החלטה בתיק מ"ת 42071-12-12 - פסקדין

: | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי ירושלים
42071-12-12
2.1.2013
בפני :
בן-ציון גרינברגר

- נגד -
:
1. מדינת ישראל
2. באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)

עו"ד חיים פס
:
1. ראד אלאטרש (עציר)
2. מוראד סלימיה

עו"ד וסים דכוואר
עו"ד חלאילה
החלטה
לפניי בקשה למעצרו של המשיב 2 (להלן: " המשיב") עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

ביום 21.12.12 הוגש נגד המשיב כתב אישום בו הוא מואשם בעבירה של גניבת בקר, עבירה לפי סעיף 384א(א)2 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"); היזק לבעלי חיים, עבירה לפי סעיף 451 לחוק; שיבוש מהלכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 לחוק; והחזקת כלי פריצה, עבירה לפי סעיף 409 לחוק.

כמפורט בכתב האישום, ביום 8.12.12 לפנות בוקר, הגיע המשיב, יחד עם המשיב 1 ואחרים אשר זהותם אינה ידועה למבקשת, למושב שדה עוזיהו, למשק מספר 66. המשיבים הגיעו למקום בשני כלי רכב, האחד מסוג טויוטא והשני ג'יפ, וזאת על מנת לגנוב עגלים שברפת במשק האמור. המשיבים הצטיידו בחותכני תיל, בהם השתמשו לחתוך את גדר המתכת העבה הסובבת את הרפת, ולאחר שפרצו את הגדר העבירו 11 עגלים מתוך הרפת לתוך הרכבים, תוך שמעמיסים את העגלים בצפיפות רבה לרכבים האמורים; ולאחר מכן נמלטו המשיבים מן המקום בכלי הרכב האמורים.

ביום 10.12.12 בצהריים, הגיע המשיב לתחנת משטרה גלילות-ירקון ודיווח בכזב כי לוחיות הרישוי ברכב הטויוטא נגנבו ביום 7.12.12, וזאת במטרה שלא ניתן יהיה לקשור אותו לאירועים המתוארים לעיל.

שווי העגלים שנגנבו מוערך בכתב האישום על סך של כ- 35,000 ש"ח.

על סמך האמור הוגשה הבקשה הנוכחית למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. כמפורט בבקשה, המבקשת סבורה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו הלכאורית של המשיב, לרבות דגימת די.אן.איי. של המשיב במקום הגניבה. לטענת ב"כ המבקשת, בהתחשב בחומרת העבירות, לרבות ניסיונו של המשיב לשבש הליכי משפט במסירת הודעה כוזבת למשטרה אודות גניבת לוחיות הזיהוי של הרכב בו נהג, קמה עילת מעצר לפי סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996; ואופיין של העבירות המיוחסות למשיב 2, בצירוף עברו פלילי הכולל עבירת נשק, מצביעים על מסוכנות חמורה לביטחון ולרכוש הציבור, המצדיקה את מעצרו עד תום ההליכים.

ב"כ המשיב הצהיר כי אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה, ברם מבקש מבית המשפט לדחות את בקשת ב"כ המאשימה. ראשית, מציין ב"כ המשיב כי עובר להגשת כתב האישום, ובמסגרת הבקשה שהוגשה לבית משפט השלום להארכת מעצרו, החליט בית משפט השלום לשחרר את המשיב למעצר בית בתנאים, על אף שהוגשה לפניו הודעת תובע באשר לכוונת התביעה להגיש נגד המשיב כתב אישום, והערר שהוגש על החלטה זו נדחה בבית משפט זה. כתוצאה, המשיב שוהה מאז במעצר בית מלא במקום מגוריו בקרית גת, ואין כל הצדקה להחמיר כעת בתנאי מעצרו ולהחזיר אותו לבין כותלי בית הסוהר. אומנם, לטענת ב"כ המבקשת, קיים חשש להמלטות מאימת הדין, המבוסס  בעובדה כי אשתו של המשיב תושבת בחברון, כך שישנו מקום אשר אליו יוכל להימלט; ברם טוען ב"כ המשיב בתגובה, כי מרשו הוכיח שלא יימלט, מעצם העובדה שהתייצב לדיונים בעניינו מאז שהותו במעצר בית, וכי הוטלו עליו תנאי שחרור חמורים, כולל הפקדה כספית וערבויות בסכומים גבוהים, כך שהפרת תנאי מעצר הבית תעלה לו ולמשפחתו ביוקר רב, ובנוסף עלולה אף לסכן את מעמדו כתושב ישראל. אי לכך, טוען ב"כ המשיב כי תנאי שחרורו למעצר בית סבירים גם היום.

לא זו אף זו, ב"כ המשיב מבקש להקל עוד יותר בתנאי מעצר הבית, ולשחררו בשעות היממה כדי שיוכל להמשיך ולעבוד לפרנסת משפחתו; ולטענתו, לשם כך ניתן לסמוך על המפקחים ועל הערבויות הכספיות הכבדות, יחד עם ביקורים תכופים של משטרת ישראל לביתו, אליו קיימת גישה חופשית מצד המשטרה לאור היותו תושב של קרית גת.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, מזה ומזה, נחה דעתי כי אין הצדקה להורות על מעצרו בפועל של המשיב עד תום ההליכים נגדו. עיקר החומרה שבכתב האישום מיוחסת לשותפו של המשיב, בעוד שהמעשים המיוחסים למשיב עצמו אינם עומדים בדרגת חומרה כה גבוהה המצדיקה מסקנה של מסוכנות המחייבת את מעצרו. כמו כן, המדובר בתושב ישראל אשר לא יסכן את מעמדו בדרך של המלטות; ויש גם לציין את ההפקדה והערבויות בסכומים גבוהים, התורמות אף הן למסקנה כי אין צורך במעצר בפועל במקרה דנן.

מאידך גיסא, מקובלת עלי בקשת ב"כ המבקשת כי אף אם לא תתקבל בקשתה למעצרו של המשיב, יש להחמיר בתנאי חלופת מעצר הבית על מנת לוודא שהמשיב לא יפר את התנאים שהוטלו עליו, דבר שעלול לסכן את שלום הציבור ורכושו אם חלילה יתפתה המשיב לחזור לסורו ולבצע עבירות נוספות מהסוג בו הוא מואשם. אי לכך, אני נעתר לבקשתו החלופית של ב"כ המבקשת כי לתנאי מעצר הבית הקיימים יצורף גם אזוק אלקטרוני.

גם איני רואה לנכון להיענות לבקשת ב"כ המשיב להקל בתנאי החלופה ולאפשר את יציאתו של המשיב לעבודה סדירה, אשר לדעתי לא ייתן כל מענה למסוכנותו של המשיב.

אשר על כן, הבקשה למעצר עד תום ההליכים נדחית בזה, ותנאי שחרורו של המשיב למעצר בית נשארים על כנם, בתוספת אותן מפקחות אשר אושרו על ידי בהחלטתי מיום 26.12.12, ובנוסף, אני מחייב בזה כתנאי להמשך שחרורו של המשיב למעצר בית, שיותקן אזוק אלקטרוני בהקדם האפשרי. ב"כ המשיב יגיש לבית המשפט אישור על האזוק האלקטרוני בבית מגוריו של המשיב ברחוב שמגר בן ענת 4 בקרית גת, עד ליום 7.1.13, אחרת יבוטל מעצר הבית ותינתן הוראה למעצרו של המשיב.

ניתנה היום, כ' טבת תשע"ג, 02 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>