אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ח 1846/10

החלטה בתיק מ"ח 1846/10

תאריך פרסום : 21/09/2010 | גרסת הדפסה
מ"ח
בית המשפט העליון
1846-10
21/09/2010
בפני השופט:
ע' ארבל

- נגד -
התובע:
יפה אלון
עו"ד ס' עאמר
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד א' ברזילי
החלטה

           לפניי בקשה לעריכת משפט חוזר בעניינה של המבקשת לפי סעיף 31(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ''ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), בגין  הרשעתה בעבירה של מרמה והפרת אמונים. בגזר-הדין הושתו על המבקשת 4 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, 10 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים וקנס בסך 5,000 ש''ח.

השתלשלות ההליכים

1.        נגד המבקשת הוגש כתב אישום בו נטען כי בהיותה עובדת ציבור, כמנהלת בית ספר יסודי בתל אביב, העסיקה ביודעין ושלא כדין, במספר הזדמנויות, את בן זוגה לחיים בעבודות תחזוקה וניקיון בבית הספר, תמורת כספים בסכום כולל של 222,447 ש''ח. הכל, מבלי שגילתה לממונים עליה, למשרד החינוך או לעירית תל אביב-יפו על ניגוד העניינים ועל העניין האישי שיש לה בהעסקת בן זוגה. עוד נטען בכתב האישום כי המבקשת העסיקה את ילדיה בבית הספר, בניגוד להנחיות, וכי הוצאות פינויה של בתה באמבולנס מומנו על-ידי בית הספר, שלא כדין. לבסוף נטען כי המבקשת העסיקה את שני ילדיה במסגרת קייטנה שהתנהלה בבית הספר, שלא כדין, תמורת סך של 3,306 ש''ח.

2.        בית משפט השלום בתל אביב-יפו (סגנית הנשיא ז' הדסי-הרמן) הרשיע את המבקשת בעבירות של מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בגין חלק מהאירועים שיוחסו לה, לצד זיכויה מעבירות אלו בחלק אחר של האירועים שבכתב האישום. בית המשפט דחה את ניסיונם של המבקשת ובן זוגה לחזור בהם מהודעותיהם במהלך המשפט, לאחר שמצא כי השניים היו בלתי מהימנים ועדויותיהם עומדות בסתירה להודעות שמסרו במשטרה ולעדויות נוספות במשפט. נקבע כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום ניהלו השניים מערכת יחסים זוגית וכי המבקשת פעלה לפי דפוס קבוע במסירת עבודות בבית הספר לבן זוגה. קביעה זו התבססה על עדות אב הבית ומזכירת בית הספר. עוד צויין כי העבודות שנמסרו לבן הזוג במהלך השנים היו במגוון תחומים, דבר אשר בדרך כלל מחייב העסקת בעלי מלאכה שונים. בית המשפט הדגיש כי במרבית המקרים המבקשת לא פעלה בבחירת הגורם שיבצע את העבודות לפי ההנחיות והנוהלים. עוד נקבע כי אין בסיס לטענת המבקשת כי המזכירה ואב הבית קשרו קשר במטרה להפלילה. לפיכך, נקבע כי במעשיה פעלה המבקשת בניגוד אינטרסים, כאשר ידוע לה כי היא פועלת בניגוד להנחיות ולנוהלים. עוד נקבע כי אי דיווחה של המבקשת לממונים עליה על כך שהיא נוהגת למסור עבודות בבית הספר לבן-זוגה, היווה מצג כוזב העולה כדי מרמה. בית המשפט קבע כי המבקשת מימנה גם הוצאות אישיות מקופת בית הספר - אמבולנס לפינוי בתה, דבר המלמד כי המבקשת שלחה ידה אל קופת הציבור ועשתה בה כבשלה.

           לאור האמור הורשעה המבקשת בעבירה של מרמה והפרת אמונים באשר למספר עבודות שיפוץ שביצע בן זוגה בבית הספר, ובעבירה של קבלת דבר במרמה בגין מימון הסעת בתה באמבולנס מקופת בית הספר. המבקשת זוכתה מהאישום בעבירה של מרמה והפרת אמונים ביחס להעסקת ילדיה בקייטנות בית הספר. על המבקשת נגזרו 5 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, 10 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 5,000 ש''ח.

3.        המבקשת ערערה על פסק הדין. בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופטים, ד' ברלינר, ע' פוגלמן, ת' שפירא) קיבל חלקית את ערעורה. בית המשפט קבע כי המבקשת פעלה בניגוד עניינים מובהק וחד משמעי, ועל כן אין להתערב בהרשעתה בעבירה של מרמה והפרת אמונים. בית המשפט הדגיש כי אין עילה להתערב בקביעות העובדתיות ובממצאי המהימנות שקבעה הערכאה הדיונית במקרה דנן. למרות זאת זיכה בית המשפט את המבקשת מחמת הספק מעבירה של קבלת דבר במרמה בגין פינוי בתה באמבולנס על חשבון בית הספר. נקבע כי מכיוון שבתה של המבקשת הייתה במהלך התקופה הרלוונטית עובדת בקייטנת בית הספר, ייתכן כי המבקשת סברה בתום לב כי בית הספר הוא שצריך לשלם עבור שירות האמבולנס. בעקבות הזיכוי החלקי הופחת עונשה של המבקשת לארבעה חודשי עבודות שירות, עשרה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 5,000 ש''ח. על פסק הדין הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור אשר נדחתה על ידי בית משפט זה (רע''פ 4732/09 אלון נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 10.06.2009)).

