החלטה בתיק מ"ת 31976-06-12 - פסקדין

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו שמונה אישומים בעבירות זיוף ומרמה. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה להורות על מעצרו עד תום ההליכים כנגדו.

בהחלטתו מיום 28.6.2012, סקר כב' השופט שפירא את עיקר הראיות לכאורה המצויות בתיק החקירה, הגם שהסנגור לא חלק, לצורך הדיון, על קיומן של ראיות כאמור. בשים לב לטיב הראיות הנדרשות בשלב זה של ההליך הפלילי, נקבע כי התשתית הראייתית המצויה בתיק, מקימה פוטנציאל הרשעתי.

באשר לקיומה של עילת מעצר נקבע כי במעשיו של המשיב יש כדי להקים סיכון להישנות המעשים. מעשיו אלה התפרשו על פני מספר קורבנות ונמשכו לתקופה לא מבוטלת. טיב מעשיו של המשיב, עורך דין במקצועו, וניצול האמון שניתן בו תוך הפרה של כל קוד התנהגות ואתיקה מקובלים בצורה גסה ומבזה, מקימים חשש להישנות המעשים. אלא שכב' השופט שפירא הוסיף כי עם זאת וככל שאותם מעשים נעוצים ביכולתו של המשיב להמשיך ולבצע מעשים מעין אלה, הרי שיכולת זו נפגמת באופן ממשי בהסרת תשתית העבודה של המשיב ובהגבלת עיסוקו בעריכת דין או באפשרות שיבוא במגע עם לקוחות פוטנציאליים. לפיכך, גם המסוכנות הפוטנציאלית העולה מהמשיב פוחתת וניתן יהא לכבולה באמצעות חלופת מעצר שפגיעתה בחרותו פחותה.

גם לעניין קיומו של חשש לשיבוש הליכי המשפט קבע כב' השופט שפירא כי על אף שמתקיים במקרה דידן חשש כאמור, בהתחשב בדרכי התנהלותו של המשיב, הרי שככל הנראה למשיב אין מורא על המתלוננים ולא מתקיים פוטנציאל של ממש שהוא שעלול להשפיע על עדותם.

בצד העילות דלעיל נקבע כי קיים גם חשש להימלטות מהדין. זאת בהתחשב באישומים המיוחסים למשיב, לעונש הכרוך בהם, ולסכומי הכסף שנצברו אצל המשיב מביצוע העבירות נשוא הדיון. יחד עם זאת, חשש זה קטן בצורה משמעותית בהתחשב ביתר נסיבותיו של המשיב. ראשית סכומי הכסף שצמחו למשיב אינם גבוהים במידה שיתמרצו אותו לברוח. שנית, והחשוב בענייננו הוא שמרכז חייו של המשיב הוא בארץ וכל זיקותיו הן לארץ. כך שבאיזון הכולל הסיכון בבריחתו של המשיב הנו קטן.

בסיכומו של דבר, הגיע כב' השופט שפירא למסקנה כי האיזון הכולל הראוי יהיה בשחרורו של המשיב בתנאים מגבילים תוך הפקדת ערבויות כספיות גבוהות במיוחד וקביעת אמצעי פיקוח שיבטיחו את הישארותו בחלופת המעצר. בצד זאת, לנוכח נכונותו של המשיב למעול בכספי לקוחותיו, תוך מעילה באמון שניתן בו, וכן תוך שימוש בשיטות זיוף, וכן בהתחשב באופי האופורטוניסטי העולה ממעשיו, ראוי להיעזר בשירות המבחן לצורך עריכת תסקיר שיבחן את המסוכנות העולה מהמשיב, את היכולת ליתן בו אמון, וכן את נחיצותו של איזוק אלקטרוני.

