החלטה בתיק מ"ת 16089-12-11 - פסקדין

הרקע וההליך

1.                לפניי בקשה למעצר עד תום ההליכים כנגד משיבים 1-3 במ"ת 16087-12-11.

2.     על פי כתב האישום במהלך חודש מאי 2010 קשרו משיבים 1-3 קשר לביצוע פשע ופציעה בנסיבות מחמירות. את העבירות ביצעו המשיבים כלפי עורך דין, במסגרת תפקידו. בנוסף, למשיבים 2+3 מיוחסת עבירת שהייה בלתי חוקית. בתחילת חודש מאי 2010, החל עו"ד נעים חורי, (להלן : המתלונן) לייצג בעלי קרקע בבית חנינא בירושלים (להלן : הקרקע), בתביעה אזרחית שהוגשה כנגד מס' נתבעים בביהמ"ש המחוזי בירושלים (להלן : התביעה האזרחית). אחד מהנתבעים, המשיב 1, השתלט ביחד עם יתר הנתבעים על הקרקע. בחודש מאי 2010, עובר ליום 23.5.10, גמלה בליבו של המשיב 1 ההחלטה לפגוע במתלונן. על רקע התביעה האזרחית שהוגשה כנגדו. לשם קידום החלטתו, קשר המשיב 1 עם המשיבים 2,3, תושבי שטחים שאינם רשומים במרשם האוכלוסין, קשר לפגוע במתלונן (להלן : הקשר). במסגרת הקשר ולשם קידומו, ביקש המשיב 1 מהמשיבים 2,3 שישיגו לו גבר שיכול לסייע לו לפגוע במתלונן, משום שהמתלונן הקשה עליו במסגרת התביעה האזרחית. המשיב 2 פנה לזהראן דענא (להלן : זהראן), תושב חברון שאינו אזרח ישראל, עימו היתה לו היכרות מוקדמת, סיפר לו כי הוא זקוק לשירותיו כדי לפגוע במתלונן. וכדי להסדיר את כניסתו של זהראן לשטחי ישראל, ביקש המשיב 2 מהמשיב 3 לארגן לזהראן הסעה ממחסום עזרייה אל שטח ישראל.

3.     ביום 23.5.10, ובעקבות תיאומו של המשיב 3, הגיע נהג שזהותו אינה ידועה למאשימה (להלן : הנהג) למחסום עזרייה, אסף את זהראן, הביאו לבית המשיב 3 בשער המוגרבים בירושלים (להלן : הבית), שם המתינו לו המשיבים 2,3. כשהגיע זהראן לבית, אמר לו המשיב 2 כי המשיב 1 מבקש שיתקוף את המתלונן אשר "מפריע להם בדיון הקשור לאדמה", וזאת תמורת סכום כסף. המשיבים 2,3 מסרו לזהראן כי למחרת קבוע למשיב 1 דיון מול המתלונן וכי הם לא מעוניינים שהמתלונן יגיע לדיון. עוד מסרו לו כי התקיפה תתבצע במשרד המתלונן ברחוב עלי איבן אבו טאלב בירושלים (להלן : המשרד) ביום שלמחרת. עבור שירותיו אלה, אמור היה זהראן לקבל 2,000 ש"ח מקדמה, ו-5,000 ש"ח לאחר ביצוע המעשה. מאחר והמשרד היה ממוקם בקרבתו של בית המשפט המחוזי בירושלים, חשש המשיב 3 כי מצלמות האבטחה של בית המשפט יתעדו את מעשיהם. לפיכך, משיב 2 ביקר ביום 23.5.10, באיזור המשרד ובדק האם האיזור מכוסה במצלמות אבטחה של בית המשפט.

4.     בערבו של יום 23.5.10, הגיע המשיב 1 לבית, כשזהראן שהה במקום, שוחח עם המשיבים 2,3 באשר להמשך קידום הקשר ויצא לאחר כמחצית השעה. זהראן נותר ללון בבית יחד עם משיבים 2,3. בבוקר יום 24.5.10, הגיע הנהג לבית כדי לאסוף אותו ואת המשיבים 2,3 (להלן : הארבעה), המשיב 3 צייד את זהראן בסכין (להלן : הסכין), והארבעה נסעו יחדיו למשרד המתלונן ועצרו בחניון הסמוך למשרד. המשיבים 2,3 הסבירו לזהראן היכן מצוי המשרד ואף אמרו לו כי עליו לדפוק בדלת, לשאול האם מדובר במתלונן, לדקור אותו ולמסור לו - "זה בשבילך בשביל המשפט של היום". עוד מסרו לו כי הם עוזבים את המקום וכי הנהג ימתין לו למטה. כששאל זהראן את משיב 2 בנוגע לתשלום, מסר לו המשיב 2 כי הוא יגיע אליו לעזרייה למסור לו את 2,000 השקלים.

