רקע
1. לפניי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים בעניינו.
2. בד בבד עם הבקשה הוגש כנגד המשיב כתב אישום, אשר מייחס לו את העבירות הבאות:
א. תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 380 ו- 382(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "
החוק").
ב. גניבה בצוותא, עבירה לפי סעיף 383, 384 ו- 29 לחוק.
ג. הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק.
ד. החזקת נכס חשוד כגנוב, עבירה לפי סעיף 413 לחוק.
ה. ניסיון שיבוש מהלכי משפט, עבירה לפי סעיפים 244 ו- 25 לחוק.
ה. שהייה בלתי חוקית, עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.
3. על-פי המתואר ברקע לכתב האישום, בתאריך 9.12.12 בשעה 14:50 לערך, יצאה המתלוננת מחנות בה היא עובדת בפתח תקווה כדי לשוחח בטלפון ציבורי שהיה בסמוך (להלן: "
המקום"). בעוד המתלוננת עומדת במקום, הגיח לפתע המשיב מאחור, כשהוא מלווה באחר (להלן: "
האחר"), שזהות אינה ידועה למאשימה, תלש את השרשרת מצווארה ונמלט עם האחר מהמקום. בנסיבות אלו, הבחין במשיב ובאחר דניאל גל (להלן: "
גל"), שהינו שוטר אשר היה במקום באותה עת ושמע את המתלוננת צועקת לעזרה ומבקשת כי יעצרו את הנאשם והאחר. בתגובה לכך, החל גל לרוץ בעקבות השניים עד אשר נעלמו מעיניו. במקביל לאמור לעיל, הודע האירוע למשטרה ובעקבות זאת יצאה ניידת משטרה (להלן: "
הניידת") למקום, ושוטריה הבחינו במשיב פוסע על רחוב גיסין. בנסיבות אלו, ניגש אליו השוטר משה תורכיה (להלן: "
השוטר
משה"), ושאל את המשיב מהיכן הוא, והמשיב השיב כי הוא מלוד. מיד בסמוך, הגיע למקום השוטר אלעד הורוביץ (להלן: "
השוטר אלעד"), והתקרב לעברו של המשיב, כשהוא מבחין כי המשיב משליך מידו שקית ממחטות טישו שבתוכה שרשרת זהב עם תליון. כתוצאה ממעשיו של המשיב המתוארים לעיל, נגרמה למתלוננת חבלה של ממש - סימני שפשוף אדומים על צווארה.
טיעוני הצדדים
4. לטענת ב"כ המבקשת, עו"ד יסמין נוי, מדובר באירוע קצר (5-6 דקות), כאשר המתלוננת יצאה לשוחח בטלפון ברחוב, כשלפתע הגיחו מאחוריה שני בחורים ונתלש תליון מצווארה. ב"כ המבקשת הסכימה כי החפץ שנגנב מהמתלוננת אינו החפץ שנתפס. ב"כ המבקשת תיארה כי אחד החשודים משך את השרשרת עד שהוציא את התליון מהשרשרת, כשהמתלוננת תיארה שני בחורים לבושים בבגדים שחורים. כמו כן, המתלוננת תיארה במשטרה ולשוטר אשר היה במקום כי היה בחור עם קפוצ'ון שחור והשני עם פסים זוהרים. במקום האירוע נכח שוטר שלא היה באותה עת בתפקיד, ותיאר כי שתי דקות קודם לאירוע חלפו על פניו שני בחורים שנראו לו חשודים, אשר רצו במדרכה הנגדית, שמע את צעקות המתלוננת ונחלץ לעזרתה. השוטר רדף אחריהם, תיאר כי היה קשר עין עד ניתוק קשר העין של דקה או פחות. בנוסף, ניידת משטרה סמויה הבחינה באדם שהינו המשיב בתיק המדובר, אשר נראה לה חשוד, תיארה את התנהגותו שהייתה מחשידה, הליכתו הייתה מהירה, הביט ימינה ושמאלה. תיאורו של המשיב ענה לתיאור המתלוננת והוא נתפס על ידי ניידת המשטרה, כשהמשיב נראה מתנשף ורועד.
כמו כן, השוטר אשר רדף אחרי המשיב קודם לכן, חבר לניידת, זיהה אותו בוודאות כי מדובר באותו אדם שאחריו רדף.
