אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ח 740/10

החלטה בתיק מ"ח 740/10

תאריך פרסום : 13/09/2010 | גרסת הדפסה
מ"ח
בית המשפט העליון
740-10
13/09/2010
בפני השופט:
ע' ארבל

- נגד -
התובע:
אלון כהן
עו"ד מ' ס' ותד
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד א' ברזילי
החלטה

1.            זוהי בקשתו השלישית של המבקש לקיום משפט חוזר בעניינו. להלן עיקרי העובדות שפורטו בהרחבה בהחלטות הקודמות בעניינו.

המבקש הורשע על-ידי בית משפט השלום בצפת, בכך שביום 28.9.97, בעת מרדף שערך במסגרת מילוי תפקידו כשוטר, אחר רכב בו נהג קטין (להלן: המתלונן), פגע הרכב המשטרתי בו נהג המבקש בעמוד חשמל וגרם בכך נזק לרכב המשטרתי. לאחר מכן, עצר המבקש את המתלונן בגין נהיגה ללא רישיון, הכניסו בכוח לניידת המשטרתית, סטר לו ואיים עליו בבוטות ובגסות. עוד נקבע, כי בהגיעם לתחנת המשטרה, כפה המבקש על המתלונן לחתום על הדו"ח המשטרתי שמילא מבלי שנתן למתלונן הזדמנות לקוראו. בהמשך, במהלך חקירה שנפתחה בעקבות התאונה, מסר המבקש גרסה, שנמצאה על-ידי בית המשפט כשקרית, לפיה הרכב של המתלונן הוא שפגע ברכב המשטרתי.

לאור השתלשלות עניינים זו, הרשיע בית המשפט השלום את המבקש בעבירות של נהיגה בחוסר זהירות ובקלות ראש לפי תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961 (להלן: התקנות), גרם נזק לרכוש לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות בצירוף סעיף 38(2) לפקודת התעבורה התשכ"א-1961, שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) ותקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק העונשין. (ראו ת"פ (צפת) 2014/00 מדינת ישראל נ' כהן אלון (לא פורסם, ניתן ביום 4.4.04).

בגין עבירות אלה, גזר בית משפט השלום על המבקש מאסר על תנאי בן עשרה חודשים, קנס בסך 1,500 ש"ח, פסילה בפועל מנהיגה במשך שישה חודשים ופסילה על תנאי של שמונה חודשים. כמו כן, פסק בית המשפט כי על המבקש לשלם פיצויים למתלונן בסכום של 5,000 ש"ח (ת"פ (צפת) 2014/00 מדינת ישראל נ' כהן אלון (לא פורסם, ניתן ביום 24.5.04).

2.            ערעורו של המבקש על קביעותיו של בית משפט השלום, כמו גם בקשת רשות הערעור שהגיש לבית משפט זה, נדחו שכן ערכאות הערעור לא מצאו לנכון להתערב בממצאים העובדתיים שקבע בית משפט קמא (ע"פ (נצרת) 1262/04 כהן אלון נ' מדינת ישראל (לא פורסם, ניתן ביום 2.11.04); רע"פ 11459/04 כהן נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, ניתנה ביום 24.12.04). בהמשך, הגיש המבקש בקשה לקיום משפט חוזר שהתבססה בעיקרה על חוות-דעת שהגיש ומלמדות לטענתו כי הנזק לרכב המשטרתי לא נגרם כתוצאה מהתנגשות בעמוד החשמל וכן על תוצאות בדיקת פוליגרף, לפיהן נמצא המבקש דובר אמת. בקשה זו נדחתה בנימוק שאין בראיות אלה כדי להקים עילה לקיום משפט חוזר (מ"ח 2593/08 כהן נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, ניתנה ביום 2.10.08). המבקש הגיש בקשה נוספת למשפט חוזר, שהתבססה בעיקרה על הודעת סבתו של המתלונן, ששהתה עימו ברכב בעת התאונה, ובה לא מוזכרת התנגשות הרכב המשטרתי בעמוד החשמל. כן התייחס המבקש לתכתובות התביעה המלמדות, לשיטתו, על התנהלות תמוהה שהובילה לכך שסבתו של המתלונן לא הובאה לעדות בבית המשפט. ראיה נוספת עליה התבססה בקשתו השניה של המבקש היתה אישור מחברת החשמל לפיו ביום התאונה לא התקבלה הודעה בדבר פגיעה בעמוד חשמל. כמו כן, שב המבקש והעלה טענות שהעלה בהליכים הקודמים. בית המשפט דחה את הבקשה ונימק זאת בכך שטענות המבקש בדבר הודעת סבתו של המתלונן נטענו בעלמא וללא סימוכין ושיתר הטענות כבר נדונו והוכרעו בפני ערכאות קודמות (מ"ח 5490/09 אלון כהן נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, ניתנה ביום 13.9.09)).

