החלטה בתיק מ"ת 28746-07-12 - פסקדין

בפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של כניסה לישראל שלא כדין, התחזות כאדם אחר והפרעה לשוטר.

עפי' האמור בכתב האישום ביום 14.7.12 שהה המשיב בסמוך לשעה 1.25 לפנות בוקר בא.ת. בעמק שרה בב"ש, מבלי שהיה בידיו אישורי כניסה כדין.

במעמד האמור לעיל, התייצג המשיב בכזב כרשיד אלסייד בכוונה להונות את השוטר, ע"י כך שמסר מס' ת.ז. של אותו רשיד,  ובהמשך מסר מס'  ת.ז. נוספת של אדם אחר שאף הוא אדם אחר.

בתיק זה ישנה הסכמה לראיות לכאורה ולעילת מעצר בדמות לחשש להמלטות מן הדין.

ב"כ המשיב סבור כי בנסיבותיו של המשיב יש מקום להורות על שחרורו. מדובר במי שכמעט "אנוס" היה למסור את הפרטים כפי שעולה מכתב האישום, נוכח כך שזה הזעיק את המשטרה, על רקע ששניים ניסו לגנוב את כספו. לאחר הגעת המשטרה, נותר בלא ברירה, ומסר פרטים בכזב. כמו"כ ציין כי ישנה טענת הפלייה נוכח כך שהמעסיק לא הועמד לדין, מצבו הבריאותי של המשיב אינו בכי טוב, ויש להורות על שחרורו.

ב"כ המבקשת מתנגד נוכח כך שהמשיב ניסה להערים על השוטר ומסר ת.ז. של אחר ונוכח כך שלמשיב הרשעה קודמת דומה.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועברתי על חומר החקירה שהובא בפניי, ולאחר ששמעתי את הערב, מצאתי לנכון להורות על שחרורו של המשיב. יחד עם זאת, בעניינו של משיב זה יש להורות על שחרור בתנאים מכבידים מן הרגיל, והכול מן הסיבות שאפרט להלן.

ראשית, לא מצאתי מדוע העובדה שהמשיב הזמין המשטרה על רקע כך שניסו לגנוב את כספו מהווה הצדק כלשהו למסור בכזב פרטי אחרים, או מדוע נסיבה זו צריכה לשמש לזכותו של המשיב. ההפך הם פני הדברים. המשיב, מחד, יודע גם יודע להיעזר בשירותי המשטרה של מדינת ישראל, ולאחר שזו עושה את משימתה אינו מהסס מלהערים עליה ולמסור פרטים כוזבים של אחר, וגם לאחר שנתבקש למסור את האמת, שב ופעם נוספת מוסר פרטים של אדם אחר שידע את מספר תעודת הזהות שלו, בין אם בעל-פה ובאין אם שנמסר לו בטלפון. לא מצאתי במה מצבו היה נגרע לו היה מוסר את פרטיו האמיתיים, שאם לא כן, בהתאם לנהלים המשטרתיים, יכול ואף לא היה מוגש נגדו כתב אישום (בנפרד מסוגיית ההרשעה הקודמת שיש בעניינו).

כך גם לא מצאתי בסיס לטענת האפליה. המשיב מתריס בפני החוקר שלא מעוניין לצאת מלשן, כפי שעולה מן הזכ"ד של השוטר חן אלפסי, ומרשה לעצמו עוד לומר יתר אמירות כלפי כך שהשוטרים שקרנים, ושהוא ידאג שיעשו לו את הטיפול הרפואי על חשבון מדינת ישראל.

בנסיבות המתוארות לעיל, כאשר הראיה היחידה שיש נגד המעסיק נובעת מחלק מגרסאותיו של זה במשטרה, וכאשר זה בהמשך מציין שלא מעוניין למסור מעבר לכך פרטים, לא מצאתי את טענת האפליה ככזו שיש לה עיגון בראיות, גם אם מקובל על בית-המשפט שניתן היה בחקירה נמרצת יותר לנסות ולהשיג ראיות נוספות נגד המעביד.

כאמור, למשיב הרשעה קודמת דומה, בגינה ריצה תקופה של חודש מאסר בפועל.

מנגד, לכניסתו של המשיב, מעבר לעבירת ההתחזות, לא נלוו עבירות נוספות, אין למשיב מאסר על תנאי, ונדמה כי כניסתו היתה לצורך עבודה. עניינו של משיב זה שונה מעניינו של אותו משיב שנדון במסגרת עמ"ת 34308-04-12, שכן שם דובר במי שלחובתו מספר כניסות והרשעות לישראל, בכולן נעשה שימוש במסמך מזויף, וזאת בשונה מן העניין שבפנינו שבו כאמור לא נעשה שימוש כאמור לעיל. כך אקח בחשבון את מצבו הרפואי של המשיב, כנתון שיצטרף אל יתר הנתונים ויביא לכך שניתן לשקול את שחרורו לחלופה, אם כי בתנאים מכבידים מן הרגיל, חרף כך שבית-המשפט מודע לחסרון הכיס של המשיב.

אשלים החלטה זו ואציין כי התייצב בפניי ערב ישראלי, אשר מכיר את המשיב, מודע לתפקידו ומוכן להפקיד כספים ולדאוג להתייצבותו של זה למשפטו.

לאור כל האמור לעיל הנני מורה כי המשיב ישוחרר בתנאים הבאים:

א.         הפקדה כספית בסך 14,000 ש"ח.

ב.         ערבות עצמית בגובה 10,000 ש"ח.

ג.          הפקדה כספית של הערב, אלאעסם מחמד, ת.ז. 040146144, טל': 057-3330708, בסך 4,000 ש"ח.

ד.         המשיב הודע בדבר מועד הדיון שקבוע לו ביום 29.7.12 שעה 9:00 בפני כב' השופט כהן, ולא יקבל הזמנה נוספת.