החלטה בתיק מ"ת 36837-09-13 - פסקדין

כנגד המשיבה הוגש כתב אישום המייחס לה עבירה של ייבוא סם מסוכן, עבירה לפי 13 יחד עם סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג - 1973, והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א) יחד עם סעיף 7(ג)רישא לפקודה.

על פי עובדות כתב האישום במהלך שהותה של המשיבה בקולומביה, במהלך חודש ספטמבר 2013, קיבלה המשיבה מאחר חבילה שהכילה סם מסוכן מסוג קוקאין, במשקל של כ- 420 גר' נטו, אותם נשאה בתוך איבר מינה עד הגיעה לישראל ביום 10.9.13.

הסמים נתפסו בחיפוש שנערך בגופה של המשיבה, לאחר שחיפוש שנערך בחפציה לא העלה דבר.

ב"כ המשיבה טען כנגד קיומן של ראיות לכאורה. לטענתו העובדות המפורטות בכתב האישום נכונות הן, אלא שלמשיבה קמה הגנת הכורח.

ביום 14.10.13 קבעתי כי איני סבורה שחל כרסום במערך הראיות הלכאורי, אשר יש בו לפגום בפוטנציאל ההרשעה וביחס לטענת הכורח קבעתי כי מדובר בגרסה מתפתחת אשר צריכה להיבחן על ידי המותב שישמע את התיק העיקרי.

כמצוות המחוקק הוזמן תסקיר משירות המבחן.

שירות המבחן סקר את תולדותיה של המשיבה ואת המפקחים שהוצעו על ידה.

שירות המבחן התרשם כי מדובר באישה בעלת כוחות לתפקוד שתוכל לשמור על תנאי מגבילים, קרי נורמטיבית בעיקרה, אשר מעצרה הממושך לראשונה בחייה מנטרל את הסיכון הנובע הימנה.

כן התרשם שירות המבחן מן הערבים שהוצעו והמליץ להורות על שחרורה למעצר בית מלא בפיקוחם של הערבים, למעט בעלה אשר נחקר אף הוא בגין האירוע הנוכחי.

ב"כ המבקשת מתנגדת להמלצות התסקיר והפנתה לפסיקה המנחה ולפיה מי שסוחר בסמים דינו מעצר עד תום ההליכים, למעט במקרים חריגים. עוד טענה ב"כ המבקשת, כי מדובר במי שיש לה רכוש בקולומביה ואזרחות קולומביאנית בנוסף לאזרחות הישראלית.

ב"כ המשיבה עמד על כך שמדובר באישה נורמטיבית, אשר "נאנסה" לטענתו להעביר את הסם ואשר אמה מאוימת מאז מעצרה ונמצאת תחת שמירה של משטרת קולומביה, כמו גם בעלה, המצוי בארץ.

אכן, בית המשפט העליון פסק לא אחת כי דינו של מי שסוחר בסמים להימצא מאחורי סורג ובריח באשר קיים קושי ליתן אמון בסוחרי סמים כי לא ישובו לעיסוקם הטומן בחובו אפשרות להשגת כסף קל, אף אם יהיו במעצר בית.

יחד עם זאת, קבע בית המשפט העליון כי במקרים חריגים כגון גיל צעיר, העדר עבר פלילי וכיוצ"ב, ניתן להורות על שחרור לחלופת מעצר.

איני מקלה ראש בחומרתה של העבירה המיוחסת למשיבה, אך יחד עם זאת, סבורני כי ניתן להורות על שחרורה לחלופת מעצר הן בשל העובדה כי מדובר במי שאין לחובתה הרשעות קודמות או הסתבכות כלשהי עם רשויות החוק והן בשל המלצת שירות המבחן, אלא שהדבר יהיה בתנאים מכבידים.

לנוכח האמור, מוחלט כדלקמן:

1.         המשיבה תשוחרר למעצר בית מלא ברח' שיק 12 תל אביב, שם תשהה באיזוק אלקטרוני בפיקוחם של מר ארז שניידר, ת"ז 059671750, מריאל ווסלוס ת"ז 017439472, מרגריטה אופמפו, ת"ז 327168704, חוסה מזרחי, ת"ז 327324760 וברטה מזרחי, ת"ז 327324778, לסירוגין.

2.         יופקד סך של 50,000 ש"ח בקופת בית המשפט, במזומן או בערבות בנקאית.

3.         המשיבה תחתום על התחייבות עצמית בסך 50,000 ש"ח וכל אחד מהערבים המפקחים יחתום על ערבות צד ג' בסך 50,000 ש"ח.

4.         מוצא בזאת צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד המשיבה, אשר יעמוד בתוקפו עד לסיום ההליכים המשפטיים כנגדה.