החלטה בתיק מ"ת 29931-02-12 - פסקדין

בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

1.         כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, עבירה לפי סעיפים 332(2) ו-(5) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ועבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו עבירה לפי סעיף 275 לאותו חוק. לפי המתואר בכתב האישום, ביום 9.02.12 נהג המשיב ברכב במעגל תנועה בדרך חברון בירושלים, נגד כיוון התנועה ובמהירות שאינה תואמת את תנאי הכביש. ברכב היו מלבד המשיב ארבעה אנשים נוספים. שני שוטרי מג"ב, דוד עמרם אסרף ואלי אוחנה, שנסעו בניידת במעגל התנועה והבחינו במשיב, נסעו אחריו ונעמדו לידו בצומת סמוכה ברמזור אדום. השוטרים סימנו למשיב לעצור בצד, אך כאשר האור ברמזור התחלף לירוק, המשיך המשיב בנסיעה במהירות מופרזת תוך שהוא עוקף כלי רכב מימין ומשמאל על אף שהשוטרים כרזו לו לעצור והפעילו את האורות המבהבים של הניידת. כשהגיע המשיב ל"צומת הבנקים" שבדרך חברון, הוא פנה ימינה במהירות מופרזת תוך כדי כך שהולכי הרגל שחצו אותה עת במעבר החצייה נאלצו לברוח ממנו. המשיב המשיך בנסיעה במספר רחובות סמוכים ולבסוף נעצר עקב פקק תנועה. השוטרים נעמדו אחרי הרכב, ירדו מהניידת וצעדו לעבר הרכב. או אז, סטה משיב בפראות לנתיב הנגדי למרות קו ההפרדה במקום, וכלי הרכב שנסעו בנתיב הנגדי נאלצו לסטות לשולי הכביש כדי למנוע התנגשות ברכב. המשיב המשיך בנסיעה תוך שהוא חוצה צמתים ברמזור אדום במהירות מופרזת, פנה לנתיב תחבורה ציבורית וביצע פניית פרסה על דרך חברון. לבסוף עלה המשיב עם הרכב על המדרכה ועקף את הניידת מצידה הימני ונמלט מהמקום. המשיב נעצר בחלוף כארבעה ימים, ביום 13.02.12 כאשר השוטרים הבחינו באקראי ברכב באזור קבר רחל שהיה נהוג אותה שעה על ידי ראש הישיבה בה למד המשיב ולה שייך הרכב. השוטרים שאלו את ראש הישיבה אם יש בישיבתו תלמיד העונה לתיאור שמסרו לו והוא השיב בחיוב, וציין כי תלמיד זה נמצא כעת בתוך מתחם קבר רחל. הם נכנסו עמו וכשנתקלו במשיב זיהו אותו מייד כמי שנהג ברכב ביום 9.02.12 מבלי שראש הישיבה הצביע עליו.

2.         לטענת המבקשת, יש בידיה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, ביניהן דוחות פעולה והודעות השוטרים שהשתתפו במרדף אחרי המשיב והודעת המשיב בה קשר עצמו לאירוע ולרכב. המבקשת הוסיפה כי חומרת העבירות המיוחסות למשיב מקימות חזקה כי קיים יסוד סביר לחשש שהמשיב יסכן את בטחונו של אדם ואת בטחון הציבור, וכי העובדה שהמשיב הוא תייר אמריקאי מחזקת את החשש ששחרורו ממעצר יביא להימלטותו מן הדין. בנסיבות אלו נטען, גם אין כל חלופה היכולה להבטיח את מטרות המעצר.

3.         מנגד טען ב"כ המשיב כי אין ראיות לכאורה להוכחת הנטען כנגדו. לשם כך הוא התייצב בבית המשפט עם מספר בחורי ישיבה הלומדים באותה ישיבה בה הוא לומד, כולם בהירי שיער, בעלי זקן ומרכיבי משקפיים, וביקש להצביע על דמיונם למשיב וללמד מכך שאין לייחס משמעות רבה לזיהוי השוטרים שטענו כי זיהו את המשיב לאחר שהבחינו בו מתוך הניידת בה ישבו, למספר שניות בודדות. מה גם, שמדו"ח הפעולה שרשם השוטר אוחנה כמו גם מדו"ח הפעולה שרשם השוטר אסרף עולה כי שניהם לא ציינו שנהג הרכב הרכיב משקפיים, עובדה שהיה הכרח לציינה בתיאור הנהג. בנסיבות אלו נטען, כאשר הראיות מבוססות אך על הזיהוי על ידי השוטרים, אין מקום לומר כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב. המשיב גם הפנה להודעתו של מר לייב איזיק אשר גם המשיב בהודעתו טען כי הוא נסע עמו ברכב ביום האירוע, ולפי גרסתו של מר איזיק בהודעה שמסר במשטרה, הוא אכן נסע עם המשיב ברכב אך הוא הכחיש את כל סיפור ההימלטות וטען כי המשטרה כלל לא כרזה להם לעצור. בנסיבות אלו נטען, לא ניתן לומר כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב ולמצער יש לקבוע כי חל כרסום בראיות, הן נוכח הכשלים בזיהוי של השוטרים והן נוכח עדותו של מר איזיק. ב"כ המשיב הוסיף וטען כי טענות המבקשת אודות חומרת האירוע המיוחס למשיב אינן עולות בקנה אחד עם העובדה שהמשטרה אפילו לא ניסתה לאתר את נהג הרכב שנמלט מפניה, ורק מפגש אקראי של השוטרים עם הרכב בחלוף ארבעה ימים הובילה למעצרו של המשיב. לדיון גם התייצב מר אלכסנדר אקשטיין חברו של המשיב אשר הציע את עצמו כמפקח צמוד למשיב במשך 24 שעות ביממה, הן במשרדו והן בביתו.

