסקירים שהוגשו, הוחלט ביום 31.1.12 על שחרור המשיב לחלופת מעצר בית בבית חברי משפחה בפרדיס .
חלופת המעצר החלה בתנאי מעצר בית מלאים, עם חיזוק של איזוק אלקטרוני, תוך שבמהלך התקופה ניתנו הקלות מסוימות בתנאי החלופה, כך שהותרה יציאת המשיב לעבודה במתחם ביתם של המפקחים ובשלב זה אף הוסר האזוק האלקטרוני.
במסגרת תנאי השחרור נקבעו המפקחים מר מראענה איהאב וליאק איהאב, המהווים חברים של המשפחה, אשר הפקידו במהלך התקופה סכום מצטבר של 12,000 ש"ח להבטחת קיומם של תנאי השחרור וכן חתמו על ערבויות בסכומים של 5,000 ש"ח לכל אחד.
אין מחלוקת כי המשיב שהה בחלופת מעצר הבית למן יום שחרורו ועד יום מעצרו כמפורט לעיל, תוך שבמהלך תקופה זו לא נרשמו הפרות כלשהן של תנאי השחרור.
ביום 1/2/13 כאמור, נעצר המשיב באילת כשהוא לבוש במדי פיצה האט וטוען כי נסע לחפש עבודה.
על רקע הפרה זו הוגשה בקשה לעיון חוזר וחילוט ערבויות והדיון בה התקיים ביום 11.2.13.
במסגרת הדיון הובא לעיוני תיק החקירה. מעיון בו עולה כי אין למשיב הסבר מניח את הדעת להפרה בוטה זו של תנאי חלופת המעצר. על רקע דברים אלו ניתן להבין את הודעתו, במסגרת ההליך דנן, על הסכמה להמשך מעצרו עד תום ההליכים בעניינו, תוך לקיחת אחריות, ככל הנראה,למעשיו.
משעה שהמשיב הביעה נכונותו להיוותר במעצר עד תום ההליכים בעניינו, נותרה לדיון אך ורק שאלת חילוט הכספים שהופקדו על ידי המפקחים.
באשר למפקחים- עיינתי בחקירותיהם במשטרה.
ההסברים הניתנים על ידם בכל הנוגע להפרה המיוחסת למשיב אינם מניחים את הדעת וזאת בלשון המעטה.
מחקירתה של הגב' ליאק עולה כי אינה זוכרת מתי עזב את המשיב את ביתה
"...לפני 3 או 4 ימים...היה גר למעלה...לא תמיד רואה מתי הוא יוצא...הוא לא אומר לי".
בחקירתו של מר איהאב ניכר כי מפקח זה מודע למשמעות ההפרה המיוחסת למשיב ולהשלכותיה גם עליו, ומכל מקום אינו מנסה לספק הסברים אלא אומר בפשטות כי אין לו מה להגיד. יש לזכור כי מפקח זה הינו עורך דין בהכשרתו ולנתון זה יש משקל בקביעתי היום, בדיוק כשם שהדבר היווה משקל בעת קביעת התאמתו כמפקח.
בדיון עצמו מציין מר איהאב כי המשפחה חוותה משבר כלכלי, כי כוונותיהם היו טובות לפקח ולשמור על המשיב וכי כיום מבינים את משמעות ההפרה. על רקע דברים אלו מבקש להתחשב במצבם.
במסגרת ההחלטה בבקשה לחילוט הערבויות נתתי דעתי לעובדה שהמשיב נטל על עצמו אחריות להפרה כמפורט לעיל.