החלטה בתיק מ"ת 140-12

(בעניינו של המשיב 1)

1. בחינת חלופת מעצר ביתית ביחס למשיב 1 (להלן: " המשיב").
2. כנגד המשיב ושני אחרים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 449(א)(1) העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: " החוק"), נשיאת נשק, עבירה לפי סעיף 144(ב) לחוק וחבלה בכוונה מחמירה עבירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק.
3. מעובדות כתבי האישום עולה כי בין המשיבים לבין האחים סאמי ורמי משייב (להלן: " המתלוננים") ניטש סכסוך כספי (להלן: " הסכסוך"). ביום 17.6.12 קשרו המשיבים קשר לפגוע במתלוננים (להלן: " הקשר").
4. מתוך מטרה לקדם את הקשר שוחח המשיב עם אחד מן המתלוננים ונקבע כי משיב 2 ייפגש עם המתלוננים, לצורך פתרון הסכסוך, בגינה הציבורית הגובלת בביתו של משיב 3 (להלן: " המפגש").
5. במהלך ההתארגנות למפגש, בבית משיב 3, הצטייד המשיב בכובע גרב ובשלושה כדורים התואמים לאקדח אשר הביא עמו מבעוד מועד. לאחר מכן, התמקמו המשיב ומשיב 2 בגינה הציבורית כך שהמשיב התיישב חמוש וחבוש בכובע הגרב על ספסל בגינה בעוד משיב 2 התיישב בספסל סמוך.
6. משהופיעו המתלוננים למפגש הבחין המשיב כי אחד המתלוננים נושא סכין וירה לעבר המתלוננים תשעה כדורים אשר שניים מתוכם פגעו באחד המתלוננים ופצעו אותו.
7. במקביל להגשת כתב האישום עתרה המבקשת למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדם.
8. ביום 02.01.13 הסכים ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר והוריתי, חרף התנגדות ב"כ המשיבה, על קבלת תסקיר אשר יבחן חלופת מעצר ביחס למשיב.
9. בתסקיר שירות המבחן צוין כי המשיב מוכר לשירות המבחן מאחר והורשע בעבר בעבירות אלימות ורכוש. ממידע שהתקבל משירות המבחן לנוער נמסר כי בעבר שהה המשיב בתנאי מעצר בית למשך שנה ועמד בתנאים אשר הושתו עליו.
10.  שירות המבחן התרשם כי המשיב נחשף, מעצם עבודתו במועדון שבבעלותו של משיב 2, לנורמות ולקודים עבריינים אך אינו חש בבעייתיות שבנורמות אלו ואינו מעוניין בשינויין. בהערכת הסיכון להישנות עבירות אלימות נאמר כי ישנו סיכון גבוה להתנהלות אלימה שתוצאותיה, באם תתרחש, עלולות להיות גבוהות אף הן.
11. חרף ההתרשמות הנזכרת לעיל בחן שירות המבחן את אפשרות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בפיקוחם של הוריו, דודו וסבתו.
12. שירות המבחן העריך כי אין ביכולתם של ההורים לשמש כמפקחים נוכח הקושי שלהם בהצבת גבולות וסברתו כי הם אינם ערניים למצבי הסיכון האפשריים. לעומת זאת, באשר לסבתו ודודו של המשיב התרשם שירות המבחן כי הם מהווים חלופה ראויה ועל כן בא בהמלצה לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בבית סבתו, בפיקוחה ובפיקוח דודו. לציין כי שירות המבחן סייג את ההמלצה ועמד על הסכנה הנשקפת למפקחים ולמשיב בעקבות הסכסוך העברייני אשר טרם בא על פתרונו.
13. בניגוד להמלצת שירות המבחן, עמדה ב"כ המבקשת על בקשתה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו. בטיעוניה הדגישה את הערכות הסיכון בתחום האלימות מהן נובע חשש להתנהלות בעייתית בעתיד.
14. ב"כ המבקשת הפנתה לאמור בפסיקה באשר למבחן הדו-שלבי הבוחן בתחילה את העושה ולאחר מכן, באם ימצא שהוא ראוי לאמון, את המפקחים המוצעים. לדידה, המשיב דנן, לאור עברו והמיוחס לו בכתב האישום, אינו צולח את משוכת האמון וכפועל יוצא מכך, ומבלי להתייחס למפקחים המוצעים, לא ניתן להורות על שחרורו לחלופת מעצר.
15. באשר למפקחים הדגישה כי המפקחים אשר הומלצו, בשונה מהורי המשיב, יתקשו לאיין את מסוכנותו של המשיב לאור גילה המבוגר של סבתו ומחלתו הקשה של הדוד המקשה על תפקודו.
16. ב"כ המשיב ציין כי המשיב, בשונה מיתר המעורבים בתיק, שיתף פעולה בחקירתו ואף ביצעה הובלה והצבעה, נתון אשר אינו עולה בקנה אחד עם התרשמות שירות המבחן ביחס לקודים עבריינים.
17. לשיטת ב"כ המשיב, המשיב אמנם ירה במתלוננים אך עשה זאת כשלוחם של משיבים 2 ו-3 כך שהירי אמנם בוצע על ידי המשיב אך משיבים 2 ו-3 הם אלו אשר הפעילו אותו כ"בובה", כלשונו.
18.  בהמשך הפנה לאי-מעורבותו של המשיב בסכסוך אשר ניטש בין משיב 2 למתלוננים והדגיש כי עסקינן בסכסוך בין שתי משפחות פשע בעיר נתניה אליו "נשאב" המשיב בעל כורחו.