אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ח 9462/10

החלטה בתיק מ"ח 9462/10

תאריך פרסום : 28/08/2011 | גרסת הדפסה
מ"ח
בית המשפט העליון
9462-10
28/08/2011
בפני השופט:
ע' ארבל

- נגד -
התובע:
יוסי וינר
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד ח' ארצי
החלטה

           בקשה שלישית לעריכת משפט חוזר לפי סעיף 31 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ''ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט). המבקש הורשע בעבירה לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה) עקב הפרת צו הריסה שהוצא לגג שנבנה באופן לא חוקי בחצר שבבעלות המבקש. 

השתלשלות ההליכים

1.        מסכת האירועים הקשורה בבניה הבלתי חוקית של הגג החלה עוד בשנת 1991, עת הוציאה המשיבה צו הריסה מנהלי לגג שנבנה בניגוד להיתר הבניה בחצר של נכס בו החזיק המבקש (להלן: צו ההריסה הראשון). בקשה של המבקש לביטול צו ההריסה הראשון, ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי באר שבע על ידו ובקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לבית משפט זה נדחו כולם, ובעקבות זאת חתם המבקש על תצהיר, שאושר בחתימתו של בא-כוח המשיבה דאז, בו הצהיר המבקש שפירק את הגג שנבנה ללא היתר, והתחייב שלא לבנות אותו בשנית אלא אם יהיה בידיו היתר כדין (להלן: התצהיר). 

2.        ביום 25.12.96 הוגש כתב אישום נגד המבקש לבית משפט השלום בבאר שבע בת"פ 6015/96 בגין בניית גג נוסף באותה החצר, וזאת בניגוד להתחייבות המבקש בתצהירו. לאחר דין ודברים הגיעו המבקש והמשיבה להסדר טיעון, לפיו הודה המבקש כי הוא בנה את הגג ללא היתר, והוסכם על הוצאת צו הריסה לגג, מבלי שהמבקש יורשע בעבירת בניה ללא היתר, בהתאם לאפשרות הקבועה בסעיף 212 לחוק התכנון והבניה. בית משפט השלום בבאר שבע (כבוד השופט מ' מיכליס) קיבל את הסדר הטיעון, והוציא בהתאם לו צו הריסה לגג מבלי להרשיע את המבקש. ביצועו של הצו נדחה ב-24 חודשים, אשר במהלכם, על פי הסדר הטיעון, התאפשר למבקש להגיש בקשה למשיבה לקבלת היתר בניה לגג.

3.        בקשה שהגיש המבקש לבית משפט השלום, בסמוך לאחר מתן ההחלטה המתוארת, לחזרה מהסדר הטיעון בטענה כי המשיבה הונתה אותו - נדחתה. המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופטים א' לרון, י' בנאי, ונ' הנדל), אשר נתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, לפיה הוחזר התיק לבית משפט השלום בבאר שבע בכדי שישקול בשנית את מתן צו ההריסה לגג במסגרת הסדר הטיעון.

4.        בית משפט השלום בבאר שבע (כבוד השופט מ' מיכליס) שב ובחן את שאלת מתן או אי מתן צו הריסה וקבע כי יש להותיר את צו ההריסה שהוצא לגג על כנו (להלן: ההחלטה הנתקפת). את ההחלטה נימק בית המשפט בשני נימוקים עיקריים: ראשית, לא נמצאה הצדקה לאפשר למבקש לסטות מן ההסכמה שנתן בהסדר הטיעון להוצאת צו הריסה לגג. שנית, נקבע כי אין ספק שהגג הבנוי בחצר הוקם על ידי המבקש ללא היתר בניה, ומשכך הוכרע כי יש להורות על הריסתו. החלטה זו היא שעומדת במוקד הבקשה שלפני.

5.        המבקש פתח בהליכים משפטיים שונים לביטול החלטה זו. הליכים אלה, ובכללם ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, בקשה לביטול פסק דין שהוגשה לבית המשפט המחוזי, וערעור על ההחלטה בבקשה לביטול פסק דין שהוגש לבית משפט זה - נדחו כולם.

