החלטה בתיק מ"ת 39155-07-10 - פסקדין

זוהי בקשה לעיון חוזר בה מתבקש ביהמ"ש לבטל את התנאים המגבילים הקיימים בעניינו של המבקש, שעיקרים ביטול מעצר הבית הלילי שחל מהשעה 22:00 עד 06:00.

נגד המבקש הוגש כתב אישום ביום 22.7.10 שעניינו ניסיון תקיפה סתם בנסיבות מחמירות, ואיומים.

לפי האמור בכתב האישום, איים הנאשם על המתלוננת, בת זוג, וכן על בתו, ובהמשך בהיותו תחת השפעת משקאות אלכוהוליים  התעצבן והשליך לעברן גרזן אשר לא פגע בהן.

ביום 3.8.10, שוחרר המבקש בתנאי מעצר בית מלא וזאת תוך שניתנה למשיב אפשרות התאווררות כל ביום בין השעות 17:00 עד 19:00.

ביום 9.3.11 ניתנה הקלה נוספת בעניינו של המבקש, כך שמעצר הבית  צומצם לשעות הלילה בלבד.

כיום, כאמור זה מבקש כי מעצר הלילה יבוטל לחלוטין.

את בקשתו לעיון חוזר מבסס המבקש על מספר נדבכים.

ראשית, חלוף זמן, היינו 6 חודשים מאז ניתנה הקלה אחרונה. שנית, העובדה כי בתיק זה הסתיימה פרשת התביעה, כאשר המבקש העלה טענה כי אין להשיב לאשמה. שלישית, העובדה כי מי שמשמש כערב למבקש, הינו אדם מבוגר אשר מעוניין כי ערבותו זו תוסר. היום, הציג לי ב"כ המבקש מסמך ממנו עולה הכי נישואין בין המבקש לבין  למתלוננת הותרו, דבר אשר גם בו יש להצביע על שינוי נסיבות.

ברקע כל הדברים, שב וחוזר המבקש על כך כי יש לצמצם למידה המינימלית את הפגיעה בחרותו של המבקש, נוכח כל האמור לעיל.

מנגד, ב"כ המדינה טוען כי לא ניתן לאשר הקלה זו, וזאת נוכח הועבדה כי מדובר בתנאי חלופה מצומצמים ממילא, וכי נוכח תסקיר שהוגש במסגרת התיק העיקרי עולה כי למשיב בעיית אלכוהול אשר המבקש מסרב להירתם לטפל בה במסגרת הליך טיפולי שהוצע על ידי שירות המבחן.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, ועיינתי במסמכים שהוגשו בפניי, הנני בדעה שאין מקום להקלה נוספת בתנאי שחרורו של המבקש.

בהקשר לחלוף הזמן, אכן חלפו שישה חודשים, יחד עם זאת פרמטר זה יש לבחון הן ביחס לתנאים בהם מצוי המבקש כיום, והן ביחס לכתב האישום המיוחס למשיב.

בפסיקה ניתנה פרשנות ביחס למשמעות של חלוף זמן ניכר, כאשר ניתן למצוא החלטות בהן חלוף זמן פירושו 4 ו - 5 חודשים, ומאידך, ישנן החלטות המפרשות מושג זה כ - 8 ו - 9 חודשים.

נדמה כי כאשר כתב האישום בעניינו של המבקש מייחס לו השלכת גרזן לעבר המתלוננת ובתו, וכאשר ההגבלה  בעניינו של המבקש צומצמה עד מאוד, כאשר זה שוהה במעצר בית לילי, יש ליתן למושג חלוף הזמן, פרשנות הנוטה לפרק זמן ארוך ומשמעותי. יש להטעים ולומר כי עדיין, נשקפת מן המבקש מסוכנות, אמנם לא ברמה גבוהה המצריכה מעצר בית מלא, אך עדיין כזו שמחייבת מגבלה בתנועותיו בשעות הלילה.

זאת ועוד, העובדה כי בני הזוג על פי המסמך שהוצג בפניי התירו נישואיהם אין בה לדעת ביהמ"ש כדי לשנות מהחלטה זו שכן כאמור המבקש והמתלוננת כבר בסמוך לאחר מעצרו אינם מתגוררים יחדיו ומצויים כפי שנמסר לי במרחק גיאוגרפי רב אחד מהשני.

ביהמ"ש לוקח בחשבון את העובדה כי כאמור התסקיר האחרון שהוגש בעניינו של המבקש, סובל מבעיית אלכוהול אשר כאמור אינה זוכה לכל טיפול. המדובר בנתון משמעותי, עובר לשקילת ביטול תנאי מעצר הבית הלילי ולהזכיר כי גם המעשים המיוחסים למבקש בוצעו עת זה היה תחת השפעת אלכוהול. מטבע הדברים, היה וזה יבוטל הדבר יאפשר למבקש להסתובב בלילות ללא פיקוח.

כן, נתתי דעתי לעובדה שהתיק עתיד להסתיים בזמן הקרוב, כפי שנמסר לי פרשת התביעה הסתיימה, והתיק קבוע לצורך דיון בטענת אין להשיב לאשמה ופרשת הגנה בתחילת אוקטובר, כך שאין לומר שההליכים בתיק עתידים להימשך זמן רב.

העובדה כי המבקש העלה את טענת אין להשיב לאשמה, בהעדר ביסוס בפני על "בקע של ממש" בראיות התביעה, אינו יכול לשמש נתון שיכול להוות עילה לעיון חוזר.

זאת ועוד, מעיון בפרוטוקולים בתיק העיקרי עולה כי הימשכות ניכרת בהליכים אלו מקורה בבקשתו של המבקש לחזור בו מהודאתו אשר ניתנה כבר בתחילת השנה ביום 12.1.2011 ורק במהלכם של הטיעונים לעונש והקשר עם שירות המבחן, מספר חודשים רב, זה טען כי לא הבין את משמעות הודאתו וביקש לחזור בו ממנה.