החלטה בתיק מ"ת 32874-03-11 - פסקדין

נגד המשיב ואחרים (שישה עשר במספר) הוגש כתב אישום המונה אחד עשר אישומים.

האישום הרלוונטי למשיב הינו האישום הראשון, המייחס לו עבירות של היזק בחומר נפיץ - עבירה לפי סעיף 454 לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן: " החוק") ונשיאת והובלת נשק - עבירה לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק.

כעולה מכתב האישום, במסגרת התארגנות עבריינית בה לקחו חלק נאשמים אחרים, גויס המשיב על ידי א.ח. לצורך השלכת רימון לעבר ביתו של המתלונן, וזאת על מנת להניעו לשלם קנס כספי לנאשם 1. בהתאם, נפגש א.ח. עם המשיב, ביקשו להשיג אופנוע לצורך ביצוע המשימה, ומשזה השיבו כי אין באפשרותו לספק אופנוע באופן מיידי, גויס המשיב - ביוזמתו שלו - לסייע בביצוע המשימה תוך שהוא נוהג באופנוע שסופק על ידי נאשם 3.

בהמשך, לצורך התוויית תוכנית הפעולה, נפגשו המשיב, א.ח. ונאשם 4 - מי שאמור היה לזרוק את הרימון - במקום מפגש מחוץ לאור יהודה. שם, הנחה א.ח. את השניים באשר לאופן פעולתם ודרכי המילוט לאחר ביצוע המשימה. לאחר מכן נסע המשיב עם א.ח. על מנת שזה האחרון יראהו את מיקומו המדויק של ביתו של המתלונן. בשובם מסר א.ח. לנאשם 4 קסדה ושלושתם המשיכו למקום הסלקת הרימון. לאחר איסוף הרימון ומסירתו לנאשם 4, המשיכו המשיב ונאשם 4 לביתו של המתלונן, כאשר המשיב נוהג באופנוע. בהגיעם ירד נאשם 4 מהאופנוע, פתח את ניצרת הרימון, השליכו לחצר ביתו של המתלונן, ורץ חזרה אל האופנוע. ביחד, נמלטו המשיב ונאשם 4 ממקום האירוע.

דיון

הנדבך המרכזי לראיות התביעה הינו העד א.ח. אשר בשלב מאוחר של החקירה הפך לעד מדינה.

בהודעתו מיום 21.1.11 מפרט העד כיצד הנחה אותו נאשם אחד ליצור קשר עם גונן, נאשם 4, ועם המשיב, אותו הם כינו "האשכנזי": "ואז הוא (דוד) אמר לי תיקח איתך את גונן ותראה אם אתה יכול לבקש טובה מהאשכנזי.  .. האשכנזי הכוונה לאיילי מהסיפור של הסובארו..  ואני בערך אחר הצהריים יצרתי קשר עם איילי וביקשתי ממנו להיפגש, וקבענו במקום הקבוע בבבלי במרכז דקל. הגעתי עם האופנוע של רפי ו שלחתי לו הודעה שאני למטה ו הוא הגיע עם בגדי בית ו בלי טלפון..  ולקח לו דקה שתיים והוא אמר לי בוא אני איתך, בוא נעשה את זה זריז, רק אל תדבר בטלפון.. " (שורות 199-208). לאחר מכן שאלו המשיב מי עולה איתו לביצוע, והעד ענה לו כי מדובר בבחור שהוא לא מכיר, וכי עדיף ככה, שאין היכרות.

בהמשך מתאר העד כיצד נתן לנאשם 4 כפפות, ומעיל לבן, "והוא (נאשם 4) לבש את הקסדה הסגורה, ותוך כדי איליי עם הקסדה הסגורה, ואמרתי להם לא לדבר בדרך.."(שורות 216-217)  על הבחירה במשיב אומר הוא : "ובחרנו באיליי כי הוא אופנוען דיי מנוסה ומתאים לפעולות כאלה" (שורות 219-220)

בהודעתו מיום 22.1.11, מסביר העד את ההיררכיה הפנימית בין חברי הקבוצה, ובין היתר מציין: "דוד מבחינתי בוס שלי. והיו את בסדר גודל של מארק, איליי, ניסים, אליק.. ועוד כמה וכמה שהשמות לא זכורים לי כרגע, הם התמונה שמקדמת פעילות שטח באזור.." (שורות 160-162).