3.                  עוד יצויין כי נוסף על ההליך המשפטי שהתנהל, כשנה לאחר מועד ביצוע העבירות הושעה המבקש מתפקידו כשוטר. בהמשך, משנדחו הליכי הערעור ובקשותיו הקודמות של המבקש לקיום משפט חוזר, ולאחר שנערך לו שימוע, הודע למבקש, לטענתו, כי הוחלט לפטרו מהמשטרה בגין הרשעתו בעבירות שהוזכרו לעיל.

4.            כעת, עותר המבקש בשלישית לקיומו של משפט חוזר. ביסוד בקשתו זו מצויים דבריו של מר חיים ארבילי (להלן: ארבילי), ששימש כאחד מעדי ההגנה במשפטו של המבקש,  לפיהם במהלך עדותו בבית המשפט מסר עדות חלקית בלבד. לדברי ארבילי, סמוך לאחר האירוע, הוא ראה שני שוטרי מג"ב יורדים מרכבם במקום בו התרחשה התאונה ומפזרים חלקי פלסטיק, אותם ניסה אחד מהם "לתקוע" בעמוד החשמל. משלא הצליח לעשות כן, פיזר השוטר את החלקים הללו סמוך לעמוד החשמל. לטענתו, במקום נכחו המתלונן ואביו וכן פקד יעקב אזרף, המכונה "יוגי", ומוזכר בעדותו של ארבילי בבית משפט השלום (פסקה 40 לפסק-הדין). עוד נטען כי אביו של המתלונן אמר לארבילי: "איזה שוטר מניאק עשה משהו לבן שלי. אבל אתה לא ראית, לא שמעת - כן!". ארבילי הוסיף וסיפר, לטענת המבקש, כי מספר ימים לאחר מכן קיבל שיחת טלפון מאיימת בה הוזהר שלא לספר את שראה. למרות שהמטלפן ניסה לעוות את קולו, זיהה אותו ארבילי כאבי המתלונן. כנטען על-ידי המבקש, ארבילי נמנע מלמסור עדות זו לאור האיומים שקיבל, אולם בעקבות שרשרת אסונות שסבר שהתרגשו עליו כתוצאה מחטא שביצע - החליט להתוודות בפני הרב רפאל סבטי, שמסר את הדברים למבקש. בהמשך פנה המבקש לארבילי וזה אישר את הדברים בפניו ואף ציין כי עמוד החשמל היה שבור זמן רב לפני התאונה.

נוסף על דברים אלה, מפנה המבקש בבקשתו לחוות-דעת של ד"ר דן שושני, העוסק במדידות ובגיאודזיה, לפיה עמוד החשמל היה שבור כשבעה חודשים לפני האירוע. חוות-הדעת מבוססת על תצלום אויר שביקש המבקש מהמרכז למיפוי ישראל לאחר ששמע, לטענתו, את דבריו של ארביב שתוארו לעיל.

בעקבות השתלשלות עניינים זו, הגיש המבקש תלונה למחלקה לחקירות שוטרים (להלן: מח"ש). ביום 22.11.09 הודיעה מח"ש כי לא מצאה לנכון לפתוח בחקירה בשל העדר ענין לציבור. בהודעתה נימקה מח"ש את החלטתה במשך הזמן שעבר מאז התרחשות האירועים, בריבוי הערכאות השיפוטיות שבחנו אותם ובכך שהחומר החדש שצורף לתלונה אינו מבסס לכשעצמו תשתית לפתיחה בחקירה. ביום 25.1.10 הגיש המבקש תלונה במשטרה בגין בידוי ראיות ומתן עדות שקר בבית משפט ובמח"ש כנגד השוטרים, המתלונן, אבי המתלונן וארבילי.

