החלטה בתיק מ"ת 26649-02-13 - פסקדין

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו חבלה בכוונה מחמירה והחזקת סכין. בעובדות כתב האישום נאמר כי ביום 6.1.13 פרצה קטטה בין צעירים בבית ספר "אל מותנבי" בכפר מנדא. במהלך הקטטה הגיע המשיב, יחד עם צעירים נוספים, לזירת האירוע כשהוא מצויד בסכין גדולה. המשיב ניגש למתלונן ודקר אותו באמצעות הסכין דקירה עמוקה בבטנו. כתוצאה מהדקירה נגרמו למתלונן חבלות חמורות ובין היתר פגיעה באונה הימנית ודימום מסיבי בחלל הבטן.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המתנהלים נגדו.

בדיון ביום 7/3/13 הבהיר ב"כ המשיב כי הוא מאשר קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. לאחר ששמע את טענות הצדדים, הורה בית המשפט (כב' השופט אמיר טובי) כי בטרם מתן החלטה יוגש תסקיר בעניינו של המשיב.

ביום 9/4/13 הוגש תסקיר בעניינו של המשיב. בתסקיר סקר קצין המבחן את ההיבטים השונים הקשורים במשיב והבהיר כי לא יוכל להמליץ לשחררו לחלופת המעצר שהוצעה. קצין המבחן ציין בתסקירו כי "... להערכתנו בשל מאפייניו האישיותיים של קאסם, תפיסותיו ועמדותיו, בנוסף לאווירה השוררת בתקופה הנוכחית באזור מגוריו, קיימת סבירות לא מבוטלת להישנות מקרים אלימים בעתיד, במידה והוא יחזור להתגורר בכפר מוצאו. כמו כן, אנו מעריכים כי, קיים סיכון בינוני- גבוה להתנהגות אלימה מצדו של קאסם, באופן כללי ולכן על החלופה המתאימה להיות מרוחקת, באופן משמעותי ממקום מגוריו ולאפשר פיקוח רציף וסמכותי ע"י דמויות ניטרליות ואחריות (כך במקור. ר.ש.) , אשר ביכולתן להציב לו גבולות כנדרש".בדיון מים 10/4/13 הורה בית המשפט כי יותר למשיב להציע חלופת מעצר אחרת שתהיה מרוחקת מכפר מנדא.

ביום 21/4/13 הוגש תסקיר נוסף. שירות המבחן לא המליץ על החלופה שהוצעה שם, מאחר וחשב שהמפקחים המוצעים מזדהים עם עמדות המשיב ולא יוכלו לשמש כמפקחים ראויים. בדיון שהתקיים ביום 22/4/13 ביקש הסניגור לנסות ולהציע חלופת מעצר אחרת. בית המשפט אפשר לו להציע חלופה נוספת תוך הדגשה כי יהיה עליו לשכנע את בית המשפט כי יש מקום לחרוג מהכלל ולשחרר במקרה זה בו מדובר בדקירת אדם באמצעות סכין וכאשר התסקירים בעניינו אינם חיוביים. הלכה בעניין זה היא כי בהעדר נסיבות מיוחדות, דינו של העושה שימוש בסכין כדי לפגוע באחר, הוא מעצר עד תום ההליכים [ראו: בש"פ 876/08 נסים אבו הדואן ואח' נ' מדינת ישראל ( טרם פורסם, 5.2.08). על החומרה שבעבירת דקירת אדם בסכין ראו גם דברים שנאמרו בע"פ 7712/12 פלוני נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 23.5.2013)]. נזכיר לעניין זה את גם את דברי כב' השופטת א' פרוקצ'יה בבש"פ 5506/09 מושאילוב נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 30.7.09):

"גישה זו הננקטת בפסיקה נועדה להגן על הציבור הרחב מפני הסכנה הגדולה הטמונה במעשי בריונות של צעירים, המשתמשים בנשק קר על נקלה, תוך התלהטות יצרים, ואובדן שליטה על מעשיהם. לא אחת, מביאה תופעה זו לקיפוח חיים ממש, או לפציעה אנושה. תופעה זו שפשטה בין בני נוער ומתרחשת לא אחת במתחמי מקומות בילוי של צעירים, אינה מיוחדת לצעירים בעלי עבר פלילי המצויים בשולי החברה. היא מתרחשת גם בקרב בני נוער בעלי רקע נורמטיבי, ויוצרת סיכון כבד לשלום הציבור בכללו, ולשלום צעירים השוהים במקומות בילוי בשעות הפנאי, בפרט". [שם, פסקה 9].