בהודעתו מיום 9.2.11, לאחר עימותו עם המשיב, נשאל העד מה היה בעימות. בהודעתו הוא מתאר כיצד נשאל במהלך העימות אם מכיר את המשיב, ואת המשיב אם הוא מכיר את העד, ואז: "התחלתי להטיח בפניו את הדברים, שהוא נהג באופנוע, ואיפה נפגשנו, לאן הלכנו, שהראיתי לו את הבית לפני, הוא אמר לי שאני משקר. אם אני מאמין לעצמי בשקרים.. " לאחר מכן נשאל העד על חוב שהזכיר המשיב במהלך העימות, על כך ענה העד: "הוא דיבר על פעם, אני קניתי ממנו איזה אופנוע והוא עשה לי את זה בתשלומים, וזהו החוב הזה הסתיים מזמן והוא קיבל עד השקל האחרון. סתם תירוץ שאני לא מבין מאיפה הוא מביא אותו." כשנשאל העד אם יש לו סכסוך כלשהו עם המשיב, השיב בשלילה. (שורות 31-41).

בהודעה מאוחרת מיום 4.3.11, מסביר העד על מודעותם של כל המעורבים בסכסוך הקיים בין נאשם 1 למתלונן, וכראיה לכך מביא הוא את המשיב כדוגמא: "קח לדוגמא את איילי, שהוא הכי רחוק מבחינת החבורה היום יומית, שתפקידו היה נהג. גם הוא היה מודע למלחמה שיש בין דוד ויניב.." (שורות 137-138).

הודעותיו של העד, כמובא לעיל בתמצית, סדורות, רהוטות, וקושרות את המשיב באופן ישיר לאירועים. אכן, אין הוא זוכר ימים מדויקים, או שעות - אך זה רק מן הנמנע לאור גביית העדות כשנה לאחר האירועים. יתרה מכך, ככל שהיה העד זוכר תאריכים מדויקים - היה הדבר תמוה, לאור פרק הזמן הרב שעבר.

אני ער לכך כי בשלב בו החל מסירת ההודעות המפלילות כנגד המשיב הוא לא היה עדיין עד מדינה, אך עם זאת הרישא להודעות מגלה כי באותו שלב נוהל עימו משא ומתן. מכאן, זהירות היתר המתחייבת בבחינת הודעותיו.

עם זאת, בחינת הראיות התומכות בעדותו זו מלמדת כי לפירוט האירועים כפי שהובאו על ידו נמצאו תימוכין בשיחות והודעות אשר הועברו בינו לבין המשיב, מיקומו של העד על פי מחקרי תקשורת, מקום הימצא האופנוע, ועדותו של נהג המונית אשר הסיע את נאשם 4 בתום האירוע.

מנגד, זהירותו של המשיב, בהשאירו את מכשיר הטלפון הנייד בביתו ובקשתו שלא לדבר בטלפון - כפי שעולה מדברי העד - יש בה ללמד על שליטתו "ברזי המקצוע" ונקיטת צעדי זהירות בהתאם. קיומן של ראיות בדבר מיקומו של המשיב על פי איקוני שיחות בביתו  - ככל שאלה קיימות - לא יהיה בה כדי להועיל לו. 

ב"כ המשיב טוען כי העד שוחר רעתו של המשיב בשל חוב כספי. מלבד הכחשת העד את העובדה כי החוב לא נפרע, הקשיתי על ב"כ המשיב כיצד זה באורח פלא נמצאו יתר הפרטים - הטלפונים ומיקומו של העד - כנכונים. על כך השיב ב"כ המשיב כי מדובר בדרך מקרה, וכי אין לפרש את אימות העובדה כי השניים היו בקשר ביניהם באותו יום, כעובדה המרמזת על קשר פלילי. לדבריו, השניים נמצאים בקשר רצוף כל העת.

הנה כי כן נמצאנו למדים כי לעד היו ידיעות כעד ראיה, באשר ליידוי הרימון ומבצעיו. ראה לעניין זה דו"ח הובלה והצבעה של פקד שרלי הרדן מיום 23.1.11 ,בו אומתו פרטים שהיו ידועים למשטרה בדבר מיקום האופנוע והסעת מיידה הרימון במונית. על כורחך אתה אומר שבפיו מידע גם לגבי זהות המבצעים.