6.        בסמוך להגשת הבקשה לביטול פסק הדין הגיש המבקש בקשה לעריכת משפט חוזר (להלן: הבקשה הראשונה לעריכת משפט חוזר). בנימוקי בקשה זו עמד המבקש על גרסתו לפיה הסכמתו להסדר הטיעון ולהוצאת צו הריסה במסגרתו ניתנה רק משום שבאי כוח המשיבה הבטיחו ליתן לגג היתר בניה. כבוד הנשיא א' ברק דחה את הבקשה בקובעו כי לא מתקיימת בה עילה לעריכת משפט חוזר (מ"ח 6734/01 וינר נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 6.11.01)).

7.        בשנת 2001, ולאחר שגילתה המשיבה שהמבקש לא הרס את הגג בהתאם לצו ההריסה שהוצא, הוגש נגד המבקש כתב אישום בגין עבירה של אי קיום צו לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה. בית משפט השלום בבאר שבע (כבוד השופט י' שפסר) דחה את טענת המבקש כי הוא פירק את הגג שנבנה ללא היתר, וכן את טענתו כי הגג שעדיין ניצב בחצר הוא למעשה גג ישן בעל היתר בניה. משכך, הרשיע בית המשפט את המבקש בעבירה לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה, וגזר עליו קנס כספי בסך 5,000 ש"ח; מאסר על תנאי למשך 4 חודשים שלא יעבור בתוך 3 שנים את העבירה בה הורשע; והתחייבות על סך 20,000 ש"ח להימנע מהעבירה בה הורשע. ערעור ובקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על פסק דין זה - נדחו שניהם.

8.        שעה שבקשת המבקש למתן רשות ערעור הייתה תלויה ועומדת, הגיש המבקש בקשה שנייה לעריכת משפט חוזר (להלן: הבקשה השנייה לעריכת משפט חוזר). בבקשה זו שב המבקש והאשים את המשיבה בקנוניה ובמרמה אשר הביאו את כל הערכאות והמותבים שדנו בעניינו לקבל החלטות שגויות בקשר להוצאת צו ההריסה. על פי הנטען, עורך הדין המעורב בעניין ייצג את שכניו של המבקש לנכס, ובאותה העת השתתף בישיבות המשיבה ונטל חלק בפעילויות ציבוריות בעיריית באר שבע. כן טען המבקש כי הגג שעומד על תילו נבנה כדין ובהיתר ואילו הגג נשוא צו ההריסה הוא גג אותו המבקש הרס כנדרש. המבקש ביקש להבהיר בבקשתו השנייה לעריכת משפט חוזר כי כל שעשה היה חיזוק וחידוש מבנה הגג שהיה קיים במקום. 

           ההחלטה בבקשה זו ניתנה על ידי כבוד השופט א' לוי, אשר הבהיר כי ההחלטה מתייחסת רק להחלטת בית משפט השלום בבאר שבע בת"פ 6015/96 (היא ההחלטה הנתקפת) ולא להרשעתו של המבקש בעבירה לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה. זאת מפני שבמועד הדיון בבקשה השנייה עדיין הייתה תלויה ועומדת בקשתו של המבקש למתן רשות ערעור על הרשעתו בעבירה האמורה.

           לעצם העניין נקבע כי יש לדחות את הבקשה לעריכת משפט חוזר. בית המשפט לא נידרש למרבית טענותיו של המבקש, שכן אלה נבחנו כבר בגדרה של הבקשה הראשונה לעריכת משפט חוזר. 

