אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ת 16566-12-11

החלטה בתיק מ"ת 16566-12-11

תאריך פרסום : 15/01/2012 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
16566-12-11
08/01/2012
בפני השופט:
רון שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
אלון טמם (עציר)
החלטה

בפני בקשה למעצר עד תום ההליכים בהתאם לסעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) התשנ"ו- 1996.

כנגד הנאשם, אלון טמם (להלן: " המשיב"), הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977(להלן: " חוק העונשין"); עבירה של שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב)+ 29 לחוק העונשין; עבירה של ניסיון חטיפה, לפי סעיף 369+ 25+29 לחוק העונשין; עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 382 + 29 לחוק העונשין.

נטען במסגרת כתב האישוםכי ביום 13.2.11 הגיע המתלונן, נתנאל וקנין, לבקר את שמעון פחימה (להלן: " שמעון") וזה ביקש מהמתלונן כי ישרוף רכבו של יוסי אלמקייס (להלן: " יוסי"). עובר ליום 1.9.11, ובעקבות סירובו של המתלונן לשתף פעולה עם פחימה, קשרו המשיב, פחימה, שמעון ביטון, (להלן: " שמעון") וצחי יאמין (להלן: " צחי") (יחדיו, להלן: " האחרים"), קשר להכות המתלונן, לשדוד רכבו ולחטוף אותו.

ביום 1.9.11, שהה המתלונן באולם אירועים בכפר יונה, ובשעה 1:50 לערך, יצא המתלונן לאולם אל הרכב והתיישב במושב הנהג. בהמשך ולצורך יישום הקשר, הגיע המשיב יחד עם ביטון וצחי, אל המקום בו נמצא המתלונן. צחי הכה באגרופיו את המתלונן בפניו, והמשיב וביטון הוציא המתלונן בכוח ממושב הנהג של הרכב תוך שהם מכים אותו נמרצות. עוד מתואר, כי בהמשך לתקיפת המתלונן, ניסה ביטון להכניס המתלונן בכוח אל המושב האחורי של הרכב זאת בניגוד לרצונו ובמטרה לחטוף אותו ולשדוד רכבו, כל זאת בהמשך לקשר שקשרו המשיב וכלל האחרים, אם כי המתלונן הצליח להימלט מהמקום. לאחר מכן, המשיב, ביטון וצחי נטלו הרכב של המתלונן ונסעו מהמקום, זאת במטרה לשלול הרכב שלילת קבע.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו. יצוין כי כנגד שאר המעורבים באירוע, דהיינו, שמעון פחימה; שמעון ביטון וצחי יאמין, הוגש כתב אישום זה מכבר, במסגרת ת"פ 1594-10-11, שם במסגרת הסדר טיעון הם הודו בכתב אישום מתוקן. הגשת כתב האישום בנפרד נגד המשיב דנן, לא התאפשרה מקודם, עקב כך שהיה ככל הנראה בהימלטות מהמשטרה, ומכל מקום לא היה ניתן לאתרו. עוד אוסיף כי את הרקע למתואר בכתב האישום ועיקר הראיות הקושרות המעורבים באירועים המיוחסים להם, נסקרו במסגרת החלטתי שניתנה במ"ת 1634-10-11, במסגרת החלטתי זו אמקד הדיון בראיות הקושרות המשיב במעשים המיוחסים לו.

לגישת המבקשת, בידיה ראיות לכאורה טובות להוכחת המיוחס למשיבים, מהן: הודעת המתלונן המתארת בפירוט רב את השתלשלות האירועים, וכן כולל שחזור לאירוע התקיפה; הודעותיהם של אם המתלונן, חברתו והמאבטח שעמד בכניסה לגן האירועים, המתעדים אמרת המתלונן לאחר אירוע האלימות מיום 2.9.11;תעודה רפואית, המתעדת החבלות שנגרמו למתלונן באירוע מיום 2.9.11; עימות שבוצע בין המשיב למתלונן וראיות נוספות שיש בהן לקשור המשיב ושותפיו לאירועים המיוחסים להם; איכונים של מכשירי הטלפון הניידים של המשיב, שמי ביטון וצחי ג'נח הממקמים אותם בזירת העבירה בשעת השוד והתקיפה; היותו של המשיב בבריחה במשך כ-4 חודשים, חרף ידיעתו כי המשטרה מחפשת אחריו; הודאתם של כלל האחרים במעשים שיוחסו להם, ועוד. 

