החלטה בתיק מ"ת 42071-12-12 - פסקדין

הבקשה לעיון חוזר נדחית.

לפי הוראות סעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996, לא יזכה העצור לעיון חוזר אלא " אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה" אשר בגינה מבוקשת העיון החדש. במקרה דנן, לא מצאתי כי קיימים התנאים לעיון חוזר כמבוקש, מאחר שחלפו פחות מ- 3 חודשים מאז החלטתי הקודמת, אשר בוודאי אינם מהווים "זמן ניכר"לצורך העניין. ראו: בשפ 5772/10 ענת קם נ' מדינת ישראל(9.8.10), שם קבע בית המשפט העליון כי תקופה של ארבעה חודשים מאז ההחלטה הקודמת לא ייחשב כ"זמן ניכר" לצורך הוראות סעיף 52(א) הנ"ל - ואף שמונה חודשים לא ייחשבו ללא "שינוי של ממש" בנסיבות; וזו לשונו (שם, סעיף י'):

סבורני כי טרם באה שעה בעניין ה'התאווררות'. אכן, העוררת מצויה במעצר בביתה מזה שמונה חודשים, אך מאז החלטתה של השופטת פרוקצ'יה עברו אך ארבעה חודשים. תקופה זו אינה בנסיבות 'זמן ניכר' מאז קבלת ההחלטה; אף שמונה חודשים אינם כן, כשהמדובר במעצר בית בתנאים נוחים יחסית, שעליו הוחלט אל מול נסיבות חמורות שלא היו רחוקות - כדברי השופטת פרוקצ'יה - מרחק רב ממעצר מלא. מעצר בית אמנם אינו בין מאוויי נפשו של אדם, אשר נפשו - כמאמר המשורר - דרור שואפת, אך גם אינו 'סוף העולם'; ו'אין כל השוואה ובת ובנה של השוואה בין מעצר בית למעצר במתקן כליאה', אף אם מובן 'הצורך האנושי ליציאה מן הבית, גם מביתו של אדם עצמו' (בג"ץ 5555/05 פדרמן נ' אלוף פיקוד מרכז, פ"ד נט(2) 865, 870-869 - שם, לעניין מעצר מינהלי). אמנם בענייננו (בשונה מאותו מקרה) לא היו הפרות מצדה של העוררת, אך גם לא חל שינוי של ממש בנסיבות.

גם העובדה שב"כ המבקש מציע מפקח חדש והסדר עבודה חדש שלא עלה בפנינו בדיון קודם, לא תיחשב כשינוי נסיבות מהותי. במקרה דנן, אפוא, בהעדר קיום תנאי הסף שנקבעו בסעיף 52(א) הנ"ל, דין הבקשה להידחות והיא נדחית בזה.

ניתנה היום, ו' ניסן תשע"ג, 17 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: