אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק וע 778/04 ואח'

החלטה בתיק וע 778/04 ואח'

תאריך פרסום : 12/08/2008 | גרסת הדפסה
ו"ע
בית משפט השלום תל אביב-יפו
778-04 ואח'
26/07/2005
בפני השופט:
1. מוקי לנדמן - יו"ר
2. פרופסור יוסף זהבי - חבר
3. עו"ד דן יערי - חבר


- נגד -
התובע:
1. דרורי שלמה - 778/04
2. ספיר ולטר - 647/05
3. דויטש קיטי אולגה - 649/05
4. שורץ אסתר אווה - 653/05
5. באואר שרה ליזה -650/05
6. צלמון מילכה היידי - 652/05
7. רודיעקוב מרגרטה - 457/05
8. דיין הארי - 459/05
9. פורת דן - 427/05
10. פליקס לוריה - 366/05
11. הראל חנה הני - 352/05

עו"ד יעקובוביץ
הנתבע:
הרשות המוסמכת
עו"ד שוהם
החלטה

1.      איחדנו את הדיון בכל העררים שכן כולם מעלים את אותה שאלה והיא שאלת הנתינות האוסטרית.

2.      החלטנו בזמנו, ב - וע 1311/00 זמרי ואח' נ' הרשות המוסמכת (להלן: "עניין זמרי"), כי יהודי אוסטריה שהיו בעלי נתינות אוסטרית, נכנסים בגדרו של סעיף 160(2) לחוק הפיצויים הגרמני, כי איבדו את נתינותם האוסטרית ביום האנשלוס, 13.3.38, וגם את האזרחות הגרמנית, אשר קיבלו באופן אוטומטי מכוח תקנות הרייך ביום 3.7.38, איבדו מכוח חוקי נירנברג החל מיום 26.11.41. הוספנו וקבענו כי עם תקומתה של אוסטריה ביום 27.4.45 קמה ליהודי אוסטריה האפשרות לרכוש מחדש את האזרחות האוסטרית, אולם אזרחות זו לא נרכשה באופן אוטומטי ועל כן מי שלא מימש את זכותו לרוכשה נותר חסר אזרחות ועל כן, הוא נכנס בגדרו של סעיף 160(2) לחוק הפיצויים הגרמני.

3.      עוד קבענו כי סעיף C166 לחוק הפיצויים הגרמני, אשר קבע הסדר ספציפי לגבי האוסטרים, אינו רלבנטי לצורך בחינת סוגיית יהודי אוסטריה וזאת משום שנכנס לתוקף ביום 18.9.65 ולא הובאה בפנינו כל ראיה כי עד למועד חקיקתו, חל על האוסטרים דין שונה מהדין הכללי, הוא סעיף 160(2) לחוק הפיצויים הגרמני. הוספנו וקבענו כי סעיף C166 חוקק בעקבות ההסכם בין גרמניה לאוסטריה מיום 27.11.61 ומאחר ובמועד זה ממילא יהודי אוסטריה שעלו לישראל לא יכולים היו לתבוע את גרמניה לאור הסכם השילומים, הרי אותו הסכם אינו רלבנטי לגביהם, שכן עניינם הוסדר עוד בהסכם השילומים ונכון למועד הקובע, הוא ה - 1.10.53, סעיף C166, כמו גם ההסכם משנת

      61', טרם באו לעולם.

4.      המשיבה דחתה את פניות העוררים, חרף העובדה שלא הוגש בזמנו ערר על ידה על החלטתנו בעניין זמרי וזאת בטענה כי על פי החומר המצוי בידה עתה, החלטתנו מוטעית היא ועל כן, היא רשאית לפעול מכוח סעיף 18 לגבי מי שהחלטנו לגביו בזמנו ולדחות עניינית פניות חדשות מכוח אותם מסמכים וחרף ההחלטה בעניין זמרי. המשיבה נסמכת בעיקר על מכתב שגרירות גרמניה מיום 24.2.05 בו נאמר:

"According to 166c of the  "Bundesentschadigungsgesetz" (BEG), a person is in principle excluded from receving BEG-compensation, if he/she is citizen of a state that has bilateral compensation agreement with the Federal Republic of Germany. Such an agreement was signed between Austria and Germany on November 27 th, 1961.

This means practically that persecuted persons that were citizens of Austria on March 13 th, 1938 or had residence in Austria for 10 years prior to this date are excluded from direct BEG-compensation."

