אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"י 36556-10-11

החלטה בתיק מ"י 36556-10-11

תאריך פרסום : 13/03/2013 | גרסת הדפסה
מ"י
בית משפט השלום ראשון לציון
36556-10-11
23/06/2012
בפני השופט:
אברהם הימן

- נגד -
התובע:
1. חנוך חזין
2. לילי חזין

הנתבע:
מדינת ישראל - משטרת ישראל - יאח''ה
החלטה

ביחידה הארצית לחקירות הונאה מתנהלת חקירה בעבירות של: גניבה, גניבה בידי מורשה, גניבה בידי מנהל, לקיחת שוחד, קבלת דבר במרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, בידוי ראיות והלבנת הון. החשודים העיקריים הם שלושה: רו''ח יצחק חדד -שהיה גזבר מפלגת קדימה, רו''ח מרדכי מימון שהיה קשור למפלגה במתן שירותים והמבקש - חנוך חזין - איש מערכות המידע של המפלגה.

על פי החשדות, שמטבע הדברים לא אפרט מקורם וחומר החקירה הקושר בין החשודים לבין החשדות, עולה כי השלושה: הן בצוותא או חלק מהם בצוותא, עברו העבירות הללו. מתוך חומר החקירה, וסיכום החקירה המסומן במסמך במ/2  מיום הדיון שהתקיים לפני - 20.6.12 , עולה החשד כי המבקש הפיק רווח כספי של מאות אלפי שקלים מביצוע העבירות.

בשלב הסמוי של החקירה, הוצאו צווים מסוימים, אשר נמצא כי ראוי לבצעם לשם החקירה, לרבות צווים "להקפאת חשבונות בנקים". ראוי כאן להעיר כי המונח "הקפאת חשבונות" הינו שימוש מילולי  המתייחס למונח  הקבוע בחוק: "תפיסת חפצים" על פי סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ''ט - 1969 להלן - "הפסד''פ (ראו לעניין זה פסק הדין בעניין בש''פ 5015/99 התאחדות משפטנים בלתי תלויים נגד מדינת ישראל, פד''י נ''ה (1) בעמ' 657).

צו תפיסת חשבונותיו של המבקש - "צו ההקפאה" - ניתן ביום 25.10.11. המבקש נעצר לשם חקירה ביום 25.10.11  ושוחרר ביום 27.10.11.

כאן המקום לציין כי תפיסת החשבונות או "הקפאתם" נעשתה על פי הסמכויות הרלבנטיות לעניין, בפסד''פ, ובקשת המשטרה להמשיך ב"הקפאה" נסמכת, בין היתר, על תכלית החילוט על פי החוק לאיסור הלבנת הון.

לפני למעשה שתי בקשות שמהותן אחת. המשטרה ביקשה להאריך תוקף הקפאת החשבונות למשך 180 ימים נוספים, והמבקש ואשתו השותפה  לחשבון אחד מבין החשבונות שהוקפאו לפי שהחשבון רשום גם על שמה, ביקשו לבטל הקפאת החשבונות.

לשם מיקוד  הדיון אציין כי מדובר בארבעה חשבונות:

חשבון בבנק הפועלים שמספרו 498035;

חשבון בבנק הפועלים שמספרו 65465;

תיק השקעות ב"פסגות";

תיק השקעות ב"דש בית השקעות".

טענת המבקשים מבוססת על שני אדנים: האחד כי הקפאת החשבונות הללו מביאה לפגיעה קשה בכלכלת משפחתו של המבקש משום כך, אינה מידתית ופוגעת בזכויות היסוד של המבקשים ושנייה כי למבקשת זכות בכספים הללו מתוקף היותה שותפה בחשבון הבנק האחד ומתוקף חזקת שיתוף הנכסים בין בני זוג בחשבונות האחרים.

כמו כן, טענו המבקשים כי אין קשר או שהמשטרה לא מבססת קשר בין הכספים בחשבונות הללו לבין כספים שהופקו מעבירות.

המשטרה מתנגדת לביטול הקפאת הנכסים. בתגובה מפורטת לבקשת המבקשים, מבססת המשטרה עמדתה על ההיקף הגדול של הכספים אותם קיבל והפיק המבקש כתוצאה מהעבירות שביצע לכאורה, כפי העולה מחומר החקירה.

לפיכך, לטענת המשטרה,  תכלית התפיסה היא לשם בחינת חילוט הכספים בסופו של ההליך,  על פי הסמכות הקנויה בחוק לאיסור הלבנת הון. באשר לטענה כי למבקשת זכות עצמאית בכספים, לרבות ובמיוחד בחשבון הבנק בו היא שותפה, טענה המשטרה כי כפי הקבוע בחוק וכפי שפורש בפסיקה, אין נפקא מינה שהכספים הם דווקא הכספים שהפיק המבקש מהעבירות שביצע לכאורה, שהרי ניתן לחלט רכוש של האדם אשר ביצע העבירות, על פי חוק איסור הלבנת הון, גם אם אין מקור הכספים בעבירה. תכלית החילוט היא איזון בין הכספים ורכוש שהפיק אדם כתוצאה מביצוע עבירה, וחילוט רכוש באותו שווי או בדומה לו.

לאחר ששקלתי העובדות הרלבנטיות לעניין לרבות ובמיוחד לנוכח חומר החקירה בתיק זה, וראוי לעיין במסמך במ/2 המסכם עניין זה, ובשים לב להיקף הכספים שהפיק, לכאורה, המבקש כתוצאה מהעבירות שלכאורה ביצע, אני סבור שאין  להיעתר לבקשת המבקשים ולבטל הקפאת החשבונות.

וראוי להדגיש בהדגשה רבתי, לא נעלם מעיני ולו כשמץ שמדובר בחשדות גרידא, וכי יש ובסופו של הליך יתברר כי מעבר לחשדות אין ולא כלום. אלא שההליך שבו אני עוסקים, מטיבו וטבעו קשור בטבורו לחשדות לביצוע עבירה. יחד עם זאת, מהות החשדות במקרה זה, הן ברף גבוה של הסתברות לתשתית ראייתית ראויה.

אכן, המבקשת שותפה בחשבון הבנק וכי כפי שנטען משכורתה כשכירה בחברה מועברת לחשבון זה. יחד עם זאת, משבחר החשוד לערב חשבון בנק משותף עם אשתו עם חשבונו ובתוך כך, לפעילות כספית באותו חשבון ממילא גרם לעירוב הכספים באופן שאין להפריד בין כספי המבקשת לכספי המבקש. ראוי בעניין זה לעיין בב''ש  2797/03 מדינת ישראל נגד תענך ואח' מחוזי חיפה, בהחלטה זו נדחתה הטענה כי תפיסת הכספים יכולה שתהיה אך ורק כאלה שניתן ל"צבוע" אותם ככאלו שמקורם בביצוע העבירות.  וכך נאמר בהחלטה זו:

"ואנו נוסיף ונאמר כי לעניין זה אין נפקא מינה אם השודד הספיק להפקיד את שלל השוד בבנק ולאחר מכן לערבו עם כספים נוספים אותם משך והפקיד במהלך הזמן עד לתפיסת החשבון. כסף הוא "חפץ" ממין מיוחד, חסר וטעם וריח בשל יכולתו להתערבב ולהיטמע ולהתמזג עם כספים אחרים עד שלא נדע כי בא אל קרבם ועד שאותו כסף מאבד את זהותו ואת צבעו."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