ביום 19/5/13 הוגש תסקיר נוסף של שירות המבחן שבחן חלופת מעצר בכפר זלפה. שירות המבחן ציין בתסקיר כי הודע לו על קיום הסכם סולחה בין משפחות המשיב ונפגע העבירה וכי האווירה בכפר נרגעה. כמו כן התרשם שירות המבחן מהמפקחים המוצעים. בסיכומו של התסקיר המליץ שירות המבחן על שחרור לחלופה המוצעת בתוספת של פיקוח אלקטרוני וכן המליץ להעמיד את המשיב בפיקוחו של שירות המבחן.

ביום 20/5/13 הופיעו בפני המפקחים המוצעים ונחקרו. שני המפקחים תושבי מנדא שהצהירו על הסכמתם לעבור ולהתגורר עם המשיב בכפר זלפה.

להשלמת התמונה אציין כי במסגרת ההליך העיקרי נקבעו שלושה מועדי הוכחות בימים 13/6/13, 20/6/13 ו-26/6/13. לשתי הישיבות הראשונות זומנו עדי תביעה אזרחים תושבי מנדא. לישיבה השלישית זומנו עדים שהם שוטרים. ביום 11/4/13 הורה בית המשפט למשיב להגיש תשובה מפורטת לכתב האישום בכתב ובתוך 21 ימים. עד היום לא הוגשה תשובה כפי שהורה המותב הדן בתיק העיקרי.

כפי שצוין, לא הומצאו לבית משפט זה אישורים בדבר קיומה של סולחה. מעיון בתסקירים שהוגשו לבית המשפט, לא ברור כיצד בתסקיר המאוחר מיום 19/5/13 השתנתה באופן מוחלט הערכת המסוכנות בכל הנוגע למשיב. יודגש לעניין זה, כי מעבר לנתוני החלופות שהוצעו, סבר שירות המבחן בתסקירים שהוגשו בשלבים קודמים, כי קיימת דרגת מסוכנות גבוהה להישנות התנהגות דומה לזו שיוחסה למשיב, גם בעתיד. גם בהנחה שגובש הסדר סולחה, אין התסקיר החדש שהוגש מפרט ברמה הנדרשת מדוע סבור הוא כי כעת לא נשקפת עוד מסוכנות מהמשיב.

לעניין הסולחה (ככל שנערכה כזו)  נדגיש כי בית משפט זה ציין בעבר, בהחלטות ובהזדמנויות נוספות, כי מדובר בנתון שיש להביאו בחשבון במסגרת מכלול השיקולים הבאים בפניו של בית המשפט "וזאת לאור מרכזיותו של מוסד 'הסולחה' בחברה הערבית" [ע"פ 9896/09 משאהרה נ' מדינת ישראל (3.5.2010)]. עם זאת, הסולחה איננה חזות הכל [ע"פ 6340/12 מוחמד סנעאללה ואח' נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 12.5.2013]. אין בכוחה של סולחה לאין חומרתן של העבירות שבוצעו ולא בכל מקרה גם את המסוכנות הנשקפת ממבצע העבירות.

בשים לב לכל האמור לעיל, לא מצאתי מקום להיעתר בשלב זה לבקשת המשיב ולהורות על שחרורו לחלופת המעצר שהוצעה. אוסיף עוד, למעלה מן הצורך, כי לטעמי קיים קושי בשני המפקחים שהוצעו, מאחר ושניהם מתגוררים בכפר מנדא, וספק אם יוכלו להתמיד ולהישאר לאורך זמן בכתובת חלופת המעצר. ראוי היה כי יתווספו בנסיבות אלו לפחות עוד שני מפקחים או לפחות מפקח אחד המתגורר בכפר זלפה. ואולם לעת הזו, ללא כל קשר למפקחים, וכאשר לא הובהר כיצד זה שונתה הערכת המסוכנות של המשיב, אינני מוצא מקום להיעתר לבקשתו של המשיב להשתחרר לחלופת המעצר שהוצעה.

אשר על כן, אני מורה כי מעצרו של המשיב יוארך עד לתום ההליכים בת"פ 26635-02-13 המתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה.

עם זאת, בשים לב לכל האמור לעיל, אני מורה כי לאחר שתושלם חקירתם של העדים שאינם שוטרים, ניתן יהיה לפנות שוב לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר.

ניתנה היום, י"ח סיון תשע"ג, 27 מאי 2013, במעמד הצדדים ובאי כוחם.