5. לטענת ב"כ המשיב, עו"ד אבו סייף קיימת חולשה בראיות שעליהן מתבססת המבקשת. המשיב נעצר בגין חשד לביצוע עבירות שוד בצהרי היום בפתח תקווה, בשעה 14:45. ב"כ המשיב טען כי קיימים מחדלים ופגמים בתיק. בנוסף טען, כי לא ניתן לזהות את המשיב מהפרופיל, כפי שטענה המתלוננת בהודעתה השנייה (שורה 8 ולעמוד 2 שורה 20). ב"כ המשיב טען כי מתוך הודעת המתלוננת במשטרה עולה כי מדובר בשני בני מיעוטים אשר היו כהי עור ולבשו בגדים שחורים, וכי מי שמשך את השרשרת הוא הבחור עם הקפוצ'ון. ב"כ המשיב התייחס לעניין עבירת התקיפה וגרימת חבלה של ממש המיוחסת למשיב בכתב האישום וטען כי בהודעה הראשונה אמרה כי נגרם לה שפשוף מהשרשרת, ובהודעה השנייה הבחינו בשריטה בצוואר עם דם, ומצוין בסוגריים כי נראה שהשריטה היא של ציפורן, כאשר נשאלה המתלוננת מדוע לא ציינה זאת יום קודם לכן, ענתה כי הייתה מבולבלת. ב"כ המשיב טען כי השוטר דניאל גל שלא היה בתפקיד בזמן האירוע ראה שני בני מיעוטים אחד אשר לבש סוודר ארוך שחור ומכנס ג'ינס כחול והשני לבש טרנינג שחור עם פסים ירוקים וכובע שחור. הוא ראה אותם רצים על המדרכה הנגדית ואחריהם צועקת המתלוננת, כאשר אלה היו רחוקים. הם חלפו על פניו והוא החל לרוץ אחריהם, הם פנו ימינה ושמר על קשר עין עמם, עד אשר איבד את קשר העין. המשטרה אשר ערכה סריקות במקום תפסה את אחד החשודים לאחר כ-3-4 דקות. לדבריו השוטר לא יכול היה למסור זיהוי ספציפי ייחודי של שני החשודים, אלא כללי, התייחס רק לפרטי הלבוש שלהם, אשר לא ניתן מכך לקשור את המשיב למקרה השוד. כשנשאל השוטר גל איך ראה את פניו של המשיב, ענה כי כאשר שני החשודים חלפו מולו ראה את הפנים, אך לא מסר פרטים על תווי הפנים. המשטרה לא עשתה מסדר זיהוי. ב"כ המשיב טען כי הודעת המשיב נגבתה בעברית, בזמן שהמשיב אינו מבין את השפה על בוריה ואינו יודע קרוא וכתוב. עוד טען כי זיהוי פרטי הלבוש שמסר השוטר גל אינם אותם פרטי הלבוש שתיארה המתלוננת.
דיון והכרעה
סוגיית הראיות לכאורה
6. בעניינו של המשיב סבורני כי יש בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת האשמה, ואין הפחתה משמעותית בעוצמה הראייתית.
7. לעניין זיהויו המשיב על ידי המתלוננת, הרי שהמתלוננת תיארה (מתוך הודעותיה מיום 9.12.12 ומיום 10.12.12), את שני החשודים כי "אחד מהם היה לובש בקפוצ'ון שחור עם פס צהוב זוהר על הקפוצ'ון", תיאור לבוש העונה למשיב. בנוסף, המתלוננת תיארה את החשודים כבני מיעוטים, כהי עור, מכאן שגם תיאור זה עונה על המשיב שבפנינו. כמו כן, השוטר דניאל גל בהודעתו מיום 9.12.12, אשר מתאר את החשודים כדלקמן: "ראיתי שני בחורים בני מיעוטים, הראשון לובש סוודר ארוך שחור ללא כיתובים ומכנס ג'ינס כחול והשני חליפת טרנינג שחורה עם פסים ירוקים וכובע שחור".
8. השוטר דניאל גל ענה לשאלת החוקר בהודעתו במשטרה (מיום 9.12.12), כי זיהה את המשיב עפ"י מספר פרמטרים; "אני מזהה אותו בוודאות גבוהה דבר ראשון לפי הלבוש שלו חולצה שחורה וג'ינס וגם לפי מבנה הגוף שלו בחור רזה בן מיעוטים גובה 1.75 לערך בשנות ה-20 לחייו ולפי הפרצוף שלו, בנוסף הבחור היה מזיע ומתנשף". כל אלה עונים לתיאור אשר מסרה המתלוננת בהודעתה מיום 9.12.12, "2 חברה צעירים בערך בני 20 גבוהים 1.75 ומעלה בערך רזים נראו לי בני מיעוטים הן היו כהי עור שחרחרים...".