אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ת 41880-06-11

החלטה בתיק מ"ת 41880-06-11

תאריך פרסום : 08/11/2011 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
41880-06-11
03/11/2011
בפני השופט:
רון שפירא

- נגד -
התובע:
מיכאל סינט (עציר)
הנתבע:
מדינת ישראל
החלטה

בפני בקשה לעיון חוזר בהתאם לסעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) תשנ"ו- 1996.

כנגד הנאשם, מיכאל סינט (להלן: " המבקש"), הוגש כתב אישום המייחס לו, ביחד עם אחרים, ביצוע שתי עבירות של חבלה במזיד, בהתאם לסעיף 413ה וסעיף 29 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: " החוק"), ועבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, בהתאם לסעיף 333 +335(א)(2)+ 29 לחוק.

כמתואר בכתב האישום, ביום 16.6.11 פגע המבקש עם שני אחרים, בשני רכבים שחנו אותה עת ברחוב, בכך שחבטו ברכבים בחוזקה באמצעות כיסא בעל רגלי ברזל שהיה במקום, ובכך גרמו לרכבים נזקים שונים. בהמשך לאמור, הגיע למקום ארטיום יעקובלב (להלן: " המתלונן"), הבעלים של אחד הרכבים שנפגעו, ושאל המבקש והאחרים על פשר מעשיהם. בתגובה לכך, החלו המבקש ושני האחרים תוקפים את המתלונן בצוותא חדא, בידיהם וברגליהם בכל חלקי גופו, תוך שהמתלונן שוכב על הרצפה, מנסה להתגונן וקורא לעזרה. עקב המעשים נגרם למתלונן שבר ביד, וכן שריטות והמטומות בגולגולת ופגיעות שונות בגוף.

בהחלטתי מיום 12.7.11, פירטתי הראיות לכאורה הקושרות המבקש והאחרים לביצוע המעשים, וכן את עילת המעצר המצדיקה מעצרם. עם זאת, ובהתחשב בעברם הפלילי הקל של שני המבצעים האחרים, הוריתי על עריכת תסקיר מבחן בעניינם של השלושה, כולל המבקש דנן, זאת על אף שעברו הפלילי של המשיב כולל מספר עבירות ולחובתו מאסר מותנה. יצוין, כי החלטתי זו ניתנה ללא שבא כוח המבקש העלה טענותיו בעניין, משכך הובטחה לו במסגרת ההחלטה זכות הטיעון.

תסקיר המבחן שניתן בעניינו של המבקש, מיום 9.8.11, סקר הרקע של המבקש, את עברו הפלילי הכולל עבירות אלימות והיזק לרכוש. בנוסף, תסקיר המבחן תיאר את סביבתו של המבקש והתנהלותו היומיומית. תסקיר המבחן מצא כי המבקש מנהל אורח חיים שולי ובעייתי, כי אין הוא מודע לחומרת מצבו ונחיצות עריכת שינויים מהותיים בדפוסי חשיבותו. בהתאם, מצא כי רמת הסבירות להישנות התנהגות אלימה ופורצת גבולות הינה גבוהה.

בדיון שהתקיים בפני כב' השופט אליקים, ביום 15.8.11 ובהתחשב באמור בהחלטתי מיום 12.7.11 וכן תסקיר המבחן השלילי, הסכים בא כוח המבקש למעצר מרשו, בכפוף להצעת חלופת מעצר אחרת בעתיד. בהתאם, ניתנה החלטה למעצר המבקש עד תום ההליכים בכפוף להצעת חלופה נוספת.

ביום 18.9.11, הציע בא כוח המבקש חלופת מעצר נוספת שתהווה חלופה למבקש, וכן הצביע על בעייתיות בראיות לכאורה, המצדיקות שחרור מרשו. חלופת המעצר שהוצעה הינה בקרית מוצקין בביתה של אחותו הגב' אירנה ובפיקוחה, כך גם בפיקוחה של אמו, הגב' סבטלנה. עם זאת ובהתחשב בכך כי תסקיר המעצר הקודם שלל אפשרות שחררו הקודם של המבקש, הוריתי על עריכת תסקיר מבחן חדש לבחינת עניינו של המבקש וחלופת המעצר המוצעת בעניינו.

