החלטה בתיק מ"ת 42572-08-11 - פסקדין

            האישום והמחלוקת

1.      לפני בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים הפליליים נגדו.

2.      נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות חטיפה לשם סחיטה, סחיטה באיומים, שוד בנסיבות מחמירות ותקיפה הגורמת חבלה של ממש.

3.      על פי כתב האישום, המשיב היה בסכסוך אזרחי עם אחי המתלונן בשם טארק. זאת, בקשר לדירה שכורה בבאר שבע. נטען בכתב האישום כי המשיב פנה למתלונן באפריל בענין זה ואיים לפגוע בטארק. כמו כן, פנה המשיב ל פאדי המתלונן, בחודש יולי והסביר כי השכיר דירה לטארק וזה לא שילם לו. המתלונן אמר כי ישוחח עם טארק על העניין.

4.      נטען כי המשיב עם אחרים קשרו קשר לחטוף את המשיב לשם סחיטה ולשם כך הגיעו לחנות בה עבד יחד עם אחיו הקטין של המתלונן - י', ביום 14.8.11. עוד נטען כי חלק מהחוטפים נכנסו לחנות, הכניעו את המתלונן, חנקו אותו, קרעו את חולצתו, כיוס את עיניו, והניחו מספריים על צווארו. אז, העבירו החוטפים את המתלונן לואדי, שם נקשר לעץ ושם נטלו ממנו החוטיפים סכום של 4000 ש"ח, שני צמידים ומכשיר סלולארי.

5.      עוד נטען כי המשיב התקשר לאחי המתלונן ואיים לרצוח את המתלונן אם לא ישולם להם סכום של 88,000 ש"ח. החוטפים העבירו את המתלונן מיד ליד, וממעשה למעשה, כאשר בחלק מהמקומות ומחלק מהחוטפים ספג אלימות פיזית אשר גרמה לו לחבלות של ממש. אף החבלים בהם נכפת המתלונן הותירו חבלות על ידיו ורגליו. זאת, עד אשר החליטו החוטפים, בשל הפעלת כוחות שיטור רבים, לשחרר את המתלונן.

6.      הסנגור אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה, נוכח הודעת המתלונן וחיזוקים שונים. יחד עם זאת, לשיטתו, עיון מעמיק יותר בחומר הראיות מגלה כרסום רב ותמיהות רבות, עד כדי כך שלשיטתו, שגתה המדינה כאשר הגישה את כתב האישום. לחלופין טען הסנגור כי ניתן למצוא חלופה הולמת, ולו הרחקה, בשילוב עם איזוק אלקטרוני.

מבנה ראיות התביעה

7.      כתב האישום מבוסס על עדות המתלונן, בעיקר הודעתו מיום 18.8.11, אשר מסר יום לאחר שחרורו. מעבר לכך ישנם חיזוקים שונים, כגון סימני האלימות על גופו של המתלונן, ו עדות האח הקטין שהיה לכאורה עד ראייה לחטיפה. אולם, המיוחד בתיק זה הוא ש החקירה החלה כבר ביום 15.8.11, בעוד המתלונן היה חטוף לכאורה, בתלונת אביו של המתלונן, אברהם, אשר ביקש את עזרת המשטרה באיתור בנו, ו עדויות של אחי המתלונן, מחמד וטארק, "מזמן אמת".

8.      למען השלמת הרקע יוסבר כי המתלונן ומשפחתו הם תושבי דהרייה, שבדרום הר חברון. המתלונן וחלק מאחיו נהגו לשהות בישראל, באישור ושלא באישור, למטרות עבודה ולמטרות נוספות, לתקופות שונות. בין השאר עבד המתלונן באופן קבוע בחנות מסויימת בשגב שלום, במשך תקופה ארוכה.   

9.      אברהם, אבי המתלונן, בהודעתו הראשונה מיום 15.8.11, סיפר כיצד נודע לו ערב קודם מבנו מוחמד, כי המתלונן פאדי חטוף, והחוטפים דורשים 90,000 ש"ח. הוא לא הצליח לגייס את הכסף ובבוקר התקשר אליו המתלונן פאדי בעצמו, ואמר כי החוטיפים מאיימים לקחת אותו לסיני. כן סיפר כי הוא קשור בחבל באיזה ואדי. כבר בהודעה זו מוסר אברהם את המניע לחטיפה כפי שידע באותה עת החוטף השכיר דירה "ומגיע לו כסף מטארק טארק לא שילם חטף את אח שלו" (שורה 14 להודעתו מאותו יום). בהודעתו השנייה (מיום 16.8.11, כאשר המתלונן עדיין חטוף לכאורה) הבהיר כי המתלונן הוא אשר הסביר לו את מקור הסכסוך.

10.  לשאלה אודות שמו של המשכיר השיב אברהם כבר בהודעה הראשונה (שורה 20) "סלימאן אל בוש משגב שלום". יובהר כי אין מחלוקת כי שמו של הנאשם היה סלימאן, בטרם שינה שמו לסולי, וכי הכינוי של משפחתו משגב שלום הוא "אלבושי". 

