החלטה בתיק מ"ת 29130-03-14 - פסקדין

הבקשה והאישום

1.         זוהי בקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996 (להלן : "חוק המעצרים").

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין (בכתב האישום נכתב "עבירות" אך לא צויין כמה), עבירות בנשק (נשיאה והובלה), עבירה לפי סעיף 144(ב) רישא וסיפא לחוק העונשין, ניסיון להצתה, עבירה לפי סעיף 448(א) רישא לחוק העונשין בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, פציעה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 334 בצירוף סעיף 335(א)(1)+(2) לחוק העונשין, תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 380 בנסיבות סעיף 382(א) לחוק העונשין (בכתב האישום נכתב "עבירות" אך לא צויין כמה). למשיב 1 יוחסה בנוסף גם עבירה של איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

על פי כתב האישום:

המשיבים מתגוררים ברהט, ובמועד הרלבנטי לכתב האישום, טענה משפחתם כי הזכויות בקרקע במתחם מסוים שייכות לה, ובסמוך לפני האירועים שיפורטו להלן, קיבלו בני משפחה אחרת מהרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, מספר מגרשים במתחם.

בעקבות האמור, בתאריך 4.3.14, בשעות הצהריים, הגיע המשיב 1 אל המגרשים האמורים צעק על מספר אנשים השייכים למשפחה האחרת ואיים עליהם בכך שאמר להם: "אתם לא תגורו פה, אתם רוצים בלאגן אני אראה לכם מה זה", "הזהרנו אתכם לא להתקרב לשטח. אם אתם ממשיכים לבנות אני אהרוס ואעשה לכם רעש". מיד לאחר מכן עזב המשיב 1 את המקום.

לאחר האמור לעיל, גידרו בני המשפחה האחרת את המגרשים והציבו אוהל (שיג) בכניסה אליהם.

בעקבות האמור קשרו המשיבים קשר עם אחרים נוספים ממשפחתם, לתקוף את בני המשפחה האחרת, במגרשים, ולגרום להם פציעות וחבלות חמורות.

בהמשך לאמור לעיל, במסגרת הקשר, באותו היום, סמוך לשעה 22:30, בעת ששהו באוהל, כמה מהמשפחה האחרת, הגיעו המשיבים יחד עם בני משפחה רבים אחרים אל המגרשים כשהמשיבים 1, 5, ו- 6 ואדם נוסף בשם סולימאן, נושאים עימם אקדחים, וכשהמשיבים 2, 5, 6 ואדם נוסף בשם נאסף מצוידים באלות.

המשיב 1 הורה למשיבים ולאחרים שהיו עימו לשרוף את הגדר שהקיפה את המגרשים. המשיבים 1, 5, 6, סולימאן, ואחרים נוספים, ירו מספר יריות באקדחיהם באוויר ולעבר האוהל, בנו של המשיב 3, אשר הגיע יחד עם המשיבים אל המקום, אחז במצית וניגש להצית את הגדר, ואחר מהמשפחה האחרת השליך לעברו אבנים, ומנע ממנו לעשות זאת.

במקביל השליכו המשיבים והאחרים אבנים לעבר בני המשפחה האחרת שהיו במקום, ובצוותא חדא תקפו את בני המשפחה האחרת, בין היתר, בכך שהיכו במקלות בראש ובחלקי גוף אחרים, השליכו אבנים ופגעו בחלקי גוף שונים בבני המשפחה האחרת, אשר התגוננו מפני התקיפה באמצעות מקלות ואבנים.

בשלב מסוים כיוון האחר סולימאן את אקדחו לעבר אחד מבני המשפחה האחרת וירה באמצעות האקדח לעבר גופו, פגע בו בחזהו והוא התמוטט על הארץ והוא הוסיף וירה מספר יריות נוספות לעבר האוהל בו ישבו בני המשפחה האחרת.

זה אשר נורה נותח פעמיים, אחר הובהל לבית חולים שם נמצא כתוצאה ממעשיהם של המשיבים ואחרים נגרמו לו חתך במצחו, שבר בידו, נפיחות בכף ידו ופצע בידו.

לאחר נגרמו כתוצאה ממעשיהם של המשיבים  והאחרים חבלות בראשו ובגפיו, חתך בקרקפתו, סימני חבלה בבטנו, ונפיחות בכף ידו.

כתוצאה ממעשיהם של המשיבים והאחרים, נגרם לאחר חתך באורך של כ- 2 ס"מ בגולגולתו אשר נסגר באמצעות סיכות.

המשיב 1 בנוסף, איים על המתלוננים בפגיעה שלא כדין ברכושם, בכוונה להפחידם או להקניטם.

טענות הצדדים

2.         ב"כ המשיבים טוענים להעדר ראיות לכאורה ולחילופין לחולשה וכרסום בראיות. ב"כ המשיבים טענו ארוכות ביחס לזיהוי של המתלוננים את המשיבים, ביחס לכך שמדובר באירוע אשר אירע בשעה בה קיים חושך, וקיים קושי בזיהוי, המשיבים כולם טוענים כי לא היו במקום ולהם טענת אליבי, נטען כי המשיבים הופלו לעומת אחרים וגם לעומת המתלוננים לגביהם לא הוגש כתב אישום, ועוד נטען ארוכות על כי המתלוננים תיאמו ביניהם עדויות, וכי המאשימה עצמה את עיניה ביחס למתלוננים. עוד נטען ע"י המשיבים כי כתב האישום נכתב ללא בחינה מדוקדקת של הראיות כך שלכל המשיבים מיוחסות כל הוראות החיקוק.

ב"כ המבקשת טען כי הזיהוי מבוסס בחלקו על קול בחלקו על תנועות גוף ומבנה גוף ובחלקו על זיהוי פנים.