לפיכך, הורה בית המשפט על עריכת תסקיר מעצר במסגרתו תבחן חלופה שתכלול לכל הפחות ארבעה מפקחים ראויים ללא עבר פלילי. נקבע כי אין מניעה שהחלופה תהיה בביתו או ביישוב מגוריו של המשיב. עוד נקבע כי על המשיב להיערך להפקדת בטוחה כספית שלא תפחת מסכום של 500,000 ש"ח, תוך שהמשיב יוכל להציע כחלק מהבטוחה שיעבוד נכסים ברי מימוש מהיר כשעבוד ראשון לטובת המדינה באופן שבו תופחת הערובה במזומן כנגד שעבוד נכס על בסיס מפתח כלכלי ששווי הנכס למימוש מהיר, על פי הערכת שמאי מוסכם, יהווה מכפלה של הסכום שיופחת מהבטוחה במזומן. מלים אחרות, שעבוד נכס בשווי של 200,000 ש"ח יוביל להפחת של 100,000 ש"ח מסכום הבטוחה במזומן. בכל מקרה לא תפחת הבטוחה במזומן מסך של 200,000 ש"ח.

המשך הדיון נדחה עד לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן.

עד כאן החלטת כב' השופט שפירא.

בתסקיר שירות המבחן מיום 22.7.2012 נסקרו הרקע ונסיבותיו האישיות של המשיב. בהתייחס למעשים נשוא כתב האישום נאמר כי גישתו של המשיב  היתה אמביוולנטית. מצד אחד הוא הביע מודעות למעשיו תוך הצגת עמדה ביקורתית והפגנת תחושה של בושה. מצד שני הוא נטה להתגונן ולהציג הסברים רציונליים תוך השלכה, הכחשה ומזעור לגבי תוצאות התנהלותו שהביאה להגשת כתב האישום. קצין המבחן לא התרשם מקיום דפוסים עבריינים מושרשים באישיותו של המשיב. יחד עם זאת, הוא נוטה להתנהגות המתאפיינת בבדיקת גבולות ולקיחת סיכונים, ממוקד בעצמו ומתקשה לגלות אמפטיה לקורבנות העבירה. בנסיבות, העריך שירות המבחן כי רמת הסיכון להישנות מעשים דומים הינה גבוהה. יחד עם זאת, חלופת מעצר ראויה ומחוזקת בפיקוח אלקטרוני, לצד העמדתו בפיקוח מעצר יכולים להפחית את המסוכנות באופן משמעותי.

שירות המבחן נפגש עם המפקחים המוצעים: אמו של המשיב - פאוזיה, אחיו - מוחמד, אחותו - רסמיה שקר וחברו חאלד ותד ומצא כי אלה מבינים ומודעים לנסיבות מעצרו של המשיב וכן מבינים את משמעות תפקידם. לפיכך, המליץ שירות המבחן על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בביתו תחת השגחתם של המפקחים המוצעים בתוספת של פיקוח אלקטרוני. כמו כן המליץ להעמידו בצו פיקוח מעצר למשך 6 חודשים.

עוד בטרם התקבל תסקיר שירות המבחן ולפני הדיון שהתקיים היום בפניי, הגיש המשיב ביום 12.7.2012 בקשה לשינוי תנאי הערובה. בבקשתו עתר להפחית את הערובה במזומן ולהעמידה ע"ס 100,000 ש"ח וכנגד כך הציע המשיב שיעבוד נכס בר מימוש בסכום שלא יפחת מ- 300,000 ש"ח. הנכס המוצע הנו בית המגורים של המבקש ובני משפחתו, ששוויו למימוש מהיר, בהתאם לחוו"ד שמאית שצורפה, עומד ע"ס 1,647,500 ש"ח.