לשיטתו של המבקש, המידע החדש שהגיע לידיו הוא בגדר ראיות העשויות לשנות את תוצאות המשפט לטובתו, כדרישת סעיף 31(א)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: החוק) ומצביעות על חשש לעיוות דין, כלשון סעיף 31(א)(4) לחוק.

5.            המשיבה טוענת כי שאלת התנגשותו של הרכב המשטרתי בעמוד החשמל אינה לב האישום ועל כן אין בראיות שעומדות ביסוד הבקשה כדי להצדיק משפט חוזר. בנוסף, טוענת המדינה כי הרשעתו של המבקש התבססה על מכלול ראיות לגביהן נקבעו קביעות עובדתיות וקביעות מהימנות שאושרו על ידי מספר ערכאות שיפוט ועל כן אין בהעלאת הספקות באשר לעדותו של ארבילי ואף לא בתצלום האויר כדי להצדיק משפט חוזר.

לגופה של טענתו העיקרית של המבקש הנוגעת לעדות כבושה של ארבילי, שמהווה למעשה חזרה מעדותו הקודמת כעד הגנה - טוענת המשיבה כי חזרה זו מעדות לכשעצמה, אינה מהווה הצדקה למשפט חוזר. כן מצביעה המשיבה על קשיים בהסבריו של המבקש לכבישת העדות, בין היתר לאור דבריו לפיהם נותרו השניים בקשר במהלך 13 השנים שחלפו מהמשפט. בנוסף, נטען כי המדובר בעדות שמועה שאינה מגובה בתצהיר של ארבילי, ללא הסבר מניח את הדעת ולכן די בכך כדי לדחות את הבקשה. עוד נטען כי בעובדה שארבילי לא פנה בעצמו למשטרת ישראל, כמו גם באופן תיאור הדברים על-ידי המבקש, יש כדי להעלות תמיהות באשר לאמינות הדברים.

באשר לתצלום האוירי וחוות הדעת שנלוות לו, שמהווה עדות מומחה, טוענת המדינה כי הם אינם מהווים ראיה שתומכת בטענת המבקש, בין היתר לאור איכות הצילום שלא מאפשרת לטענתה לזהות עצם כלשהו.

6.            הבקשה שלפנינו מתבססת על שתי עילות המופיעות בחוק. האחת, המעוגנת בסעיף 31(א)(2) לחוק היא הצגת עובדות או ראיות העשויות לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון. השניה, המעוגנת בסעיף 31(א)(4) לחוק ובענייננו נגזרת למעשה מהטענה לקיומה של העילה הראשונה, היא חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין. המבקש טוען כי עדותו החדשה של ארבילי, כמו גם צילום האוויר וחוות הדעת המקצועית שמצורפת לו, מהווים ראיות לכך שמכוניתו המשטרתית לא התנגשה בעמוד החשמל, כפי שהוכרע בערכאות הקודמות. עדותו של ארבילי אף מלמדת, לשיטת המבקש, כי יסודה של הכרעה זו בבידוי ראיות שהוביל להרשעתו וגרם לעיוות דין.

כעולה מסעיף 31 לחוק ומן ההלכה הפסוקה, משפט חוזר אינו מהווה ערכאת ערעור נוספת, אלא הוא כלי דיוני לתיקון טעויות שעלולות ליפול בהרשעתו של אדם (ראו : מ"ח 7929/96 כוזלי  נ' מדינת ישראל  פ"ד נג(1), 529 ,עמ' 559 (1999)). הנה כי כן, מנגנון זה מאזן בין שני ערכים - האחד, ערך גילוי האמת, העומד כמובן ביסודה של השיטה כולה, והשני - ערך סופיות הדיון שחשיבותו נעוצה ביעילות המערכת המשפטית ובביטחון שהוא מקנה לבאים בשעריה (ראו לענין זה: ש"ז פלר, "הרהביליטציה: מוסד משפטי מיוחד מחוייב המציאות", משפטיםא 503 ,497 (התשכ"ח); יעקב קדמי, סדר הדין בפלילים 2060 (חלק שני, כרך ב', מהדורה מעודכנת - 2009)). מטבעו של כלי דיוני זה, רובץ הנטל על המבקש לבסס את טענתו כי יש בידיו ראיות של ממש המעוררות ספק בהרשעתו ועל כן מצדיקות פגיעה בערך סופיות הדיון. קל וחומר, בענייננו, בו מדובר בהליך בו מוצו כל אפשרויות הערעור וכבר הוגשו ונדחו שתי בקשות קודמות לקיום משפט חוזר. על כן, יש לבחון את משקלן של הראיות ביסוד הבקשה, בזו אחר זו ולקבוע  האם הן בעלות "אמינות לכאורית" כנדרש לשם הצדקתו של משפט חוזר. וכבר נאמר:

"הרי מדובר על הליך שיפוטי שנסתיים כבר ואשר ההכרעה בו מעוגנת במערכת ראיות, שהייתה אמינה בעיני בתי המשפט שלפניהם היא נפרשה. כאשר מבקשים לחדש את הדיון מראשיתו, לא די בהשגה על התוצאה או בהעלאת טענה, המצביעה על אפשרות קיומה של מערכת עובדות חלופית. אין גם להסתפק בכך, שמי שמעורב בעניין מעלה תיזה עובדתית חדשה; צריך להיות בהקשר או בנסיבות דבר כלשהו, המעניק לעובדות או לראיות החדשות בהן מדבר סעיף 31(א)(2) אמינות לכאורית. המצדיקה שקילתן מחדש ליד מערכת הראיות הקודמת. הווה אומר, מי שמחליט על המשפט החוזר, איננו פועל פעולה אוטומטית, המעוגנת אך ורק בקיומה או בהעלאתה של טענה עובדתית, אלא עליו גם לבחון, אם העובדה או הראיה כאמור בסעיף 31(א)(2) שוקלות דיין על-מנת להצדיק ביטולו של הליך שנסתיים כדי להחזיר את הגלגל אחורה." (מ"ח 6/84 מאמא נ' מדינת ישראל, פ"ד לח (3) 498 (1984)).

7.            נפנה תחילה לטענה בדבר עדותו של ארבילי ונאמר כבר עתה כי נראה שעל סמך התמונה המוצגת בבקשה, נראה שלא יהא בה כדי לשנות את תוצאות המשפט. אף מבלי להתייחס לטענת המשיבה כי שאלת פגיעתו של הרכב בעמוד החשמל אינה לב האישום, הרי שנראה כי אין בראיות המוצגות בבקשה כדי לשנות את מערך הראיות עליו התבססה הכרעתו של בית המשפט, ובראשן עדות המתלונן שנמצאה עדיפה בעיני בית המשפט על עדותו של המבקש. הנה כי כן, קביעת בית המשפט לפיה פגע הרכב המשטרתי בעמוד החשמל לא התבססה על ממצא יחיד של חלקי פלסטיק מסביב לעמוד - אותה ראיה שנבדתה, לטענת המבקש, על-ידי שני שוטרי מג"ב. על-כן, אף אם יש בתשתית הראייתית כפי שהיא מוצגת בבקשה כדי להצביע על בידוי ראיות, ומבלי לקבוע שכך הדבר, ספק רב אם יהיה בה כדי לשנות את תוצאת המשפט.

יתרה מזאת, אף אם נניח, לצורך הדיון בלבד, כי יש בדבריו של ארבילי כדי לשנות את מערך הראיות, הרי שמאופן הצגת הדברים בבקשה עולה כי אין מדובר בראיה בעלת משקל ממשי וזאת מכמה טעמים, שיפורטו להלן, הנעוצים בשאלת אמינותה.

ראשית, בהעלתה של ראיה זו רק עכשיו, בבקשתו השלישית של המבקש למשפט חוזר, יש כדי להעלות תהיות לגבי אמינותה. אמנם, שיטתנו מכירה במקרים בהם תתקבל עדות כבושה, אולם מבלי להיכנס לעומקה של סוגיה משפטית זו, אעיר אך כי יש בכבישתה של עדות זו במשך למעלה מעשור, במהלכו, נמצא המבקש, לטענתו, בקשר עם ארבילי, כדי להעלות תהיות באשר לאמינותה ומשקלה. כבר נאמר כי:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