תסקיר המבחן מיום 5.10.11, שלל בשנית חלופת המעצר המוצעת בעניינו של המבקש. יובהר כי חלופת המעצר בביתה של אחות המבקש ובפיקוחה, הינה אותה חלופת מעצר שהוצעה בפעם הקודמת ואשר נשללה לגופה. תסקיר המבחן בחן בשנית חלופת המעצר המוצעת וכן התרשם מאמו של המבקש, שהינה המפקחת השנייה שהוצעה, ומצא כי אין לאלה היכולת להוות דמות סמכותית ומציבה גבולות בפני המבקש, ואין הן יכולות להסיר הסיכון הנובע מהמבקש.

בדיון שהתקיים בפני, ביקש בא כוח המבקש להתעלם מהמלצת תסקיר המבחן, זאת בהסתמך על כך ששותפו של המבקש שוחרר לחלופת מעצר, וכן בהתחשב בבעייתיות ראייתית שהתגלתה בחומר הראיות. עת עולה מעדותו של המתלונן בתיק העיקרי, כי בזמן ביקורו בתחנת המשטרה נערך לו מסדר זיהוי תמונות, במסגרתו הוא זיהה בתמונה את אחד מתוקפיו, באומרו "דומה לו". עם זאת לא היה בתיק החקירה שום תיעוד לכך, זאת על אף שהמחלוקת העיקרית בתיק הינה של זיהוי. בא כוח המבקש הוסיף וטען כי המתלונן מסר כי הוצג לו אלבום תמונות וכי היה מדובר בפעולה חקירתית של ממש וזאת להבדיל מטענת החוקרת אשר מסרה כי המתלונן ראה באקראי תמונות שהיו על השולחן. לגישת בא כוח המבקש המדובר הוא במחדל חקירתי מהמעלה הראשונה, ובמקרה כזה יש להניח ההנחה הטובה ביותר לטובת הנאשם, לומר כי אילו המסדר היה מתועד, אזי הייתה היום הראיה לפיה המבקש זיהה אדם אחר שאינו המבקש, בהתאם כי לא היה שום מקום למעצר המבקש, שכן זיהוי המתלונן לאחר היה שומט הקרקע מזיהוי המתלונן למבקש. על כך הוסיף בא כוח המבקש כי שאר הראיות הינן נסיבתיות, כך תפיסת המבקש במקום קרוב לזירת האירוע אין בה להביא למסקנה כי הוא השתתף באירוע, כך גם הודעתו של השותף ארתור אינה מסבכת את המבקש ויש לתת לה משקל אפסי, שכן עולה שהיו במקום שני אנשים בשם מיכאל, כך שיכול להיות שהמדובר במיכאל אחר ולא במבקש. על כך יש להוסיף כי בדיקת הד.נ.א שנערכה למבקש ולבגדיו, מצאה כי הדם שנמצא על חולצת המבקש הינו הדם של המבקש, ולא היה בכך לקשור המבקש למעשים המיוחסים לו. אף מעבר לכך נטען, כי זיהוי המתלונן למבקש במד"א אינו יכול להוות ראייה, שכן אין תיעוד או ראיה שיש בה להוכיח שהבן אדם שהיה במד"א וזוהה על ידי המתלונן הינו המבקש. על כן ובהתחשב במכלול האמור, יש לאפשר שחרור המבקש לחלופת המעצר המוצעת.