 5.    ביום ה-24.5.10 יצא זהראן מהרכב, עלה למשרד, דפק בדלת המשרד, וכשפתח לו המתלונן את הדלת, ביקש להיכנס כדי לקבל ממנו יעוץ משפטי. המתלונן ביקש מזהראן לסיים לעשן את הסיגריה שבידו, ניגש למטבחון שבמשרדו, הביא עמו מאפרה ומסר אותה לזהראן. באותו הרגע, שלף זהראן את הסכין וחתך את המתלונן בידו השמאלית מהכתף מטה ובאמת יד שמאל, ותוך כדי מעשיו, אמר זהראן למתלונן - "זה בשבילך בשביל המשפט של היום". לאחר מעשיו, נמלט זהראן מהמקום, נכנס לרכב והנהג הסיעו לעזרייה. בשלב זה העביר משיב 1 5,000 ש"ח למשיב 2 כתשלום עבור ביצוע הדקירה. משיבים 2,3 נטלו מתוך סכום זה 2,400 ש"ח לכיסם, העבירו 600 ש"ח לנהג תמורת שירותיו, וסכום של 2,000 ש"ח מסרו לזהראן. כששאל זהראן מה עם היתרה, השיב לו המשיב 2 כי הוא יקבל אותה כשתסתיים התביעה האזרחית.

6.      המשיבים 1,3 אינם חולקים על קיומןם של ראיות לכאורה ועילת מעצר אם כי טוענים לחולשתן, ועיקר המחלוקת בעניינם נסובה על חלופת המעצר. אתייחס בהמשך גם לראיות שעומדות נגדם.

המשיב 2 חולק על קיומן של ראיות לכאורה הקושרות אותו לאישום קשירת הקשר ומודה בקיומן רק בכל הנוגע לשהיה בלתי חוקית.

טענות המשיב 2 לעניין הראיות לכאורה בדבר קשירת  קשר לשהיה בלתי חוקית

7.      לעניין האישום בקשירת קשר טוען המשיב 2 כי אין ראיות לכך וכי המקור לכך הוא גרסתו השקרית של זהראן. לזהראן קיים מניע ברור לרצות את התביעה ולהפליל בכל דרך אחרים היות שנחתם עמו הסכם עד מדינה המקל עמו באופן משמעותי למרות שחלקו בפרשיה הינו הגדול ביותר. שכן זהראן שימש כזרוע המבצעת וקיימות כנגדו ראיות פורנזיות חד משמעיות הקושרות אותו למעשה. אשר על כן טוען המשיב 2 כי יש לתת משקל אפסי לגרסת זהראן. כמו-כן גרסתו של זהראן הועלתה מספר חודשים לאחר קרות הארוע ועל כן מדובר בעדות כבושה שמשקלה הראייתי אינו גבוה.

8.      משיב 2 טוען כי זהראן עשה יד אחת עם משיבים 1,3 ושלושתם החליטו להפלילו. לדבריו אחיו של זהראן, איאד, בא בדברים עם משיבים 1,3 וקבל על כך שאחיו עצור בגללם בעוד שהם אינם מטים שכם לסייע בכלכלת משפחתו שמטה לחמה נשבר עם מעצרו של ראש המשפחה. לפיכך הגו הם תכנית לפיה זהראן יפליל את המשיב 2 בתמורה להסכם עד מדינה שיאפשר שחרורו תוך שנה וחצי. ואילו משיבים 1 ו-3 ישתפו פעולה ויתמכו בגרסתו. מהלך זה כמובן בוצע על גבו של המשיב 2. תימוכין לטענה זו מוצא המשיב 2, בכך שאיאד, אחיו של זהראן, משוחח עם כל אחד מהמשיבים ונמנע מלשוחח עמו. והמשיב 2 סבור שנבחר לשמש שעיר לעזאזל היות ובעבר היה מסוכסך עם זהראן שאף פיטרו, ולאחר מכן התגלע ביניהם ויכוח על גובה הפיצויים.

9.      מעבר לגרסת זהראן אין כנגד המשיב 2 כל ראיה פורנזית הקושרת אותו למעשים הנזכרים בכתב האישום, ולא נמצאו טביעות אצבעות ו/או כתמי דם הקושרות את משיב 2 לארוע.