לגישת המבקשת, המעשים המיוחסים למשיב מקימים עילת מעצר של מסוכנות, בהתחשב בביצוע עבירת השוד במתלונן, הכוללת שימוש באלימות, וכן במתן הדעת לרקע המעשה עת המדובר במסכת סחיטה באיומים ובכוח. מסוכנות המתעצמת בהתחשב בעברו הפלילי של המשיב הכולל עבירות סמים; הפרעה לשוטר ותקיפה הגורמת חבלה של ממש. בנוסף לכך, קיים חשש לשיבוש הליכי משפט בהתחשב בניסיונו הקודם של המשיב להביא לשיבוש הליכי משפט עם הנאשם פחימה, זאת דרך שיחות בטלפון. כך גם  כי קיים חשש להימלטות מהדין, זאת במתן הדעת לכך שהמשיב נמצא בבריחה כבר מחודש ספטמבר, עת נעצרו שותפיו למעשים, והמשיב אותר ונעצר לאחר חיפושים רק עתה, כמו כן כי המשיב לא הסביר העדר התייצבותו במשטרה חרף ידיעתו שמחפשים אותו. 

בא כוח המשיב, חלק על קיומן של ראיות לכאורה כנגד מרשו, וביקש לאבחן בין עניינו לעניינם של האחרים. כך נטען על ידו, כי ישנו שוני בין טיב הראיות הקושרות המשיב למעשים אל בין הראיות הקושרות את האחרים למעשים. כך גם, בהתאם לגרסתו של המתלונן, נוכחותו של המשיב הייתה נוכחות פסיבית לחלוטין. מעבר לכך, נטען שלא נמצאו ראיות לכך שהמשיב קשר קשר עם האחרים לצורך תקיפה המתלונן, והוא אך היה נוכח בזירה בעת תקיפת המתלונן.  גם הודגש כי לא היה קשר בין מעשי המשיב לסחיטה של המתלונן ואין ראיה פוזיטיבית שיש בה להוכיח את מעורבותו של המשיב במערכת הסחיטה שהופעלה כנגד המתלונן, זאת להבדיל משאר המעורבים. בנוסף, יש לתת הדעת להודעת האליבי של המשיב, לפיה הוא נכח אותו ערב בחתונה באור עקיבא, עת שלאחר מכן הוא חזר לביתו. כמו כן, נטען כי המשיב לא היה בבריחה מרשויות התביעה, אלא שהיה בתקופת גמילה מסמים, בבית משפחתו בבאר שבע.

דיון והכרעה

ראיות לכאורה

לאחר שעיינתי בחומר הראיות שהונח בפני, הגעתי לידי מסקנה כי קיימות ראיות לכאורה לייחוס המעשים למשיב.

המתלונן תיאר לאורך הודעותיו, בפירוט את אירוע התקיפה, וניסיון חטיפתו. כך הוא מסר: "בחתונה הכל פיקס עד שיצאתי לאוטו בסביבת השעה 0200 להביא קופסת סיגריות... פתחתי את דלת נהג נכנסתי להוציא קופסת סיגריות ואז הפתיעו אותי בבוקסים לפנים... הייתי בהלם לא הבנתי מה קורה לי הצלחתי לצאת מהרכב ואז אני מזהה את שימי אלון וצחי. הבנתי שזה קשור לשימי פחימה כי אין לי איתם שום עניין מריבה או כל דבר אחר. שימי ביטון מחזיק אותי מאחורה מנסה לקחת לי את הפלאפון ולהכניס אותי לדלת האחורית של ההונדה. אני מתנגד ובזמן הזה אני מקבל מכות מאלון תמם וצחי ג'נאח"[הודעת המתלונן מיום 6.9 מסומן 2ב' ש' 69- 74].

