אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ח 7577/03

החלטה בתיק מ"ח 7577/03

תאריך פרסום : 28/08/2005 | גרסת הדפסה
מ"ח
בית המשפט העליון בירושלים
7577-03
19/10/2003
בפני השופט:
אדמונד לוי

- נגד -
התובע:
שון ברי (גרשון צוריאל)
הנתבע:
היועץ המשפטי לממשלה
החלטה

העובדות      

1.        המבקש, שון ברי (גרשון צוריאל), הוסמך בשנת 1983 לעסוק ברפואה. בשנת 1992 הוגש נגדו כתב אישום לבית משפט השלום בחיפה (להלן - ההליך הראשון), בו נטען כי הוא השתמש בתואר "מנתח" אף שאינו בעל תואר "מומחה". בגין עובדות אלו ייחסה לו התביעה עבירה לפי סעיף 9 לפקודת הרופאים (נוסח חדש), תשל"ג-1977 ("איסור השימוש בכינוי שלא הורשה") שהינה עבירה מסוג "חטא".

           המבקש הודה בעובדות שיוחסו לו, ובית המשפט אשר נמנע מלהרשיעו, הסתפק בהעמדתו במבחן, והוא חוייב לבצע 80 שעות התנדבות במד"א. אקדים ואומר, כי העבירה נשוא ההליך הראשון לא היתה אמורה להופיע במרשם הפלילי, הואיל והיא מוגדרת כ"חטא" (ראו סעיף 2(1) לחוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, תשמ"א-1981). חרף זאת, וככל הנראה מתוך שגגה, אותו הליך תועד במרשם הפלילי, ואף נרשם בו כי המבקש הורשע בעבירה של " התחזות כרופא", לפי סעיף 3(א) לפקודת הרופאים, שהינה עבירה מסוג "עוון" ומטבע הדברים שונה מהעבירה המקורית שיוחסה לו.

2.        בשנת 1995 חזר המבקש וחטא בפלילים. בכתב אישום נוסף שהוגש נגדו (והפעם לבית המשפט המחוזי בחיפה) נטען, כי הוא ניפק שלא כדין עשרות מרשמים לסמים מסוכנים. המבקש הורשע במשפטו, ובית המשפט גזר לו 9 חודשי מאסר ו-27 חודשים מאסר על-תנאי (להלן - ההליך השני).

3.        בכתב אישום נוסף שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה בשנת 1998 (להלן - ההליך השלישי) נטען, כי בחודש אפריל של אותה שנה, מסר המבקש לידי אחר 23 מרשמים, חלקם למורפין וחלקם לפניטלין, מבלי שהיתה הצדקה רפואית למתן מרשמים אלה. כן נטען, כי במוסרו את המרשמים ידע המבקש כי אותו "אחר" יעשה במרשמים כרצונו, וכי אדם זה נוהג לסחור בסמים ממין אלה שנרשמו במרשמים. בתמורה אמור היה המבקש לקבל סכום של 2,000 ש"ח.

           בגין עובדות אלו ייחסה לו התביעה עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים (עשיית עסקה בסם מסוכן, ומרשם לסם מסוכן), חוק העונשין (קשירת קשר לבצע פשע), פקודת הרופאים (מתן תעודה כוזבת), ותקנות הרוקחים (הוראת שימוש שלא בהתאם למרשם). גם הפעם הודה המבקש בעובדות, אולם טען להיעדר אחריות פלילית. את הטענה הזו דחה בית המשפט המחוזי, ובעקבות כך הרשיעו בעבירות שיוחסו לו.

           את טיעוניה לעונש הגישה התביעה בכתב, ובמסגרתן היא הפנתה להרשעותיו הקודמות של המבקש תוך הדגשת הרשעתו בהליך השני משנת 1995, והיא עתרה להפעלתו של המאסר על-תנאי שנגזר לו באותו הליך. אולם התביעה גם הפנתה להליך הראשון שגם הוא הופיע במרשם הפלילי (ראו סעיף 12 לטיעונים - "יש מקום גם להזכיר את הרישום הפלילי משנת 93 בו נקבע, אמנם ללא הרשעה, כי הנאשם התחזה לרופא בשנת 90"). להפניה זו כמובן לא היה מקום, הן משום שההליך הראשון לא היה צריך להיכלל במרשם הפלילי שהוגש לבית המשפט, והן משום שההפניה היתה שגויה לגופה, באשר המבקש לא הורשע בעבירה של התחזות לרופא.

           במסגרת גזר-הדין ציטט בית המשפט מדברים שאמר המבקש כדי להסביר את מעשיו ("אני יכול לומר על עצמי שכל מה שעשיתי, היה מתוך מניעים להיטיב עם אנשים, ואף פעם לא לשם בצע כסף", וכן "אני מביע צער רב על העבירות שביצעתי, ומביע חרטה עמוקה עליהם"). אולם קשה היה לייחס לדברים אלה משקל, הואיל ודברים דומים אמר המבקש גם בשלב הטיעונים לעונש בהליך השני:

"אני מודע למה שעשיתי, עסקתי בזה מתוך כוונה טובה, חשבתי שאני עוזר לאנושות ולהרבה אנשים ולכן מתוך אמונה בדרך שהלכתי בה, המשכתי גם בה. התחוור לי שעשיתי טעות קשה, שהרסה לי את החיים. אני מצטער על מה שהיה, מביע חרטה".

           בסופו של יום, גזר בית המשפט המחוזי למערער 6 שנות מאסר, מהן 4 שנים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי. כמו כן הופעל עונש המאסר על-תנאי (בן 27 חודשים) מההליך השני, במצטבר, כך שהתוצאה היתה שעל המבקש לשאת ב-75 חודשי מאסר.

