החלטה בתיק מ"ת 41421-03-12 - פסקדין

בהחלטתי מיום 11.4.2012, קבעתי כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב גם אם חל פיחות מה בעוצמתן, נוכח נסיבות הזיהוי של המשיב על ידי השוטר המזהה, הכל כמפורט באותה החלטה.

ציינתי באותה החלטה, כי נוכח העובדה שהעבירות המיוחסות למשיב בוצעו שעה שהמשיב אמור היה להימצא במעצר בית מלא על פי שתי החלטות שיפוטיות שונות בשני תיקים שונים, שניתנו ימים ספורים עובר לאירוע נשוא הבקשה בבית משפט השלום בבאר-שבע, הרי שאילמלא אותו פיחות בעוצמת הראיות היה מקום כבר באותו דיון להורות על מעצרו של המשיב עד לסיום ההליכים.

בהחלטתי מיום 11.4.2012, סברתי, כי את אותו פיחות בעוצמת הראיות, יתכן וניתן יהא לאזן באמצעות הבטחת מטרות המעצר בדרך של חלופה, תוך שהדגשתי כי על חלופה להיות הדוקה יותר מן החלופה שכשלה. לצורך בחינה זו, הוריתי על הגשת תסקיר מעצר אשר הוגש כעת.

כאמור, נגד המשיב הוגשו שני כתבי אישום שונים לבית משפט השלום בבאר-שבע, בהם יוחסו לו עבירות של קשירת קשר לפשע, גניבת רכב, נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה ללא ביטוח, התחזות כאדם אחר, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ונהיגה בזמן פסילה.

ביום 23.3.2012, שוחרר המשיב על פי החלטת כב' השופט אמוראי לחלופת מעצר בתנאים של מעצר בית מלא ובהשגחת ערבים בכפר תראבין אלסנע (מ"ת 41421-03-12 [במסגרת ת.פ. 41419-03-12]). בתיק האחר (מ"ת 53863-03-12 [במסגרת ת.פ 53837-03-12]) שוחרר המשיב באותם תנאים על פי החלטה שיפוטית אחרת מיום 29.3.2012.

כנטען בבקשה, כבר ביום 2.4.2012, כשלושה ימים לאחר שחרורו, המשיב הפר את תנאי שחרורו, בכך שלא שהה במעצר הבית, ואף כנטען על ידי המבקשת, לאחר שזוהה על ידי השוטרים, ביצע עבירות נוספות תוך שנמלט מהם במרדף פרוע כשהוא נוהג ברכב.

בנוסף לשני כתבי האישום דלעיל, אשר לאחר הגשתם שוחרר המשיב בתנאים המגבילים אשר נטען בבקשה זו כי הופרו, תלויים ועומדים נגד המשיב  כתבי אישום נוספים בבית משפט השלום בבאר-שבע, האחד (ת.פ. 9979-02-10 בית משפט השלום בבאר-שבע) בגין עבירות של תקיפת שוטרים ועבירות נוספות שבוצעו ביום 3.2.2010, שעה ששוטרים הגיעו לבצע חיפוש בביתו (באותו מקום אליו שוחרר לחלופת מעצר בהחלטות מיום 23.3.2012, ו - 29.3.2012), והאחר בגין גניבת רכב, זיוף רכב, נהיגה ללא רישיון נהיגה, ועבירות נוספות (ת.פ. 1646-07 בית משפט השלום לנוער בבאר-שבע).

חומר החקירה הנוגע לתיקים המתנהלים בבית המשפט בעניינו של המשיב הוצג בפני ביחד עם כתבי האישום.

שירות המבחן בתסקירו ציין, בין השאר, כי למשיב  15 תיקי מב"ד התלויים ועומדים כנגדו ועל כך מלין ב"כ המשיב. בעניין זה צודק ב"כ המשיב, שכן ההלכה היא כי לצורך הדיון בבקשה, תיקי המב"ד היחידים  היכולים לבוא בגדר שיקולי בית המשפט, הינם אלו אשר הוגש בעניינם כתב אישום או שהוצג חומר החקירה בעניינם. לצורך ההחלטה בתיק זה, אתעלם מהתייחסות שירות המבחן לתיקי המב"ד הנוספים ואקח בחשבון רק את התיקים שחומר החקירה בהם הוצג לעיוני ובהם הוגשו כתבי אישום.

לכאורה, די בשילוב של ריבוי העבירות שבוצעו על ידי המשיב, עם העובדה שהמשיב הפר בתוך ימים ספורים תנאי שחרור שהושתו בשני תיקים שונים, על ידי בית משפט, בכדי לקבוע כי לא ניתן לאיין את מסוכנותו של המשיב בדרך של חלופה.

כאמור לעיל, בשל אותו פיחות מה בעוצמת הראיות, ראיתי לנכון לנסות ולבחון היתכנותה של חלופת מעצר בעניינו של המשיב, חרף המעורבות העבריינית והפרת תנאי השחרור וחרף המסוכנות העולה בפני עצמה מן העבירות שבוצעו בתיק דנן ויודגש, כי בהחלטתי מיום 11.4.2012, קבעתי כי קיימות ראיות לכאורה. הפיחות מעוצמת הראיות איננו כזה אשר יש בו לכשעצמו בכדי להצדיק שחרור לחלופה בכל תנאי ובכל מקרה, אלא הינו פיחות קל אשר הצדיק את הבחינה היסודית יותר והמעמיקה יותר של היתכנותה של חלופה בעניינו של המשיב.

שירות המבחן בתסקירו, ציין כי התרשם כי המשיב נוטה לקבל החלטות לא שקולות אשר אינן מקדמות אותו, נוטה לפעול מתוך תעוזה וחוסר שיקול דעת, וכי ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, אינם מהווים גורם מרתיע בעבורו. שירות המבחן מצא כי המשיב נעדר מיקוד שליטה פנימי, ונוטה להשליך אחריות על האחר תוך הפגנת כעס על הגורמים המוסדיים. שירות המבחן מצא כי למשיב קושי בקבלת גבולות חיצוניים וקושי בהפקת לקחים מהליכים משפטיים המתנהלים כנגדו.

שירות המבחן מצא כי קיים רמת הסיכון גבוהה להישנות התנהגות עבריינית מצד המשיב, אשר קיים ספק, באשר ליכולתה של כל חלופה אנושית להוות גורם מצמצם סיכון ומציב גבולות עבור המשיב.

בנוסף לכל הקביעות הללו, מצא שירות המבחן כי החלופות שהוצעו אינן מתאימות.

סבורני, כי אין טעם לבקש תסקיר נוסף על מנת שייבחנו חלופות נוספות וזאת נוכח האמור לעיל.

מסוכנותו של המשיב עזה מאוד. הפרת תנאי השחרור, לכשעצמה, מלמדת על קושי של ממש  ליתן במשיב אמון כי יקיים תנאי שחרור בעתיד וכי ניתן לנטרל את מסוכנותו בדרך של חלופה.

אל האמור לעיל נוספה התרשמות שירות המבחן בדבר רמת הסיכון הגבוהה להישנות התנהגות עבריינית, ומסקנת שירות המבחן בדבר הספק באשר ליכולתה של כל חלופה אנושית להוות גורם מצמצם סיכון ומציב גבולות.

בנוסף לאמור לעיל, מאפייני אישיותו של המשיב המפורטים בתסקיר, יש בהם לכשעצמם, בכדי ללמד על כך שלא ניתן יהא לנטרל את מסוכנותו של המשיב בדרך של חלופה.

לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה, ומורה על מעצרו של המשיב עד לסיום ההליכים נגדו.