המתלונן חזר על עמדתו לפיה המשיב השתתף בתקיפתו, גם במסגרת העימות שנערך, עת שהמתלונן מסר בצורה ברורה ועקבית כי המשיב השתתף בצורה אקטיבית בתקיפתו, כי הימצאותו של המשיב במקום לא התאפיינה בפסיביות.  כך המתלונן מסר " לא לא הסתכל הם ירדו כולם מהאוטו וכולם התנפלו עלי וניסו להכניס אותי לאוטו והוא היה נוכח שהוא ראה שלקחו את ההונדה הוא היה שם בוודאות" [עימות מיום 6.12.11 ע' 6 ש' 32- 34] בהמשך המתלונן מסר " קיבלתי מכות הוא ניסה לתפוס אותו וגם נתקפתי ממנו, ממנו נתקפתי" [שם, ע' 7 ש' 1- 2].

טענת האליבי של המשיב, לפיה הוא הלך לביתו ועישן נרגילה, אינה יכולה לעמוד בשלב זה של ההליך אל מול דבריו הברורים של המתלונן לפיהן הוא הותקף על ידי המשיב ואחרים. על כך יש להוסיף כי בהתאם לאיכוני טלפון המשיב מוקם בזירת האירוע. עוד אציין, כי טענתו של המשיב לפיה הוא ככל הנראה שכח מכשיר הטלפון במקום [ראו לדוגמא הודעה מסומן 4ב], אינה יכולה להתקבל בשלב זה של ההליך.

בשלב המעצר עד תום ההליכים, אין בית המשפט נדרש לשאלות של מהימנות עדים או למשקל העדויות אלא אם מדובר ב"פרכות" מהותיות וגלויות לעין המצביעות על כרסום ממשי בקיומן של ראיות לכאורה. וכן נאמר כי בשלב הלכאורי, אין די בהצבעה על סתירות בדברי העדים, אלא יש להראות כי הסתירות גלויות על פניהן, וכי הן מקעקעות את הגרסה באופן שלא יאפשר ליתן בה כל אמון ויציגה כמשוללת יסוד. כך נאמר:

"על מנת לכרסם כרסום של ממש בפוטנציאל הראייתי הגלום בראיות בשלב הלכאורי, אין די בהצבעה על סתירות בדברי העדים, אלא יש להראות כי הסתירות גלויות על פניהן, וכי הן מקעקעות את הגרסה באופן שלא יאפשר ליתן בה כל אמון ויציגה כמשוללת יסוד (ראו: בש"פ 385/11 ציון נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 20.1.11) (להלן: עניין ציון); בש"פ 9376/09 פלוני נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 1.12.09))." [בש"פ 352/11 ארז איאסי ברי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 25.1.11). פסקה 9 להחלטה].

כמפורט בהחלטתי הקודמת במ"ת 1634-10-11, וכפי שהאחרים הודו במסגרת ת"פ 1594-10-11, הרקע למעשה החטיפה, הינה מסכת סחיטה באיומים ובכוח מצידו של שמעון פחימה. מעיון בכתב האישום, עבירות של סחיטה אינן מיוחסות למשיב, אלא שמיוחסת לו העבירה של שוד בנסיבות מחמירות, עבירה של ניסיון חטיפה ועבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, כך גם קשר לעבירות אלו. הוכחת עבירות אלו, נעוצה בגרסה המפורטת שמסר המתלונן, לפיה הוא הותקף על ידי המשיב ואחרים. כפי שפירטתי בהחלטת המעצר הקודמת, גרסת המתלונן הינה גרסה עקבית ומכילה בסיס מוצק, שאינו ניתן לפקפוק בשלב זה של ההליך. מעבר לכך, אפנה לידוע לצדדים, לפיו המכונית נתפסה עת הייתה בחזקתו של פחימה, זאת לאחר שבהתאם לטענת המתלונן מכוניתו נשדדה ממנו על ידי המשיב, ביטון וצחי.

עילת מעצר וחלופת מעצר

ככלל כל מעשי שוד, בהם אדם משחרר לעצמו הרסן לתקוף אחר וליטול דבר שאינו שייך לו מצביע על אופי עברייני ועל מידת מסוכנות, בייחוד עת שהדבר נעשה בצוותא, לאחר תכנון מקדים, וכן התלוו למעשים, אלימות והשמעת איומים. מכאן כי מעשה המשיב מלמדים על מסוכנתו, זאת בהתחשב באלימות שהופעלה על ידו וחומרת העבירות שבוצעו על ידו. כך גם אבהיר כי בשלב זה, אין לנתק את מעשה השוד והתקיפה ממעשי הסחיטה שהופעלו על המתלונן ולעניין המסוכנות יש לראות בהם כמעשה אחד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