החלטה בתיק מ"י 16063-12-11

1.         כנגד שני המשיבים הוגשה בקשה להארכת מעצר למשך 6 ימים. בבקשות צויין כי מדובר בהשלכת בקבוק זכוכית לעבר רכב במהלך נסיעה ושבירת השמשה, ביום 8.12.11 בשעות הלילה. העבירות שיוחסו למשיבים הינן סיכון אדם בנתיב תחבורה וחבלה במזיד ברכב.

2.         אין מחלוקת כי מדובר בארוע בו נסעו המשיבים ביחד עם שניים אחרים ברכב השייך למשיב מס' 2, ואשר ממנו - לטענת המבקשת - הושלך בקבוק זכוכית לעבר רכב אחר.

3.         נציג המבקשת נשאל בחקירה האם המשיב מס' 1 הוא אשר השליך את הבקבוק, וענה בשלילה לאור הידוע כעת. הוא השיב בחיוב כאשר נשאל האם ידוע למבקשת מיהו משליך הבקבוק. תשובות דומות ניתנו על ידי נציג המבקשת באשר למשיב מס' 2.

4.         האם, לנוכח כל אלה, קיים חשד סביר שהמשיבים 1 ו-2 עברו עבירות של סיכון אדם בנתיב תחבורה וחבלה במזיד ברכב?

            מבחן החשד הסביר כמבחן סף למעצרו של אדם בטרם הוגש כתב אישום בעניינו נקבע בפסיקה. ראו ב"ש 42/73, מ"י נ' פרץ בנימין בן מאיר, פדי כז(1)499; בש"פ 5610-06 מ"י נ' פדרמן (פורסם בנבו 25.7.06); בש"פ 6350/97 רוזנשטיין נ' מ"י (פורסם בנבו 29.10.97); בש"פ 10267/08 דבאח נ' מ"י (פורסם בנבו 4.12.08).

            בכל פסקי הדין הללו הודגש כי אין זה הכרחי כי חומר החקירה באשר לחשוד יוכל לשמש ראיה קבילה במשפט הפלילי לכשיתברר או ראיה בעלת משקל לכאורי, כי אם כל מידע שבידי המשטרה שיכול לעורר חשד סביר. אולם, על החשד הסביר לקשור את החשוד לעבירה המדוברת באופן סביר המצדיק את מתן האפשרות למשטרה לסיים את החקירה המתנהלת.

            דומה כי לאור תשובותיו של נציג המבקשת כמתואר לעיל, לא מתקיים בענייננו חשד סביר, על פי הפרמטרים שנקבעו בפסיקה. כאמור, הרף לקיום חשד סביר הינו נמוך, אולם עדיין חייב להיות קשר כלשהו בין החשוד לבין העבירה המיוחסת לו, על בסיס העובדות המצויינות בבקשה. במקרה הנוכחי, ובהסתמך על דברי נציג המבקשת, ולאחר שעיינתי בחומר החקירה ובתיק הסודי, סבורני כי לא קיים קצה חוט הקושר בין שני המשיבים לבין ביצוע העובדות המיוחסות להם בבקשה - קרי, זריקת בקבוק מהרכב אל עבר רכב אחר.

5.         לכאורה, יכולנו לבוא ולומר כי נוכחותם של המשיבים בזירת הארוע ביחד עם אחרים, הנחשדים בביצוע העבירה, יכול להוביל לשיבוש הליכי חקירה במידה וישוחררו המשיבים. למען הסדר הנאות, אומר כי הדיון בבקשה הנוכחית מתקיים בטרם הדיון בבקשה להארכת מעצר של אחרים שהיו ברכב, ואשר תידון מאוחר יותר היום.

            לאור סעיפי חוק המעצרים, אינני סבור כי ניתן לדון בשאלת עילת המעצר של חשוד במידה ולא חצינו את המשוכה הראשונה, לגבי אותו חשוד, בדבר קיום חשד סביר. לאור זאת, אף אם באופן עיוני ניתן לומר שהמשיבים כאן, במידה וישוחררו, ייעשו לשיבוש חקירתם של אחרים, הרי לא ניתן לשלול את חירותם על בסיס הבקשה הנוכחית, מאחר, וכאמור, לא קם חשד סביר נגדם.

            אולם, לגופו של עניין, סבורני כי צודקת ב"כ המשיב מס' 2, בטענתה כי עד כה שהו המשיבים במחיצת אותם אחרים, וכי לו רצו לשבש, יכלו לעשות זאת עד כה.

6.         אשר על כן, הנני דוחה את הבקשות ומורה על שחרורם לאלתר.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ג כסלו תשע"ב, 09/12/2011 במעמד הנוכחים.