המשיבה, שוללת את טענות בא כוח המבקש בדבר הימצאותו של מחדל חקירה. כך הובהר על ידה כי התמונות נראו על ידי המתלונן באקראי, ולא הוצגו לו במהלך פעולה חקירתית. בפרוטוקול הדיון המתלונן לא מסר כי הוא זיהה אדם אחר, אלא הוא מסר שראה אחר ה"דומה לו", ללמדנו כי המתלונן אך הביע חוסר בטחון לגבי וודאות זיהוי התמונה לא מעבר לכך. כך גם צוין כי החוקרת פירטה כי מקרה זיהוי התמונות אירע לאחר העברת התיק לפרקליטות וככל הנראה לאחר הגשת כתב האישום, מכאן כי אין המדובר במחדל חקירתי הפוגע בראיות. מכל מקום כי התיעוד היה מחזק את טענות התביעה ולא את טענות ההגנה. אף מעבר לכך, הרי שהמתלונן זיהה את המבקש בצורה הברורה ביותר, כך הוא זיהה אותו באולם בית המשפט, כך גם זיהה אותו בתחנת מד"א עת הובא על ידי השוטרים. מכל מקום, ציינה המבקשת, כי גם ללא זיהוי של המבקש על ידי המתלונן הרי שקיימות ראיות לכאורה טובות נגדו מהן, הימצאותו בסביבת האירוע, מניעת האפשרות מחוקרי המשטרה לבחון ולאמת את האליבי שמסר, וכן הפללתו של המבקש על ידי חברו לביצוע, ארתור.

על כן לגישת המבקשת לא חל כרסום בחומר הראיות לכאורה, בנוסף כי יש לדחות חלופת המעצר שהוצעה, עת שחלופה זו נמצאה כחלופה לא מתאימה, ויש לאמץ המלצת שירות המבחן, בייחוד עת שלמבקש עבר פלילי מכביד ומאסר מותנה.

דיון ומסקנות

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ועיינתי בראיות לכאורה, נחה דעתי לדחות הבקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר.

אין אני שותף לדעת בא כוח המבקש לפיה, היעדר תיעוד הגעתו של המתלונן לתחנת המשטרה וזיהוי המבקש, מביאים לכרסום בראיות לכאורה ומצדיקים שחרור המבקש. תחילה יובהר כי קיימת שתי גרסאות למה שאירע באותו יום בתחנת המשטרה בחדרה של החוקרת. המתלונן מסר מחד, כי הגיע לתחנה ותיאר סיטואציה לפיה הוצגו לו תמונות [ע' 35 לפרוטוקול]. מאידך החוקרת לאה מסרה, כי המתלונן הגיע לתחנה על מנת לברר כיצד מתקדם הטיפול בתיק, תוך כך הבחין המתלונן באקראי בתמונות המעורבים באירוע, וזיהה את המבקש כמי שלקח חלק בתקיפתו.

אין בדעתי לפסוק בגרסאות העובדתיות המתארות את האירוע, ואולם אין ספק שעל החוקרת היה לתעד האירוע, ולרשום מזכר לשם כך, אף אם לצורך מענה לסיטואציות מעין אלה, בהן לא מובן מה בדיוק הוצג למתלונן ועל איזה תמונה הוא הצביע. שכן היה יכול להיווצר מצב לפיו המתלונן היה מצביע על אדם זר לחלוטין שלא תקף אותו, ובכך להטיל ספק בטיב זיהויו של המתלונן, הדבר אף היה יכול להסיר לחלוטין את האשמה מהמבקש עצמו. 

עם זאת המתלונן מסר כי הוא זיהה הדמות שבתמונה כמי שתקף אותו, והתכוון למבקש [ראו ע' 35 לפרוטוקול ש' 15 וכן ע' 34 ש' 21-22], כך גם החוקרת אלה מסרה כי המתלונן זיהה בתמונות את המבקש [ראו ע' 84 לפרוטוקול]. לומר כי אין במחדל החקירה, שהסתכם בהיעדר התיעוד על אשר התרחש להביא לכשל ראייתי. שכן אין המדובר בפעולה חקירתית שהייתה נחוצה לתביעה לצורך גיבוש ראיות לכאורה מספיקות, מנגד, אין המדובר בפעולה חקירתית שהייתה יכולה להביא לראיה חדשה ובהתאם לעזור למבקש להוכיח חפותו. אלא, שהמדובר במחדל חקירה דיוני, כזה שאין בו להביא לגילוי ראיה חדשה או לחדש במשהו על מערך הראיות הקיים.