10.    משיב 2 טוען ללהיטות-יתר מצד החוקרים בתיק זה להפללת חשודים ובכלל זה המשיבים דנן. לטענתו, המאשימה נקטה בפעולות חקירה שאינן לגיטימיות, וחלק מהראיות פוברקו לשם גביית הודאה. כך לדוגמא טוען משיב 2 כי חוקרי המאשימה הטיחו בחשוד, טארק חטיב, שלימים התברר כי נחשד בטעות, טענות שאינן מדוייקות: צויין בפניו כי לדעת המתלונן הוא דומה לדוקר. זאת בעוד שהמתלונן שלל בשלב מסויים נתון זה. כמו כן טוען  ב"כ המשיב 2, כי נאמר לחשוד שנמצא שעון עם דם בעוד שהמאשימה לא ציינה דבר זה בכתובים ולא נתקבלו האישורים המתאימים לפעולת חקירה כו. דוגמא נוספת לתחבולה בחקירה, ארעה כאשר החוקרים הטיחו בטארק חטיב שהוא נצפה במצלמות האבטחה. בעוד שבפועל מדובר בטארק אשר זומן בטעות לחקירה ועל כן לא שייך שיזוהה באמצעים אלו. יצויין כי ב"כ המאשימה טוענת מנגד כי אף אחד לא הציג לנחקרים שעון עם דם ולא נאמר להם מה תאמר אם אגיד לך שיש שעון עם דם.

11.    כללו של דבר לטענת משיב 2 אין ראיות לכאורה לאישום בדבר קשירת קשר וממילא לא קיימת עילת מעצר. באשר לאישום הכרוך בשהיה בלתי חוקית, סבור משיב 2 כי קיימות ראיות לכאורה ואף קיימת עילת מעצר, מה גם שלחובתו נזקף מאסר על תנאי בר הפעלה. עם זאת,  יש לקחת בחשבון כי הוא מיוזמתו התייצב לתחנת חברון לצורך הליך זה ועל כן ניתן לצפות כי גם בעתיד יעמוד בתנאי חלופת המעצר. משיב 2 מציע מעצר בית מלא בישראל תוך  הפקדת ערבויות כספיות מתאימות.

         טענות משיבים 1 ו-3

12.    המשיב 1 מסכים לקיומן של ראיות לכאורה נגדו. אולם אינו מודה במיוחס לו. לדבריו מהראיות עולה כי חלקו הסתכם בהובלת הכסף לבית המשיב 2. והוא כופר בכך שנטל חלק בסיורים לזירת הדקירה יחד עם המבצע העיקרי. כמו-כן מחומר הראיות עולה כי זהראן, המבצע העיקרי, לא הזכיר את שמו של המשיב 1, והמשיב 1, הינו תושב ישראל ולא שוהה בלתי חוקי, בשונה ממשיבים 2 ו-3, ולכן פחות סביר כי ינצל את החלופה על מנת להימלט מאימת הדין. יתר על כן, המשיב 1 נעצר בפברואר 2010 למספר ימים בשל אותה פרשיה אולם לא ניצל את שחרורו על מנת להימלט. המשיב 1  מציע כחלופה- מעצר בית מלא בביתו בבית חנינה תחת פיקוח אשתו ואחיה נביל תושב ירושלים, 24 שעות וכן מציע שני ערבים נוספים תושבי ירושלים שיבטיחו התייצבותו והבטחת תנאי השחרור לחילופין מבקש משיב 3 מבית המשפט כי יורה על קבלת תסקיר משירות המבחן .

13.    המשיב 3 מסכים לקיומן של ראיות לכאורה כנגדו , אם כי הוא אינו מודה במיוחס לו.

לטענתו, לא נטל חלק במעשה אלימות אלא חלקו הסתכם, על פי חומר הראיות,  בכך ששיכן בביתו מקצת המעורבים בפרשיה, ונסע ברכב יחד עם מתלונן 2 ועם זהראן.   לאור העובדה שהוסכם שעל המבצע העיקרי יוטל עונש של 18 חודשי מאסר בפועל, הרי שיש לצפות כי על שותפים זניחים יותר, כמוהו, יוטל עונש קטן בהרבה אם יורשע. כמו-כן מדובר בהליכים שעתידים להימשך זמן רב לאור עמדת המשיב 2 ועל כן אין טעם שיחל לשבת בכלא זמן ממושך על חשבון עונש שספק רב באם יוטל עליו. המשיב 3 כבר איננו גר במקום בו שיכן את זהראן, אלא גר בכניסה לסילואן בסמוך לכותל שהוא מקום נגיש וקל לפיקוח. המשיב 3 מציע את בית אשתו וילדיו הגרים בסילואן כחלופת מעצר, וכן מציע להפקיד ערבות  או להמציא ערבים ככל אשר יושת עליו.

ראיות לכאורה