4.         בתגובה ציינה ב"כ המבקשת כי הזיהוי של המשיב אינו מבוסס רק על זיהויו כבעל שער ג'ינג'י ומרכיב משקפיים, אלא על עובדת היותו תלמיד של ישיבה שהרכב בה נהג שייך לה. ראש הישיבה שנהג ברכב ביום מעצרו של המשיב, נשאל האם בישיבתו יש תלמיד העונה לתיאור שהציגו בפניו השוטרים והוא הוביל אותם אל המשיב.  

5.         אין הרבה מקום לספק כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב. טענתו העיקרית של המשיב הינה כי זיהויו על ידי השוטרים אינו נכון ומכאן שהוא לא ביצע את העבירות המיוחסות לו. דא עקא, שעיון בחומר החקירה מלמד כי למעשה אין חולק שהמשיב נהג ברכב שנצפה על ידי השוטרים ביום האירוע ובשעה הנטענת. הודעותיהם של השוטרים אסרף ואוחנה מפורטות ומתארות לפרטי פרטים את המרדף שניהלו אחר הרכב ונסיעתו הפרועה. זיהוים את המשיב בקבר רחל בחלוף ארבעה ימים היה מיידי וחד משמעי. העובדה שראש הישיבה לאחר ששמע את התיאור מפי השוטרים סבר כי הם מכוונים למשיב, מחזקת גם היא את זיהויים. אך מעל הכל, המשיב עצמו אישר בחקירתו במשטרה כי הוא נהג ביום 9.02.12 ברכב השייך לישיבה בשעה בה הוא נצפה נוהג בו. גם מר איזיק אישר בחקירתו במשטרה כי בשעה הרלוונטית המשיב נהג ברכב והוא נלווה אליו יחד עם שלושה נוספים. הוא גם אישר, ולו בשפה רפה שהבחין בג'יפ מג"ב שנסע לפניהם. כל שהכחיש היה את המעשים שיוחסו למשיב אודות נסיעתו הפרועה ומנוסתו מהמשטרה. בעניין זה טען כי אולי לא שם לב, כך לדבריו, כי היה שקוע באמירת "תהלים". לא יכולה אפוא, להיות מחלוקת, כי קיימות ראיות לכאורה לכך שהמשיב נהג ברכב במועד הנטען בכתב האישום. בנסיבות אלו, די נהיר כי די בעדויות השוטרים אודות המרדף שניהלו כדי לקבוע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה המיוחסת למשיב.

6.         באשר לעילת המעצר, חומרת המעשים המיוחסים למשיב בהתנהגותו לאחר שהשוטרים הבחינו בו מלמדת על המסוכנות הנשקפת ממנו. בית המשפט ציין לא פעם כי התופעה של נהיגה פרועה בטבורה של עיר תוך זלזול מופגן בחיי המשתמשים בכביש, קיבלה בשנים האחרונות ממדים מדאיגים, וכי חמורה במיוחד היא העובדה שרבים חוטאים בכך אף שנהיר להם כי מעשיהם עלולים להסתיים בתוצאות חמורות ביותר (בש"פ 2613/06 סראיעה נ' מדינת ישראל, פורסם במאגרים [2.04.06]). חומרה יתרה נודעת למעשים אלו כאשר הם נעשים על רקע של התעלמות מהוראת שוטרים והימלטות מרשויות החוק, דבר המלמד על חוסר מורא מרשויות אכיפת החוק. גם אם תתקבל גרסת המשיב כי לא שם לב לכך שניידת דולקת אחריו וכורזת לו לעצור, די בנהיגתו הפרועה הכוללת לפי הנטען חציית מעברי חצייה וצמתים באור אדום ובמהירות מופרזת ונסיעה על מדרכה, שאך בנס לא הובילה לפגיעה בנפש או ברכוש, כדי להוות עילת מעצר איתנה.

7.         נותר אך לדון בשאלת חלופת המעצר. המשיב תושב ארה"ב ואין לדעת מה רקעו הפלילי, במיוחד עברו הפלילי התעבורתי מעבר לים. עובדת היותו תושב ארה"ב גם מעצימה את החשש להימלטותו. גם החלופה שהוצעה לפיה ישהה בצלו של מר אקשטיין דרושה בדיקה מעמיקה יותר. לפיכך, בשלב הזה, אין מקום לשחרר את המשיב לחלופת מעצר מבלי שהחלופה תיבדק ותחקר כדבעי.

8.         לא נתבקש תסקיר מעצר, אך נראה כי יש להצטייד בתסקיר, כאמור. לפיכך, הרשות בידי המשיב להציע חלופות מעצר לשירות המבחן. שירות המבחן יבדוק את החלופות ויבוא בהמלצה לפני בית המשפט תוך 21 יום מיום פנייתו והצעתו הקונקרטית של המשיב. עם קבלת התסקיר הוא יועבר לתגובות הצדדים ובמידת הצורך ייקבע דיון. בתוך כך, המבקשת מצדה תצטייד ברישום הפלילי כולל הרישום הפלילי התעבורתי של המשיב בארץ מושבו.

סופו של יום, ובכפוף לאמור לעיל, לעת הזאת אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.   

ניתנה היום,  כ"ז שבט תשע"ב, 20 פברואר 2012, במעמד המתייצבים.