עובדת קיומם של מחדלי חקירה אין בה, כשלעצמה, להביא לזיכויו של נאשם. אלא, בית המשפט ייתן דעתו לשאלה האם חרף קיומם של מחדלי החקירה, הונחה תשתית ראייתית מספקת להוכחת אשמתו של הנאשם בעבירות שיוחסו לו [ע"פ 2694/09 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 11 לפסק הדין (23.6.2010); ע"פ 2404/09 אלחמידי נ' מדינת ישראל(טרם פורסם, 1.9.2009) ע"פ 102/09 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 18 לפסק הדין (טרם פורסם, 7.4.2011)]. כמובהר בהחלטת המעצר עד תום ההליכים, אשר ניתנה טרם התוודעתי לטענת מחדל חקירה זה,קיים מערך ראיות לכאורה מספיק לצורך ייחוס המעשים למבקש. בהתאם כי אין במחדל זה לבדו להביא לזיכוי המבקש מהטעם שמערך הראיות הינו חסר או שהמחדל היה מביא לגילוי ראיה חדשה שהינה לטובת המבקש.

אוסיף, כי גם אילו המדובר במחדל חקירתי דיוני, כזה שבא עקב ניהול חקירה לא הוגנת, הרי שגם אז יש לבחון את מידת הפגיעה בתחושת הצדק וההגינות [השוו המגמה בע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי, סא (1) 461; וכן ע"פ 1301/06 עזבון המנוח יוני אלזם נ' מדינת ישראל, (טרם פורסם, 22.6.09)]. עניינם של הלכות אלו ואחרות לשמור על הגינות ההליך הפלילי וטוהרו, ובמיוחד הבטחת זכויותיו של החשד. עם זאת במקרים אלו, יש לתת הדעת גם על טיב המחדל והאם הוא לווה ברשלנות או בתום לב מטעם הרשות החוקרת, או להבדיל מכך בפגיעה מכוונת בזכויות או התעלמות גסה בהנחיות והנהלים הראויים [השוו מגמה דומה גם בפסיקה בארה"ב, מקום הולדת תורת פרי העץ המורעל: Herring V. U.S., 555 U.S. (פסק דין מיום 14.1.2009)]. במקרה זה, מקום בו החוקרת מסרה כי המדובר בטעות שבתום לב ובהיסח הדעת, אני סבור כי אין לבוא בדין וחשבון עם התביעה על מעשה אשר נעשה בתום לב. ומכל מקום כי עניינים מסוג זה, מקומם הטבעי, להיות נדונים בהליך העיקרי. שם בית המשפט ולאחר שכל כובד הפרשה בא בפניו על כל השלכות העניין, יהיה בעמדה הנכונה לאזן בין העיקרון של ניהול הליך פלילי הוגן ושמירה על זכויות הנאשם אל מול האינטרס בחשיפת האמת העובדתית, הלחימה בעבריינות ושמירה על שלום הציבור.

מעבר לכך, אחזור על האמור בהחלטת המעצר של המבקש, שם לאחר בחינת תיק החקירה נמצא כי כנגד המבקש קיים מערך ראיות לכאורי מספיק. לומר בעל פוטנציאל ראייתי שיביא בסופו של ההליך הפלילי להרשעת המבקש. המחדל החקירתי אליו הפנה בא כוח המבקש אין בו לשנות ממערך זה. אחזור ואזכיר, כי המבקש נתפס בסמוך לזירת האירוע עת שהוא יחף, חבול ולבוש חולצה לבנה קרועה, תיאור המתאים לתיאור שמסר המתלונן לאחר האירוע. בנוסף כי המבקש הופלל על ידי חברו לביצוע, ארתור אשר מסר במסגרת הודעתו כי מיכאל (על פניו המדובר במבקש) תקף המתלונן. יצוין כי עצם אפשרות הימצאותו של אחר בשם מיכאל, יבוא בחשבון בעת בחינת מכלול הראיות בעת ההכרעה באשמתו של המבקש, בפני הערכאה המבררת ולא בשלב זה של ההליך. בנוסף כי אין לתת משקל לבדיקת הד.נ.א שבחנה הדם על חולצתו של המבקש, אשר נמצא כי המדובר אך בדם של המבקש, כאמור בהחלטתי הקודמת לא ראיתי כיצד יש בבדיקה זו לשנות בנסיבות העניין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