הבקשה למשפט חוזר

4.        בבקשה דנן טוענת המבקשת כי יש לערוך משפט חוזר בעניינה מאחר שיש בכוחן של ראיות ועובדות שהיא מציגה במסגרת הבקשה כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובתה, בהתאם לסעיף 31(א)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ''ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט).

           המבקשת טוענת כי בידה ראיות שחלקן לא הובאו בפני הערכאה הדיונית, אשר יוכיחו - לאחר עיבודן - כי היא לא הייתה מעורבת כלל בבחירת בן זוגה לביצוע עבודות השיפוץ בבית הספר שניהלה. לדבריה, לא זומנו לעדות שני קבלני שיפוצים אשר הופיעו ברשימת עדי התביעה, ואשר לטענתה, היו מוסרים כי הגישו הצעת מחיר לביצוע עבודה וכי ההליך כולו נוהל על ידי אב הבית. המבקשת מדגישה כי עדויות אלה היו סותרות את עדותו של אב הבית אשר היוותה את הבסיס להרשעתה. בנוסף טוענת המבקשת כי ציינה בהודעותיה במשטרה את שמותיהם של קבלנים נוספים אשר הגישו הצעות מחיר לביצוע העבודות, אולם אלה לא נחקרו ולא זומנו לעדות.

5.        בנוסף טוענת המבקשת לכשל בייצוגה בערכאה הדיונית, אשר נגרם, בין היתר, כיוון שלא התקיימו פגישות בינה לבא כוחה לצורך גיבוש קו הגנה. בשל כך, היא מוסיפה, לא זומנו הקבלנים, שהוזכרו לעיל, למתן עדות. עוד מוסיפה המבקשת כי בא כוחה בערכאה הדיונית לא עיין בחומרי חקירה, וכי היא נאלצה לכתוב בעצמה את סיכומי ההגנה. לבסוף טוענת המבקשת כי לא ידעה על איסור העסקת בן זוג, כי העבודות בוצעו במלואן, ולא צמחה לה כל טובת הנאה כלשהי כתוצאה מן המעשים האמורים. לפיכך, טוענת המבקשת כי אף אם נפל פגם בהתנהגותה יש לטפל בו במישור המשמעתי בלבד ולא במישור הפלילי. המבקשת גורסת גם כי אי חקירת המשטרה את הקבלנים שאת שמותיהם מסרה בהודעותיה מהווה מחדל חמור היורד לשורש ההליך. לאור האמור טוענת המבקשת כי הרשעתה מעוררת גם חשש של ממש לעיוות דין המחייב עריכת משפט חוזר לפי סעיף 31(א)(4) לחוק בתי המשפט.

טענות משיבה

6.        המשיבה סבורה כי יש לדחות את הבקשה למשפט חוזר. לטענתה,  המבקשת הגישה את בקשתה באיחור ניכר ובניגוד לתקנה 4(א) לתקנות בתי המשפט (סדרי דין במשפט חוזר) התשי''ז-1957 (להלן: תקנות בתי המשפט), ולכן דינה להידחות. המשיבה מדגישה כי אף לגופו של עניין אין בכוחן של הראיות האמורות כדי לשנות מן ההרשעה, אשר מבוססת על ראיות מוצקות וחד משמעיות. בנוסף טוענת המשיבה כי מתגובת בא כוח המבקשת בערכאה הדיונית, אשר צורפה לבקשה, ניתן ללמוד כי הוא נפגש עם מרשתו מספר רב של פעמים לצורך ניהול הגנתה במשפט. המשיבה מדגישה כי בהליך הערעור והבקשה למתן רשות ערעור יוצגה המבקשת על ידי עורכי דין אחרים ולא טענה נגד אופן ייצוגה בערכאה הדיונית. היא אף לא ביקשה להביא ראיות חדשות בהודעת הערעור המתוקנת שהוגשה לבית המשפט המחוזי. לבסוף טוענת המשיבה כי הטענה להעדר רווח אישי שהעלתה המבקשת נידונה ונדחתה על-ידי שלוש ערכאות, ואינה יכולה להצדיק עריכת משפט חוזר.

דיון והכרעה

7.        עיינתי בבקשה והגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. לא עלה בידי המבקשת לשכנעני כי מתקיימת העילה לפי סעיף 31(א)(2) לחוק בתי המשפט, אשר קמה אם "הוצגו עובדות או ראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון".