           אשר לטענות המבקש בדבר ניגוד עניינים, מרמה, וקנוניה מצד באי כוח המשיבה דאז, נפסק כי ניגוד עניינים לכאורי זה, ככל שיוכח על ידי המבקש, כלל אינו מהווה "ראייה חדשה" כמובנה בסעיף 31(א)(2) לחוק בתי המשפט בהליך שהתנהל נגד המבקש על ידי המשיבה בקשר להוצאת צו ההריסה, שכן אף אם היה ניגוד עניינים, אין הוא מכשיר את הבניה הלא חוקית. בהמשך, קבע בית המשפט כי הראייה אותה ביקש המבקש לצרף בדבר פרוטוקול דיון וועדת הערר של המשיבה מיום 24.3.10 אינה בעלת נפקות, משום שאף אילו היה במקום גג ישן בעל היתר שפורק, ועליו נבנה הגג הקיים עתה במקום, מצריכה פעולה כאמור אישור בניה. כתימוכין לנימוק זה ציין בית המשפט כי בקשת המבקש לקבל היתר בניה לגג מעידה כשלעצמה על כך שהמבנה הקיים בחצר נבנה באופן בלתי חוקי, שהרי יש להניח כי המבקש כלל לא היה טורח לבקש את ההיתר אילו היה אישור לבנות במקום. אשר על כן נדחתה בקשתו השנייה של המבקש למשפט חוזר (מ"ח 884/10 וינר נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 2.8.10)).

9.        כפי שפורט בהרחבה בבקשות הקודמות לעריכת משפט חוזר שהגיש המבקש, במקביל למסכת ההליכים שנוהלה מול המשיבה בקשר עם צו ההריסה ניהל המבקש מספר רב של הליכים משפטיים נגד עורכי הדין שייצגו את המשיבה במועד עריכת הסדר הטיעון. כמו כן ניהל המבקש הליכים משפטיים נגד שכניו לנכס בו נבנה הגג שעניינם, בין היתר, הבעלות בנכס עליו בוצעה הבניה הלא חוקית.

הבקשה השלישית לעריכת משפט חוזר

10.      ביום 23.12.10 הגיש המבקש, אשר אינו מיוצג, בקשה שלישית לעריכת משפט חוזר. בבקשה דנן חוזר המבקש על בקשתו כי תבוטל החלטת בית משפט השלום בת"פ 6015/96 המאשרת את הוצאת צו ההריסה לגג וכן כי תבוטלנה כל ההחלטות המאוחרות שבאו בעקבות החלטה זו, ובכלל זה הרשעתו בעבירה לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה. בנימוקי הבקשה דנן חוזר המבקש על הטענות שטען בבקשותיו הקודמות לעריכת משפט חוזר. בכלל טענותיו, שב המבקש ומטיח טענות מרמה קשות נגד התנהלות המשיבה ובאי כוחה במועד הוצאת צו ההריסה ועריכת הסדר הטיעון. כן חזר המבקש על טענותיו כי הגג העומד במקום הוא הגג הישן שנבנה בהיתר וכל שהמבקש עשה היה לחזקו ולשפצו מבלי שהדבר מצריך אישור בניה ייעודי.

11.      לאחר הגשת הבקשה לעריכת משפט חוזר הגיש המבקש מספר בקשות להוספת ראיות ולתיקון הבקשה. בכלל הראיות הנוספות ביקש המבקש לצרף פרוטוקולי עדויות של מי שפעל מטעם המשיבה, עו"ד משה ברמץ, שנמסרו בהליכים שונים שניהל המבקש בעניין דנן. לשיטתו של המבקש הפרוטוקולים מוכיחים את טענתו כי באי-כוח המשיבה דאז פעלו בניגוד עניינים, במובן זה שהשתתפו בישיבות המשיבה שעה שייצגו את שכניו לנכס שהתנגדו כי יינתן למבקש היתר הבניה.

           ראיה נוספת אותה ביקש המבקש לצרף הינה פרוטוקול ועדת הערר של הוועדה המקומית מיום 24.3.10 המלמד, לטענתו, שבעבר היה היתר בניה לגג. כמו כן ביקש הוא לצרף אישור תשלום היטל השבחה בגין אותו הנכס. 

           נוסף לראיות אלה, ביקש המבקש לצרף את ההחלטה בב"ש (ב"ש) 417/91 וינר נ' רג'ר (לא פורסמה, 16.5.91), שניתנה על ידי כבוד השופט י' רבי ועסקה בהוצאת צו ההריסה המנהלי לגג בגלגול הראשון של הפרשה. המבקש טען כי החלטה זו מוכיחה את טענתו כי הגג נשוא כתב האישום הוא גג ישן שנבנה בהיתר.  

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