החלטה בתיק מ"י 16046-12-11 - פסקדין

1.         בפני בקשה להארכת מעצר המשיב למשך 10 ימים. כמפורט בבקשה מיוחסות למשיב חשדות בביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, ייצור, ייבוא וייצוא נשק ללא רשות ונשיאת תחמושת ללא רשות. בפרק העובדתי מצויין כי ביום 4.12.11 מכר המשיב נשק לאחר.

2.         מבחן החשד הסביר כמבחן סף למעצרו של אדם בטרם הוגש כתב אישום בעניינו תואר בבש"פ 5610/06, מ"י נ' פדרמן (פורסם בנבו 25.7.06). כב' השופטת נאור הבהירה כי כל אשר חייב שופט להשתכנע באשר לטיב החומר המצוי בידי המשטרה הוא אם יש בחומר זה כדי לעורר חשד סביר נגד האדם אשר המשטרה חושדת בו כמעורב בעבירה. אין זה הכרחי שהחומר יוכל לשמש ראיה קבילה במשפט הפלילי, לכשיתברר או ראיה בעלת משקל לכאורי, כי אם כל מידע מצוי בידי המשטרה אשר בכוחו לעורר חשד סביר. בבש"פ 6350/97, רוזנשטיין נ' מ"י (פורסם בנבו 29.10.97) צויין כי קשה עד מאוד לשקול ראיות אלה בפלס ובמאזניים כדי לדעת אם עלו כדי חשד סביר, ובהכרעה יש הרבה מן האינטואיציה השיפוטית המושכלת, במיוחד כאשר מדובר בראיות שבאו לידיעת בית המשפט בלא שניתנה אפשרות לחשוד ולבא כוחו להגיב עליהן.

3.         בבש"פ 10267/08 דבאח נ' מ"י (פורסם בנבו 4.12.08) קבע כב' השופט דנצינגר כי תפקידן של הראיות המבססות חשד סביר לפי סעיף 13 לחוק המעצרים הוא לקשור את החשוד לעבירה המדוברת באופן סביר המצדיק מתן אפשרות למשטרה לסיים את החקירה המתנהלת. במקרה הנוכחי, לאחר שעיינתי בדוח הסודי ובחלק מתיק החקירה, בחומר המתייחס למשיב, עלו בי ספקות האם בחומר הקיים יש די כדי לבסס חשד סביר, ולו אפילו ברף הנמוך שמציבה הפסיקה באשר למהותו של חשד כזה. נציג המבקשת הבהיר כי ישנם בפרשה זו 4 חשודים נוספים, שחלקם עצור עד ליום 11.12.11 וחלקם עצור עד ליום 13.12.11, וכי המשיב הינו "חשוד מרכזי". מהחומר בו עיינתי לא בלטה לנגד עיני מרכזיותו של החשוד בפרשה הנוכחית, וכאמור - התלבטתי האם קיים קצה חוט משמעותי הקושר אותו בדרך זו או אחרת לעבירות המיוחסות לו. מאידך, בשום פנים ואופן אין לומר כי לא קיימת טביעת אצבעות (במובן המטאפורי) של החשוד בנסיבות האופפות את התנהגותם של ארבעת החשודים הנוספים. מהחומר עולה נוכחותו של המשיב, אם כי, כאמור, ספק בעיני אם נוכחות זו אמנם עולה כדי חשד סביר. קו התיחום בין חשד סביר לבין חשד שאינו כזה אינו קו מתמטי מדויק, וסבורני כי במקרה זה יש לאפשר למבקשת להעמיק בחקירתה על מנת לאשש אותו. דלות החומר המגבש חשד סביר אינה סוף פסוק, והמשך החקירה עשוי לבססו. אין באפשרותי לקבוע באופן קטגורי כי אין בפני חשד שכזה. חשד בוודאי יש, אולם סביב מידת סבירותו קיים סימן שאלה. לפיכך, מסקנתי היא כי יש לאפשר למבקשת לאשש קיומו של חשד זה, ולפיכך - אעבור לבחינת קיומה או אי קיומה של עילת מעצר.

            עילת מעצר - במקרה הנוכחי, לאחר שעיינתי בפעולות החקירה המבוקשות, סבורני כי החשש לשיבוש הליכי חקירה הינו מוחשי. לא השתכנעתי כי עילת המסוכנות מתקיימת, אולם איני נדרש לקבוע מסמרות בעניין זה, לנוכח קיומה של עילת מעצר בדמות חשש לשיבוש.

4.         בנסיבות הקיימות, אינני סבור כי קיימת חלופת מעצר שיהא בכוחה לאיין את עילת המעצר.

5.         אשר על כן, הנני מורה  על הארכת מעצרו של המשיב עד ליום 11.12.11 בשעה 10:00.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ג כסלו תשע"ב, 09/12/2011 במעמד הנוכחים.