5.      לא זו בלבד שאין במכתב השגרירות הגרמנית כדי לשנות מעמדתנו, אלא שיש בו דווקא כדי לתמוך בה. אם בעניין זמרי הנחנו, בהעדר אינדיקציה אחרת, כי עד לחקיקת סעיף  C166 וההסכם מנובמבר 61', חל על האוסטרים אותו דין שחל על יוצאי ארצות אחרות, היינו סעיף 160(2) לחוק הפיצויים הגרמני, עולה במפורש מהמכתב כי הנחתנו מעוגנת בדין הגרמני, היינו ההלכה בגרמניה לגבי האוסטרים מבוססת אך ורק על ההסכם משנת 61' וסעיף C166.

6.      אם כן, יוצא בעצם כי המכתב אינו מחדש דבר וכי כל הנתונים המופיעים בו היו בידיעתנו בעת ההחלטה בעניין זמרי וכפי שצוין בעניין זמרי, במועד הרלבנטי, היינו ה - 1.10.53 היו יהודי אוסטריה חסרי נתינות ועד להסכם בין אוסטריה לגרמניה לא הייתה כל מניעה כי יתבעו את גרמניה. לכן, הטעם היחיד שמנע זאת מהם היה הסכם השילומים ואין בהסכם מאוחר יותר בין גרמניה לאוסטריה כדי לשנות את מעמדם של יהודי אוסטריה, שכן לא הוא זה שמנע מהם לתבוע את גרמניה אלא הסכם השילומים.

7.      כפי שציינו בעניין זמרי, לעובדה שאכן ממועד תחולתו של סעיף C166 לא יכולים מי שהיו אזרחי אוסטריה לתבוע את גרמניה אין כל רלבנטיות לענייננו. המועד הקובע אינו המועד בו עורר ספציפי הגיש תביעתו לרשות והשאלה אינה אם באותו מועד יכול היה לתבוע את גרמניה, אלא אם מלכתחילה נחסמה אפשרות תביעתו את גרמניה בשל הסכם השילומים אם לאו. מאחר ובמועדים הרלבנטיים, היינו ביום 1.10.53 וביום כניסת החוק הישראלי לתוקף, הסכם השילומים הוא שמנע את אפשרות התביעה לגרמניה - והוא בלבד - ולא סעיף C166 שלא בא עדיין לעולם, נכנסים יהודי אוסטריה לגדרו של החוק הישראלי ולסעיף 160(2) לחוק הפיצויים הגרמני. כפי שהעובדה שכיום לא ניתן לתבוע את גרמניה בשל סוגיית ההתיישנות בגרמניה, אינה רלבנטית לבחינת אפשרות התביעה על פי החוק בישראל, כך גם אירועים אחרים שאירעו לאחר החוק בישראל ולאחר גיבוש זכאותם של יהודי אוסטריה, ושגם הם מנעו אפשרות תביעה לגרמניה אינם רלבנטיים לצורך בחינת סוגיית הנתינות. 

8.      המשיבה ביססה את עמדתה גם על החלטה מדגמית שהומצאה לידנו משנת 54', בה נדחתה תביעתו של יהודי יוצא אוסטריה, תביעה שהתבססה על שילומים בגין נזק לקידום מקצועי וכלכלי.  אין בהחלטה זו דבר כדי ללמד על הסוגיה שבמחלוקת. אותה תביעה נדחתה בשל הקביעה כי לא הייתה קיימת נרדפות לאותו יהודי משום שאוסטריה לא נמנית עם אזורי הגירוש ועל כן, לא קיימת לאותו פונה, עילת נרדפות. כלומר, באותה החלטה נדחה הפונה בשל נימוקים לגופו של עניין ולא בשל סוגיית הנתינות, שהיא הסוגיה שבמחלוקת בפנינו.

9.      אין חולק, כי המובלע באותה החלטה, שלכאורה הלכת הפחד אינה חלה על יהודי אוסטריה, היא הלכה שלא מקובלת בבתי המשפט בישראל ואף המשיבה לא טוענת כך וזאת גם אם נתעלם מהעובדה - אותה האיר בא כוח העוררים - כי התביעה באותו עניין התייחסה לנזק לקידום מקצועי וכלכלי ולא לנזקי בריאות, היא התביעה הרלבנטית לצורך הדיון בחוק הישראלי.

10.  לאור כל האמור לעיל, עמדתנו כפי שהובעה בעניין זמרי נותרת על כנה וכל העררים מתקבלים.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 30 יום מעת קבלת ההחלטה, בשאלה משפטית בלבד.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.

נתנה היום, ‏י"ט תמוז, תשס"ה ( ‏26 יולי 2005 ) בהעדר הצדדים.

עו"ד דן יערי - חבר

 

פרופסור יוסף זהבי - חבר

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