החלטה בתיק מ"ת 4015-12-11 - פסקדין

לפניי בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם, וזאת במקביל להגשת כתב אישום, בו מיוחסות להם בתשעה אישומים, עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, התפרצות לבניין, גניבה והסתייעות ברכב לביצוע פשע.

כתב האישום מייחס למשיבים קשירת קשר ביחד עם אחר להתפרץ למפעל "בלדי" באזור התעשיה בבאר טוביה (להלן- המפעל), מפעל צמוד למפעל "תופא"פ" בו עובד המשיב 1, ולגנוב מתוכו משטחי בשר.

במסגרת הקשר, מיוחסות למשיבים התפרצויות למפעל, פתיחת דלת מחסן הקירור באמצעות מנעול שטופל, העמסת משטחי בשר באמצעות מלגזה על גבי משאיתו של המשיב 2, וגניבת משטחי בשר בכמות שאינה ידועה לתביעה, בשווי רב, וזאת בתאריכים 19.8.11, 16.9.11, 7.10.11, 14.10.11, 21.10.11, 4.11.11, 11.11.11, 18.11.11, ו-25.11.11, בסמוך לשעה 03:00, כאשר באירוע האחרון נעצרו המשיבים על ידי המשטרה בסמוך למפעל, כאשר על משאיתו של המשיב 2 נתפסו משטחי הבשר שנגנבו באותו מועד מהמפעל.

יצויין, כי ביום 1.12.11, בהליכי מעצר הימים, עת הוגשה הצהרת תובע באשר לשני המשיבים, הורה כבוד השופט באומגרט על שחרורו של המשיב 2 בתנאים מגבילים, תוך שקבע כי הראיות בעניינו של המשיב 2 חלשות.

בערר שהגישה המבקשת על החלטת השחרור, קבעה כבוד השופטת דברת כי בניגוד לקביעת כבוד השופט באומגרט קיימות ראיות לכאורה, אך מצאה כי יש בחלופת המעצר שנקבעה, יחד עם תפיסת המשאית כדי לנטרל את המסוכנות הנשקפת מהמשיב 2, יחד עם החלטתה להכביד במעט את הערבויות הכספיות.

למרות זאת, לאחר הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה זו, בה עתרה להורות על מעצרם של שני המשיבים.

ראיות לכאורה

הסניגורים טענו כי ישנן ראיות לכאורה בכל הנוגע לאישום התשיעי, ואולם טענו כי התשתית הראייתית באשר לשאר האישומים הינה קלושה, אם בכלל.

לאחר שעיינתי בחומר החקירה, אין בידי להסכים עם טענות הסנגורים.

בתיק מצויים דוחות שוטרים באשר לפעילות שערכו ביום 25.11.11, בתיאום עם גורמי אבטחה מטעם המפעל, אשר גילו את דבר הגניבות הנמשכות מהמפעל, ובמסגרתה נעצרו המשיבים בכף, המשיב 1 ברכבו, והמשיב 2 במשאית שעליה הועמסו משטחי הבשר הגנוב.

המשיב 1 הודה בחקירתו בעבירות הקשורות באישום התשיעי, ואף סיפר כיצד נכנס למקום, מכח גישתו לשטח המפעל כעובד מפעל "תופא"פ", סיפר כיצד פתח את מנעול מקרר הבשר, וכיצד העמיס את המשטחים על המשאית. יחד עם זאת, טען המשיב 1, כי מדובר בעבירה חד פעמית, ושלל כל קשר לאירועים הקודמים בהם נחשד.

יצויין, כי המשיב 1 טען כי פרץ למפעל ביחד עם אדם בשם סובא, אותו הביא עימו ברכבו לתוך המפעל, והוא אשר היה אמור לדאוג לכסף תמורת הסחורה. עוד טען המשיב 1, כי הוא לא מכיר את בעל המשאית אותה העמיסו, וכי סובא הוא זה שהזמין את המשאית.

המשיב 2 טען, כי ביום שלפני כן ניגש אליו אדם שאינו מכיר, ושאל אם הוא מעוניין לבצע הובלה, אמר לו להשאיר את המשאית בקרית מלאכי, ולמחרת להעביר את הסחורה לצומת מורשה, ושם ישלם לו אדם 3,000 ש"ח.

המשיב 2 לא ידע למסור פרטים כלשהם אודות אותם אנשים שעבורם ביצע לכאורה את ההובלה.

המשיב 2 אישר כי המשאית מצויה בשימושו מזה כשנה, אם כי טרם סיים לשלם עליה, ורק הוא משתמש בה.

לגבי האירועים הקודמים המפורטים בכתב האישום, מצויים בתיק דיסקים של מצלמות אבטחה, בהם ניתן לראות גניבות באותה דרך שבה בוצעה הגניבה ביום 25.11.11, ועל ידי אנשים דומים.

יצויין, כי בחלק גדול מסרטי האבטחה ניתן לראות משאית שנראית זהה למשאיתו של המשיב 2, מבחינת צבעה והמדבקות המודבקות עליה (וכך רואים גם בסרטון מיום 25.11.11), ניתן לראות רכב חונה דומה לרכבו של המשיב 1, שחונה כמעט תמיד באותו מקום (ואשר נראה נכנס וחונה באותו מקום גם בסרטון מיום 25.11.11), וכן ניתן לראות אנשים, ובחלק מהמקרים אנשים דומים למשיב 1, ובתיק מצויים דוחות צפיה של הקצין ראובן ויזמן, בחלקם ציין כי הוא מזהה את המשיב 1, ועדויותיהם של מר שרון אבהר ומר אלכסנדר אטוס, המכירים את המשיב 1 ולטענתם מזהים אותו בחלק מהצילומים.

יצויין, כי בעקבות סרטי האבטחה נחקרו המשיבים שנית.

המשיב 1 הכחיש כי הוא המצולם במהלך ביצוע הגניבות הנוספות. יחד עם זאת כאשר נשאל לגבי הרכב החונה בסרטון מיום 18.11.11 טען כי זהו רכבו. כאשר הוטח בפניו כי מהסרטון עולה כי הרכב הגיע למקום בשעה 02:22 (כאשר הוא החתים כרטיס עובד באותו יום אחרי השעה 05:00), חזר בו וטען כי זה לא רכבו.