11.   בהודעה השנייה, מעבר להבהרת פרטים מההודעה הראשונה, עדכן האב אודות התפתחויות שהיו. בין השאר סיפר כי ערב קודם, בערך בשעה 18:00 התקשר בנו החטוף ובכה על כך שהוא פנה למשטרה ואמר "עכשיו ישחטו אותי" ובהמשך "ואז הבן שלי אמר לי תגיד להם שישחררו את האח שלהם שעצרו אותו המשטרה ואז הם ישחררו אותו"  (שורה 42 להודעה השנייה). כן דיווח על טלפון נוסף שהיה בזמן שהיה בתפילת "אלתרוויח" (תפילת הלילה בימי הרמאדאן), בו שוחחו עם בנו, ולאחר שובו מן התפילה שוב שוחחו עמו. אז איים האב על החוטפים כי הוא יודע מי הם, והם בתגובה איימו להעביר את בנו לסיני ולפגוע בו.

12.   עדות נוספת מ"זמן אמת" היה של האח מוחמד, אשר, לאחר שפרש את מבנה המשפחה, ופירט מי ומי הם העובדים בישראל, כדין ושלא כדין, מסר את הידוע לו על החטיפה. זאת, בהודעתו מיום 16.8.11. לדבריו, הוא קיבל טלפון בשעות הערב ביום 14.8.11. האדם שהיה בקו שאל אם זה מחמד ומשנעמה בחיוב אמר "אנחנו לקחנו את פאדי כי טארק חייב לנו 88,000 ש"ח שכירות דירה" (שורה 15 להודעה). לדבריו אז הוא התקשר לפאדי עצמו שענה לו ומסר כי החוטפים רוצים כסף מטארק, כי הוא "בשטח" ולא יודע איפה מקומו אז אמר "הנה רוצים לקחת ממני את הטלפון וסגר את הטלפון" ומאז לא שוחח עם המתלונן פאדי (שם שורות 17- 18). 

13.   האח טארק, נחקר גם הוא בזמן אמת, והגיע לבקשת המשטרה אליהם ביום 16.8.11. הוא סיפר כי שמע כבר מפאדי כי הנאשם איים בהקשר לטענת חוב בסך של 88,000 ש"ח. טארק מוסר גם, בפעם הראשונה שזו נשמעה, עדות שמיעה מפי אחיו הקטין י' אודות נסיבות החטיפה, וכן פירט את נסיבות היכרותו עם הנאשם והשכירות של הדירה המדוברת.

14.   לאחר הדברים האלה, המתלונן לכאורה שוחרר על ידי החוטפים, ואז הגיעו בני המשפחה למשטרה ביום 18.8.11 למסור גרסאות מפורטות. במועד זה, כאמור, מוסר המתלונן את גרסתו במשטרה, על פיה בנוי כתב האישום. אם כי המתלונן טוען ש לא ראה את פניו של הנאשם במהלך כל ימי החטיפה שכן מרבית הזמן היו עיניו מכוסות. יחד עם זאת, זיהה את קולו במהלך האירוע.

15.  בנוסף למתלונן, התייצב גם האח הקטין י', אשר העיד בעדות ראייה על נסיבות החטיפה מהחנות, בה עבד עם אחיו המתלונן, בזמן האירוע. י' סיפר על כך שחודש לפני עדותו הגיעו לחנות שניים שדיברו עם המתלונן על כסף, אך הוא לא שם לב לתוכן הדברים. אחר כך, ביום 14.8.11, נכנסו לחנות 4 אנשים שהחלו לאיים על המתלונן ואמרו שיתנו שני כדורים לטארק. י' מספר כי רצה לצאת להזעיק עזרה, אך אחד הנוכחים דחף אותו פנימה ואמר לו שלא לצאת. אז המתלונן פאדי אמר לי' לא להתערב. לדבריו, הארבעה תפסו את פאדי וגררו אותו החוצה, פאדי התנגד והם העלו אותו לרכב בכוח. לדבירו היו גם שלשה אנשים נוספים מחוץ לחנות. י' מספר כי בעלי החנויות הסמוכים נכנסו לשאול מה קרה, הוא סיפר על החטיפה ואז התקשר לדווח לאחיו מוחמד. י' תיאר את השניים שהגיעו פעמיים למקום (הןו בביקור הראשון והן בחטיפה), אך לא יכול היה לתאר את האחרים. אחד מהשניים היה בעל משקפי ראייה, ובמסדר זיהוי תמונות הצביע י' על תמונתו של הנאשם.

16.  שני אחים נוספים שהעידו בשעה זו, לאחר מעשה, היו מהראן ו- ריאד. עדותו של מהראן היא בעיקר עדות שמיעה, אך היא בהחלט מחזקת את העדויות הישירות על הלך הרוח בבית המשפחה בעת שהמתלונן היה חטוף והדיבורים אודות דרישת החוטפים. הוא מספר על שיחת טלפון אחת לטלפון של אביו בעת שזה היה בתפילת הלילה, הוא שמע את אחיו מסביר לו את חשיבות הכניעה לדרישות החוטפים, וברקע שמע את החוטפים, הוא לא שמע היטב, והעביר את המכשיר לאמו, אך השיחה התנתקה.

17.  האח ריאד מוסר גם הוא על האוירה בבית, וכיצד הבין שמשהו אינו כשורה לפי הדיבור "בקול גבוה" של בני המשפחה. ריאד דיווח גם הוא על שיחת טלפון באותו לילה, לטלפון של האב בעת שזה היה בתפילה.  פאדי היה בטלפון, והפציר בריאד לומר לאביו שצריך לפתור את הבעיה. ריאד ענה לו שהחוטפים בעצם רוצים דמי סחיטה, והמשפחה אינה מוכנה לשלם ופאדי אמר "אתה לא יודע מה הם עושים לי כאן, הם מרביצים לי ורוצים לקחת אותי לסיני". ריאד השיב "שירביצו לך ושיקחו אותך לסיני".