           ראשית, הבקשה הוגשה כחמש שנים לאחר המועד בו ידעה המבקשת לכאורה על קיומם של העדים הפוטנציאלים, וכשנה וחצי לאחר סיום ההליך. שיהוי זה, שלא הוצג לו כל נימוק, עומד בניגוד לתקנה 4(א) לתקנות בתי המשפט (סדרי דין במשפט חוזר), תשי''ז-1957, הקובעת כי יש להגיש את הבקשה למשפט חוזר בתוך תשעים יום מהיום בו נודע למבקש על קיום אחת מהעילות המוכרות לעריכת משפט חוזר. לכך יש להוסיף כי המבקשת לא העלתה את רוב הטענות המופיעות בבקשתה למשפט חוזר לא לפני ערכאת הערעור ולא בבקשה למתן רשות ערעור לבית משפט זה, למרות שבערכאת הערעור יוצגה על-ידי בא כוח אחר מזה שייצגה בערכאה הדיונית.

8.        אף לגופו של עניין יש לדחות את הבקשה. כידוע, על מנת שתקום עילה לקיום משפט חוזר לפי סעיף 31(א)(2) לחוק בתי המשפט, יש להיווכח כי הראיות החדשות הן בעלות משקל סגולי כזה שאם יצורפו לראיות האחרות שהוגשו, הן עשויות להביא לשינוי תוצאתו של המשפט (מ''ח 9974/04 שוורץ נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 5.9.2005); מ''ח 6/84 מאמא נ' מדינת ישראל, פ''ד מ''ח לח(3) 498 (1984)). ראיות כאלה לא עלה בידי המבקשת להציג. מהראיות שהוגשו לא ניתן להסיק כי המבקשת לא הייתה מעורבת בהליך הבחירה לביצוע עבודות בבית הספר, לרבות בקבלת ההחלטה לעניין זהות מבצע העבודה. הראיות שמציגה עתה המבקשת אין בהן כדי לשנות גם מהקביעה כי מסירת העבודות לבן זוגה נעשתה בניגוד עניינים בולט וחמור. חלק ניכר מהטענות העולות מהראיות שצורפו לבקשה כבר נידון בפני הערכאה הדיונית, ואין בו כל חדש. אוסיף ואציין, כי הרשעת המבקשת מבוססת על ראיות ועדויות רבות בנוסף לעדותו של אב הבית, ובראש ובראשונה על הודעותיהם של המבקשת ובן זוגה. אין אפוא נפקות של ממש לטענה כי הראיות החדשות משמיטות את הבסיס תחת עדותו של אב הבית, אשר זכתה לאמונה המלא של הערכאה הדיונית.

9.        לא מצאתי גם כי מתקיימת העילה לפי סעיף 31(א)(4) לחוק בתי המשפט. כידוע, בקשה למשפט חוזר תתקבל לפי עילה זאת רק במקרים בהן הפגמים אשר נפלו בהליך היו חמורים ומהותיים עד כי יש חשש שהביאו להרשעת שווא (מ''ח 7661/04 ברהום נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 17.10.2004); מ''ח 6223/04 גולדין נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 13.10.2004)). מטענותיה של המבקשת לא עולה חשש כזה, אף לו הייתי מקבלת את כל טענותיה גם יחד.

           לא מצאתי ממש בטענות המבקשת באשר לכשלים בייצוגה. למרות שהמבקשת יוצגה בשלב הערעור ובעת הגשת הבקשה למתן רשות ערעור על-ידי עורך דין אחר מזה שייצגה בבית משפט השלום, היא נמנעה מלהעלות טענות באשר לכשלים בייצוגה או לעשות ניסיון לתקן כשלים אלו. כך, למשל, נמנעו באי כוחה של המבקשת מלבקש להגיש ראיות חדשות בהודעת הערעור המתוקנת שהגישו. בנוסף יש לציין כי בא כוח המבקשת בערכאה הדיונית הכחיש במכתב מיום 25.11.2009 את טענותיה של המבקשת באשר לכשלים הנטענים, ואף טען כי נפגש עימה מספר רב של פעמים לצורך גיבוש קו הגנה בעניינה. לא קיים לטעמי בסיס מספק לסבור כי "הכשלים" לכאורה הנטענים בבקשה עולים כדי "פגם דיוני חמור", המעלה חשש כבד לעיוות דין ולפסלות ההליך (ראו והשוו: מ''ח 7929/96 קוזלי נ' מדינת ישראל, פ''ד 529, 569 (1999)). לבסוף אציין, כי אין ממש גם בטענות המבקשת למחדלי חקירה בעניינה. לפני המשטרה עמדה תמונה ברורה באשר לניגוד העניינים שבה הייתה המבקשת מצויה, כפי שעלה מן ההודעות שלה ושל בן זוגה. ככל שהמבקשת סבורה הייתה כי ישנם עדים שראוי היה לחקור, היה באפשרותה לזמנם לעדות. ניסיון שכזה לא נעשה, כך נראה, לא בהליך בפני הערכאה הדיונית, לא בשלב הערעור, ועל כך אין למבקשת אלא להלין על עצמה.

10.      לבסוף אציין, כי טענותיה המשפטיות של המבקשת נידונו על ידי הערכאות השונות ואיני רואה סיבה להידרש להן פעם נוספת במסגרת בקשה זו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