אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ת 29147-04-12

החלטה בתיק מ"ת 29147-04-12

תאריך פרסום : 12/02/2013 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט השלום באר שבע
29147-04-12
25/04/2012
בפני השופט:
דניאל בן טולילה

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד רומן זילברמן
הנתבע:
ראובן שמילוב (עציר) -בעצמו
עו"ד חנן אסולין
החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו חבלה בנסיבות מחמירות ותקיפה בנסיבות מחמירות.

על פי האמור בכתב האישום, ביום 13/04/12, בסמוך לשעה 03:30 התפתח ויכוח בין המתלונן לבין המשיב. במעמד זה תקף המשיב את המתלונן, על ידי כך שנגח בו באמצעות ראשו בפניו וכתוצאה מכך נגרם למתלונן שבר באפו והוא דימם ממנו. בסמוך לאחר מכן, בשעה שהמתלונן נפל על הרצפה, תקף אותו המשיב בצוותא חדא עם אחרים, על ידי כך שבעטו בו בגופו וגרמו לו לסימני חבלה בזרועות ידיו.

במהלך הדיון שנערך בפני ביום 23/04/12, חלק ב"כ המשיב על קיומן של ראיות לכאורה. לדבריו, גם כאשר אנו מצויים בשלב המעצר, אין לרכוש אמון לגרסת המתלונן, אשר סובל מבעיות נפשיות ובעברו גם פגיעות עצמיות.

כאמור המשיב מכחיש שכלל היה מעורב באירוע התקיפה וכי במועד הרלוונטי, היה בבית אמו.  אליבי זה לא הופרח לדבריו והוא מחוזק בדברי אמו ובת זוגו של המשיב. עוד מפרט ב"כ המשיב, את מה שלדבריו מהווה סתירות בגרסותיו של המתלונן, בכלל אלה זה מציין את השוני בדבר אופן התפתחות האירוע, כפי שעולה מגרסת המתלונן לשוטר הסיור לבין גרסתו בעימות ובהודעתו המשטרתית, (שם לא הוזכרה הנוכחות במקלט). זה מוסיף ומציין כי בניגוד לדברי המתלונן, התקיפה הייתה פתאומית, הרי חברתו מציינת כי הנגיחה נעשתה רק לאחר ששמעה צעקות ורעש גדול. כך גם זו סותרת את דברי המתלונן ביחס לשאלה מי נתן לה אגרוף.

המשטרה, חרף העובדה שידעו בסמוך לאחר האירוע את כתובתו של המשיב, לא עיכבו אותו מיידית אלא רק לאחר מספר ימים, נתון שיש בו ללמד על כך שגם המבקשת לא ראתה אותו ככזה מסוכן.

מנגד, ב"כ המבקשת סבור כי אין חולשה ראייתית וזאת בשים לב לכך שגם המתלונן, וגם חברתו, מציינים כי המשיב הוא זה שנגע בפניו של המתלונן וכן נוכח כך שהאליבי אותו מסר המשיב, הופרך.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, וקראתי את חומר החקירה שהובא בפני, הגעתי לכלל מסקנה כי בתיק זה קיימות ראיות לכאורה. כאמור, השאלה העומדת בפתחו של בית המשפט הינה שאלת הזיהוי של התוקף בתיק זה, שכן המשיב כלל מכחיש שהיה במקום, או ביצע את המעשים המיוחסים לו.

כהערה מקדימה אציין כי אין מחלוקת שהמתלונן מכיר את המשיב, לא כל שכן בת זוגתו אשר כאמור הייתה במערכת יחסים ממושכת עם אחיו של המשיב. לגופם של דברים, כאמור המתלונן מציין במפורש כי המשיב הוא זה  שנגח באפו ושבר אותו ובהמשך, בעודו שכוב על הרצפה, אחרים שהיו במקום בעטו בו. המתלונן חוזר על גרסה זו גם במהלך העימות שנערך בינו לבין המשיב וכך גם לאחר שנותר לבדו, בחדר החקירות, הוא חוזר על מעורבותו של המשיב בתקיפתו. גם חברתו של המתלונן, מציינת כי מכירה היטב את המשיב והבחינה בו נותן נגיחה לפרצופו של המשיב ובועט בו. המתלוננת בדומה למתלונן חוזרת על כך גם בעימות שנערך בינה לבין המשיב ומאשרת את מעורבותו בשעה שנותרה לבדה בחדר החקירות יחד עם המשיב.

כידוע, בשלב המעצר בית המשפט אינו נכנס לשאלות של משקל ומהימנות ועליו לבחון את הפוטנציאל הראייתי הקיים בחומר החקירה והאם אין על פניו פריכות ותהיות מהותיות בחומר החקירה. לא מצאתי בכל אותן נקודות עליהם הצביע ב"כ המשיב ככאילו שיש בהם לפגוע בקיומן של ראיות לכאורה או בעוצמתן. כאמור, הן המתלוננת והן המתלונן מציינים דוח שיח שקדם לנגיחה ולא מצאתי בשאלה האם הדבר היה "בהפתעה" אם לאו, כנתון שיש בו כדי לפגום בעוצמת הראיות. כך גם העדרו של הנתון הנוגע למקלט, אינו מעלה או מוריד, בפרט כאשר המתלונן מציין שלאחר ששוחח עם הנוכחים שם, יצא מתוך המקלט וכך הם פני הדברים לתהיות בדבר היותו של המתלונן בעל בעיות נפשיות והתנהגות בעייתית, אשר הם לכשעצמם, אין בהם כדי להעלות או להוריד בשלב זה.

אשר לטענת האליבי, שנמסרת על ידי המשיב, לא מצאתי בשלב זה להכריע במחלוקת בין הצדדים, האם זה נסתר אם לאו וכן כאמור גם אם בני משפחתו של המשיב מוסרים שהיה בביתם בערב החג השני, הרי אין בידם להתייחס למעשיו בשעות בהן בוצע המעשה, היינו בשעה 04:30 לפנות בוקר.

משקבעתי קיומן של ראיות לכאורה, קמה עילת מעצר הנובעת מהאלימות שהפנה המשיב כלפי המתלונן, אלימות בגדרה נגח באפו ושבר אותו ובהמשך בצוותא חדא עם אחרים, בעט בו, כאשר לכך יש להוסיף את הפגיעה בחברתו של המתלונן, אשר מוסרת כי האחר שהיה נוכח עם המשיב, הפעיל כלפיה. העובדה כי האחר טרם אותר, יש בה כדי ללמד על חשש פוטנציאלי לשיבוש מהלכי משפט.

לאור כל האמור לעיל, הנני לקבוע קיומן של ראיות לכאורה ושל עילת מעצר.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ג' אייר תשע"ב, 25/04/2012 במעמד הנוכחים.

דניאל בן טולילה, שופט

ב"כ המשיב :

לאחר שבית המשפט קבע קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, בית המשפט גם עבר על הרישום הפלילי הלא מכביד של המשיב וכן ניתן לראות שמדובר במסוכנות קונקרטית, על פי הנטען על רקע היכרות ואיבה מסוימת בין הצדדים, יש לנו חלופת מעצר הן בתוך העיר נתיבות והן בעיר שדרות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