4.        המבקש ערער בפני בית המשפט העליון על גזר-הדין (ע"פ 9062/00), ובמסגרת תשובתו לערעור חזר בא-כוח המדינה והיפנה לגיליון המרשם השגוי תוך אזכורו של ההליך הראשון ("מדובר בהרשעה שלישית. יש לו הרשעה של התחזות לרופא"). ולא נותר אלא לחזור ולומר כי טיעון זה חטא כלפי המבקש בשלושת אלה: את ההליך הראשון אסור היה לחזור ולהזכיר בבית המשפט; נטען כי המבקש "הורשע" בשעתו בעוד שההליך הראשון הסתיים ללא הרשעה. העבירה שיוחסה למבקש בהליך הראשון לא היתה כלל "התחזות לרופא". בית המשפט העליון קיבל את הערעור, והורה כי המבקש ישא בעונש המאסר על-תנאי שהופעל מחציתו במצטבר ומחציתו בחופף ל-4 שנות המאסר שנגזרו לו בגין ההליך השלישי.

הבקשה למשפט חוזר ותגובת היועץ המשפטי לממשלה

5.        הבקשה הנוכחית למשפט חוזר מושתתת על העילה הנזכרת בסעיף 31(א)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח חדש], התשמ"ד-1984, לאמור:

"הוצגו עובדות או ראיות, העשויות לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאת המשפט לטובת הנידון".

           המבקש טען כי לאחר שפסק-הדין בעניינו הפך לחלוט, הגיעו לידיו העתק מכתב האישום בהליך הראשון ופרוטוקול הדיון, ואלו הן בבחינת ראיות חדשות המלמדות על כך שבפני בתי המשפט הוצג מרשם פלילי שגוי ובפני בית המשפט העליון אף נטענה עובדה שגויה, היינו, שההליך הראשון הסתיים בהרשעה בעבירה של התחזות לרופא. להשקפת המבקש, לו היה מוצג בפני ערכאת הערעור המצב לאמיתו, אפשר שהיה בכך כדי לשכנע את בית המשפט להוסיף ולהקל בעונשו מעבר למה שעשה בפועל. לחלופין, עתר המבקש כי המשיב ייתן את הסכמתו להבאת עניינו פעם נוספת בפני הרכב בית המשפט שדן בערעור, כדי שזה יחליט מכוח סמכותו הטבועה, אם נגרם למבקש עיוות דין ואם הדבר מחייב את תיקון פסק-הדין.

           המשיב, היועץ המשפטי לממשלה, סבור כי אין מקום להורות על קיומו של משפט חוזר, הואיל ואף שנפלה טעות במרשם הפלילי, משקלה של טעות זו היה זניח ועל כן לא היתה לו השפעה על פסקי-הדין בשתי הערכאות אשר דנו בעניינו של המבקש. גם לבקשה החלופית מתנגד היועץ המשפטי, הואיל ולהשקפתו לא נגרם למבקש עיוות דין.

6.        עמדתו של היועץ המשפטי מקובלת עלי, ואף אני סבור כי המבקש לא הצליח להצביע על עילה אשר תצדיק את קיומו של משפט חוזר, גם לא במתכונת המצומצמת המוצעת על ידי המבקש, היינו, קיומו בשנית של הליך הערעור בפני בית המשפט העליון.

           אין ספק שבמשפטו של המבקש נפלה שגיאה כפולה: אזכורו של ההליך הראשון בגיליון המרשם, והטענה כאילו המבקש הורשע בעבירה של התחזות לרופא. אולם עובדת קיומן של אותן שגיאות אינה יכולה לבדה לשמש עילה לקיומו של משפט חוזר, אלא אם שוכנע בית המשפט כי לולא אותן שגיאות עשויה היתה  תוצאת המשפט להשתנות לטובת הנידון. בחינת גזר-דינו של בית המשפט המחוזי בעניינו של המבקש מלמדת, כי ההחלטה להחמיר עמו הפעם, נבעה מעובדותיו החמורות של כתב-האישום בהליך השלישי, וכן מהרשעתו של המבקש והעונש שנגזר לו בהליך השני. בית המשפט הדגיש את העובדה שהמבקש חזר תוך זמן קצר לבצע עבירות מן הסוג בהן חטא בעבר, ומכאן התבקשה המסקנה הנוספת שהעונש שהושת עליו בהליך השני לא השיג את מטרתו, הואיל ולא היה בו די כדי להרתיעו מלשוב ולעסוק בפלילים. מאידך, ההליך הראשון לא זכה לאזכור כלשהו בגזר-הדין, ומותר אפוא להניח כי לא ניתן לו משקל כלשהו בשיקולי הענישה.

           עיון בפסק-דינו של בית המשפט העליון מלמד, שגם ממנו נעדרת התייחסות להליך הראשון (כמו גם להליך השני), אף ששניהם נזכרו בטיעוניו של בא-כוח המדינה. מכאן ההנחה, כי ברמת העיקרון ראה בית המשפט את העונש שהושת על המבקש כעונש הולם, וזאת לנוכח מה שהוגדר כעבירות "חמורות בטיבן ובנסיבותיהן" בהן הורשע. כך או כך, ערעורו של המבקש על העונש לא נדחה אלא התקבל בחלקו, ולא שוכנעתי כי לולא אותה שגגה שיצאה מתחת ידיה של התביעה, עשויה היתה ההקלה בעונש להיות גדולה יותר. אדרבא, מול חומרתן של העבירות שבהן חטא המערער, והעובדה שהוא לא למד את לקחו של ההליך השני, מתגמד משקלה של אותה שגיאה ונכון היה להתייחס אליה ערב מתן פסק הדין בערעור כמו גם לאחריו, כפרט זניח שאין בו כדי להשפיע על העונש.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