בדיון שהתקיים היום בפניי, טענה המבקשת כי על אף החלטת כב' השופט שפירא יש להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. זאת על שום התרשמות שירות המבחן הימנו ועל שום שקצין המבחן העריך בסופו של דבר כי קיימת אפשרות ממשית להישנות המעשים על ידי המשיב. חוסר יכולתו של המשיב לגלות אמפטיה לקורבנות העבירה, ומזעור החומרה הכרוכה במעשיו, מצדיקים השארתו מאחורי סורג ובריח. באשר לערובה טענה המבקשת כי כב' השופט שפירא נתן נוסחה לגבי שווי הנכס שישועבד חלף הפקדה במזומן, ועל כן אין הצדקה לסטות מנוסחה זו. בהקשר לכך טענה המבקשת כי בניגוד להחלטת כב' השופט שפירא, לא הוגשה חוות דעת שמאית מוסכמת, וכי בכל מקרה לא מדובר בנכס בעל פוטנציאל מימוש מהיר, כפי שנקבע.

הסנגור בקש לשחרר את המשיב בחלופה כפי שנקבעה על ידי כב' השופט שפירא, קרי תחת פיקוחם והשגחתם של ארבעת המפקחים שהוצעו ונבדקו על ידי שירות המבחן ונמצאו מתאימים למילוי מלאכת הפיקוח. בנוגע לטענות בדבר המסוכנות הנשקפת מהמשיב, הפנה בא כוחו לכך שיכולתו של המשיב לחזור על אותם מעשים מוגבלת למדיי לנוכח כך שאינו עוסק עוד בעריכת דין. בהקשר לכך הפנה להתייחסות המפורשת של כב' השופט שפירא לעניין זה בגדר החלטתו.

לגבי הערובה טען המשיב כי הנכס שהוצע מתאים וראוי שישמש כבטוחה. מדובר בנכס השייך למשפחת המשיב עליו בנויות שתי דירות שאחת מהן שייכת למשיב. מדובר בנכס ששוויו למעלה משני מיליון ש"ח. לצרכי מימוש לקח השמאי הערכה פחותה שיש בה כדי להוות בטוחה מספקת בנסיבות.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, לא מצאתי ממש בטענות המבקשת לגבי המסוכנות הנשקפת מהמשיב. בהחלטתו, הפנה כב' השופט שפירא למסוכנות זו אך קבע באופן מפורש כי יכולתו של המשיב לחזור על מעשיו נפגמת באופן משמעותי נוכח הגבלת עיסוקו כעורך דין וכן בשים לב להגבלת יכולתו לבוא במגע עסקי- מקצועי עם לקוחות פוטנציאליים. דברים אלה יפים גם לאחר הערכת המסוכנות כפי שהועלתה בתסקיר שירות המבחן. במובן הזה אין בתסקיר כל חדש שכן בית המשפט היה ער למסוכנות הנשקפת מהמשיב, נוכח האופי המניפולטיבי וחסר העכבות של התנהלותו. אוסיף עוד כי על אף הערכת המסוכנות כפי שבאה לידי ביטוי בתסקיר, המליץ שירות המבחן על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר תחת פיקוח אנושי ואלקטרוני.

באשר לערובה שהוצעה על ידי המשיב, אין בידי לקבל ערובה זו בהיותה בלתי מספקת בעליל. מדובר בנכס בו מתגוררות מספר משפחות והיכולת להעמיד אותו למימוש מהיר הנה קלושה ביותר. לדעתי, הערובה הכספית שנקבעה על ידי כב' השופט שפירא, נקבעה על הצד הנמוך מתוך כוונה שהמשיב יפקיד אותה במזומן או לכל הפחות יעמיד כבטוחה נכס בר מימוש מהיר. בהחלטה אליה הפנה הסנגור (מ"ת 54718-01-12 מחוזי חיפה) אכן הסתפק בית המשפט בנכס שעל פניו אינו ניתן למימוש מהיר אך יחד עם זאת מדובר היה באותו מקרה במספר נכסים ובערובה ששווייה נקבע מלכתחילה על הצד הגבוה, בסכום גבוה בהרבה מכפי שנקבע בענייננו.

לפיכך, אין בידי לקבל את הערובה שהוצעה על ידי המשיב כבטוחה מספקת.